מבקשי סיוע בשכ"ד נדרשים לצרף תרגום בעלות אלפי שקלים: "אין לנו כסף לזה"

פנייתה של אם יחידנית ממזרח ירושלים לא טופלה משום שמסמכיה היו בערבית, ובמוקדי החברות המטפלות בבקשות הבהירו כי יש להגיש מסמכים עם תרגום לעברית. "אם היה לי כסף, הייתי משלמת שכר דירה. זה מונע מאיתנו לקבל זכויות", אמרה. משרד השיכון והבינוי מסר: "אין דרישה כזו"

בווידאו: מבקשי סיוע בשכר דירה נדרשים לצרף תרגום שעשוי להגיע לאלפי שקלים (מערכת וואלה! NEWS)

מבקשי סיוע בשכר דירה נדרשים לתרגום נוטריוני של מסמכים בערבית, שעלותו עשויה להגיע לאלפי שקלים - כך עולה מפניות שנעשו למוקדי החברות המטפלות בבקשות עבור משרד הבינוי והשיכון. עם זאת, במשרד אמרו כי הם אינם דורשים תרגום נוטריוני וכי יפעלו ולחידוד ההנחיות ככל שיידרש.

ראדה עבד אלעאל, אם לארבעה ממזרח ירושלים, מתקיימת מהבטחת הכנסה. היא ובעלה נפרדו לפני כשנה ושלושה חודשים. כעת היא מתגוררת עם ילדיה, בני שנתיים עד 11, בדירה במחנה פליטים שועפאט. לדבריה, אב הילדים לא מסייע להם כלל ואינו משלם מזונות, והיא חייבת לבעל הדירה כעשרת אלפים שקלים.

"כל הזמן עברנו מבית לבית כי לא הייתי מסוגלת לשלם", סיפרה עבד אלעאל. "הבית שאני נמצאת בו עכשיו הוא במחנה פליטים שועפאט, ויש לי חובות לבעל הדירה". היא תיארה כי בעל הדירה מנתק להם לא פעם את המים, ואף מאיים לנתק את החשמל משום שאין ביכולתה לשלם.

במוקד דרשו תרגום נוטריוני של מסמכים לסיוע בשכר דירה. חברת עמידר (צילום: ראובן קסטרו)

בתחילת החודש, ובעזרת הקליניקה המשפטית באוניברסיטה העברית, החליטה עבד אלעאל לפנות בבקשה לסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון, כשהיא מצוידת בשורת מסמכים. היא ניסתה להגיש את הבקשה, אך גם בסניף חברת עמידר וגם בסניף חברת מגער בירושלים סירבו לקבלה משום שהמסמכים היו בערבית. הפקידים במקום אמרו כי עליה לצרף תרגום נוטריוני, דבר שעשוי לעלות לה אלפי שקלים. שכן, מדובר בשורה של מסמכים בערבית ובהם אישורי תשלומים, מסמכים משפטיים של בית הדין השרעי וכן חוזה שכירות.

"באנו אליהם לבקש סיוע וביקשו לתרגם מערבית לעברית. אם היה לי כסף הייתי משלמת שכר דירה, אבל אין לי את הכסף הזה - לא לשכר דירה ובטח לא לתרגום מסמכים", אמרה, וביקשה להדגיש כי היא מתגוררת בדירה קטנה בשכונה קשה ומנסה לשרוד. לדבריה, "בעל הדירה מגיע כל הזמן ודורש שאשלם חובות, ואין לי איך לשלם לו".

נועה דרור מהקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה, שמלווה את עבד אלעאל, החליטה לפנות למוקדים הטלפוניים כדי לבחון אם מדובר בטעות ולא במדיניות כוללת. אולם בשיחה לחברת מגער, השיבה המוקדנית כי יש להגיש את כל המסמכים מתורגמים, ויש צורך בתרגום נוטריוני. "יש מסמך פה ושם שאפשר בערבית, אבל בגדול הכל צריך להיות בעברית", אמרה והוסיפה לשאלת דרור: "אנחנו לא מתרגמים את המסמכים".

"אם היה לי כסף הייתי משלמת שכר דירה - אבל אין לי אותו". מחנה פליטים שועפט (צילום: נועם מושקוביץ)

בפנייה לחברה לתגובה, נמסר כי בהתאם לדרישת משרד הבינוי והשיכון, יש לתרגם לעברית את המסמכים המשפטיים באמצעות עורך דין ולא נדרש בהכרח תרגום נוטריוני. את יתר המסמכים אמרו כי ניתן להגיש בערבית. בשיחות עם מוקד חברת עמידר, עלה כי שם יכולים לתרגם את המסמכים הנדרשים, אך הדבר עלול לקחת זמן ממושך ולא ידעו להשיב כמה. "ניתן לבקש מעמידר שיתרגמו אותם, אבל זה ייקח הרבה זמן", אמרה המוקדנית. לאחר מכן היא הסבירה כי אחרת - צריך תרגום נוטריוני.

עם זאת, בחברה מסרו בתגובה כי "על פי נהלי החברה, יודגש אין צורך בתרגום נוטריוני למסמכים המוגשים בתחום הסיוע בשכר הדירה, שכן אנו מבצעים את התרגום הנדרש. התשובה שניתנה לפונה אינה בהתאם לנהלים - ובעקבות פנייתכם פעלנו לריענון ההנחיות בקרב הנציגים, במטרה לייעל את התהליך. אנו מתנצלים על המענה שניתן והשיהוי בתרגום הפניות, הנושא יטופל בהקדם, כך ששירותי התרגום יתבצעו באופן מזורז".

דרור טענה כי מדובר באפליה. "השרירותיות בעיניי היא לא פחות מזעזעת מסירוב גורף", אמרה. "גם אם פה ושם מגיע פונה ערבי ובמקרה הסתדרו הכוכבים ומישהי מוכנה לקבל על עצמה לתרגם - אין דרך לדעת אם ומתי תהיה. זה כמו להגיד שחייבים להביא את התרגום. יש פה אלמנט מאוד מורגש של אפליה. הגשתי עשרות מסמכים לביטוח לאומי בערבית, ואם היה צריך תרגום נוטריוני לא הייתי מגישה אפילו אחד. אם ביטוח לאומי יכול - אין סיבה שמשרד השיכון לא יוכל".

עוד בוואלה! NEWS

ללא מענה בתקופת המשבר: אתר השירות האישי של ביטוח לאומי פועל רק בעברית

לכתבה המלאה

עורכי הדין אוהד אמר וורדית דמרי-מדר מהקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה פנו למשרד הבינוי והשיכון בבקשה שינחה את החברות לאפשר קבלת מסמכים בעברית. בפנייתם כתבו כי עניין זה "מהווה מכשול להגשמת זכויות חברתיות, ומערים קשיים על אוכלוסיות מודרות שהממון אינו מצוי בכיסם, וזאת על מנת לקבל את הסיוע הקבוע בדין עבור אוכלוסיות אלה".

על פי משרד הבינוי והשיכון, אין דרישה לתרגום נוטריוני. "המשרד אינו דורש תרגום מסמכים נוטריוני ממבקשי סיוע בשכר דירה. כלל טפסי ההרשמה לסיוע מונגשים בשלוש שפות וכך גם אתר המשרד. בנוסף, ישנם נציגים דוברי ערבית בחברות הסיוע", מסרו. "במקרה שבפנייתך חלה טעות אנוש של נציגת הסניף, וכאמור אין כל דרישה לתרגום נוטריוני, אנו נפעל לבירור המקרה ונחדד ההנחיות ככל שיידרש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully