מספר נשאי הקורונה בישראל שלא זוהו עד כה עשוי להגיע למאות אלפי חולים. מכאן שהעלייה המתמדת בכמות הבדיקות בארץ ילווה גם בעלייה במספר החולים המזוהים. עם זאת גידול זה אינו בהכרח פועל יוצא של התפשטות המחלה, אלא עשוי לנבוע מכך שכעת מזוהים אנשים שנדבקו בעבר וחלקם הגדול כבר לא מפיץ את המחלה.
בתקשורת פורסם השבוע כי ישראל עם 20,662 חולים מאומתים למיליון איש צפויה לעקוף בקרוב את ארצות הברית שבה שיעור הנדבקים המאומתים עומד על 21,176 למיליון. נתון זה נשען על מספר מאומתים הולך וגדל בישראל, אך זהו נתון שהולך וגדל בין היתר בשל העלייה המתמדת בכמות הבדיקות בישראל - משתנה שעשוי לגרום להטיה ניכרת בהערכת היקף התפשטות המחלה.
על פי פרסומי המרכז למניעת מחלות בארצות הברית מתאריך 10 בספטמבר, אדם שנדבק בקורונה עשוי להיות מזוהה בבדיקה כחולה בקורונה עד שלושה חודשים לאחר שהחלים מן המחלה.
בנוסף, במקרי תחלואה קלה, אדם שחלה יכול להפיץ את המחלה במשך עשרה ימים מרגע הופעת סימפטומי התחלואה הראשוניים ובמצבי תחלואה קשים החולה עשוי להדביק אחרים במהלך 20 הימים שלאחר גילוי הסימפטומים.
אל תפספס
מכאן שהתפשטות המגיפה, לפחות על פי המידע הקיים ומפורסם עד כה על ידי גורמים מוסמכים בארצות הברית, מתרחשת על ידי חולים חדשים במשך עשרה ימים ממועד הידבקותם, ולא על ידי נשאים ותיקים יותר. אולם, אין ספק שבקרב האוכלוסייה מצויים אנשים שנדבקו בקורונה במהלך שלושת החודשים האחרונים, ולכן הם עלולים לשאת את הנגיף בגופם; אנשים אלה לא עברו בדיקת קורונה בעבר ואם ייבדקו כעת הם בהחלט יכולים להיות מזוהים כנשאים, כאשר רובם אינם מדביקים אחרים.
כאן בדיוק טמונה הבעיה בקריאת נתוני התפשטות הקורונה בישראל ובפירושם; הקורונה החלה להתפשט בישראל בחודש מרץ כשמרבית הנדבקים בווירוס פיתחו סימפטומים קלים יחסית, ומיעוטם קשים. כפי הנראה, רבים ממפתחי הסימפטומים הגיעו לבדיקה וזוהו כחולי קורונה. סביר להניח שרבים מהנדבקים בישראל לא פיתחו סימפטומים ולכן לא הגיעו מעולם לבדיקה, ומספרם של אלה לוט בערפל (לפי מודלים של המרכז למניעת מחלות שיעורם יכול להגיע בתסריט קצה אף ל-70% מכלל אוכלוסיית החולים.
בישראל מצויים חולי קורונה שלא זוהו, בהם כאלו שנדבקו במהלך שלושת החודשים האחרונים. קיימת אי ודאות לגבי מספרם של נשאים אלו, אבל מספרם עשוי להגיע למאות אלפים הנושאים בגופם את הנגיף. מכאן שמספר רב של בדיקות בישראל (וגידול במספר הבדיקות) ילווה גם בעלייה בכמות החולים המזוהים. עם זאת, גידול זה אינו בהכרח פועל יוצא של התפשטות המחלה, אלא עשוי לנבוע מכך שכעת מזוהים אנשים שנדבקו בעבר ואשר חלקם הגדול כבר לא מפיץ את המחלה.
העלייה במספר הרשמי של הנדבקים, המדווחת על ידי משרד הבריאות ואמצעי התקשורת, אינה מעידה בהכרח על קצב העלייה בהתפשטות המחלה. יותר מכך, בתנאים המתוארים, תתכן עלייה במספרם של המזוהים כנשאי קורונה גם כאשר קצב ההתפשטות של המחלה יפחת. לדוגמה: נניח שמספר הנגועים בישראל שנדבקו במהלך שלושת החודשים האחרונים ונושאים בגופם את הנגיף הוא 450 אלף (כ-5% מן האוכלוסייה). כעת נניח שאתמול נדבקו בפועל מן המחלה 3,000 אנשים והיום נדבקו ממנה בפועל רק 1,000 אנשים, נתונים המשקפים קצב הדבקה פוחת. החוקר שבודק מהו מספר הנדבקים היומי אינו יודע מראש שנדבקו אתמול 3,000 אנשים והיום 1,000 ולכן מסתמך על תוצאות הבדיקות היומיות.
הגדלת מספר הבדיקות היומי, עשויה להטעות את החוקר ולהצביע על עלייה במספרם של החולים למרות שבפועל חלה ירידה במספרם. כיצד זה יתכן? עבור נתוני הדוגמא, אילו היו נבדקים אתמול באופן אקראי 40 אלף אנשים והיום היו נבדקים באופן אקראי 50 אלף, היינו מגלים אתמול כ-2,013 חולים (כ-5% מ-40 אלף הנבדקים) והיום היינו מגלים כ-2,522 חולים (כ-5% מ-50 אלף נבדקים). מכאן היינו מסיקים שקצב ההתפשטות גדל למרות שבפועל היו אתמול 3,000 חולים חדשים והיום רק 1,000 חולים חדשים.
ראוי לשאול מהי הסיבה לעלייה הנמשכת במספר הנבדקים והאם ניתן להתייחס לנבדקים אלו ולתוצאות הבדיקה כאל דגימה יומית לא אקראית ממנה ניתן להשליך לגבי מספר הנשאים בקרב כלל האוכלוסייה. בשבועות האחרונים, יותר ויותר אנשים מגיעים להיבדק וכ-9.5% מקרבם מזוהים כנשאי קורונה. זאת בעוד ש-90.5% מקרב המגיעים להיבדק אינם נשאי קורונה - כ-45 אלף אנשים ביום. מדוע מגיעה להיבדק קבוצה כה גדולה של אנשים שאינם חולים? זוהי שאלה שראוי לחקור ומתוך הממצאים לנסות ולהסיק לגבי התחלואה בקרב כלל האוכלוסייה.
דרוש מדגם רחב שמשקף את כלל האוכלוסיה בישראל
יתרה מכך, יש צורך דחוף להעריך מדעית מהו מספר נשאי הקורונה בכלל האוכלוסייה בישראל, נשאים שרבים מהם לא הגיעו להיבדק עד כה משום שלא התפתחו אצלם סימני מחלה. כדי להעריך את מספרם נדרש לבדוק מדגם מיקרי גדול דיו (כ-50 אלף נדגמים) שמשקף את כלל האוכלוסייה בישראל (המדגם חייב להיבחר כך שייצג את כל האוכלוסייה הישראלית ואין להסתמך על נתוני המגיעים ביוזמתם להיבדק).
בדיקה כזו תאפשר לאמוד את שיעור האוכלוסייה הישראלית הנושא כיום את נגיף הקורונה. באמצעות מהלך המכונה "ניפוח" ניתן להעריך מנתוני המדגם מהו מספר החולים בכלל האוכלוסייה. אם נתוני המדגם ישקפו שאכן כ-5% מן האוכלוסייה הישראלית נושאים את הנגיף, ההתייחסות לנתוני מספר הנשאים המתגלים מידי יום תשתנה, ובמיוחד תהייה הבנה שמספר גבוה של מתגלים כנשאים קשור לכמות הבדיקות הנערכות ולא רק להתפשטות המחלה.
נסים בן דוד הוא פרופסור לכלכלה ונשיא המכללה האקדמית גליל מערבי