בג"ץ קבע: הרב שמואל אליהו יעמוד לדין משמעתי בשל התבטאויות פוגעניות

בג"ץ הורה היום (שני) למדינה להעמיד לדין משמעתי את רב העיר צפת, שמואל אליהו, בשל שורת התבטאויות פוגעניות ונקיטת עמדה פוליטית. העתירה בעניינו הוגשה לפני ארבע שנים על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עם פורום תג מאיר, המטה למאבק בגזענות והאגודה לזכויות האזרח.

השופט אלכס שטיין הוא שכתב את עיקר פסק הדין. הוא ציין כי העותרים הניחו בפני בית המשפט יותר ממאה התבטאויות פומביות שנויות במחלוקת של הרב אליהו, שנאמרו משך יותר מעשור. השופט שטיין חילק את ההתבטאויות למספר תחומים. כך, בפרק שכותרתו "איומים, הסתה, לשון הרע והתבטאויות בגנות אוכלוסיות שלמות", ציין השופט אמירה של אליהו לרדיו "גלי ישראל" מדצמבר 2018:

"בימינו צריכים להשתדל, כי כל מי שמרים יד על יהודי להרגו, נקום יינקם. ואפילו לא הרג אלא רק הכה או רצה להורגו [...] גם בימינו חשוב לדאוג להסדרת החוק כך שיהיה ברור לכולם, כולל לרוצחים, שמחבל או מחבלת שבאו להרוג יהודים - זה סופם. חובה ומצווה על החיילים והשוטרים והאזרחים לכלות אותם. לא לנטרל אותם ולא להשתלט עליהם, אלא להעבירם מן העולם. ומי שמגן עליהם - מביא שפיכות דמים לעולם".

בהזדמנות אחרת העלה הרב סרטון ליוטיוב, ובו אמר על ערבים: "בכל מקום שהם רואים יהודים הם הורגים, הם לא אכפת להם יהודים בארץ או יהודים בתל אביב או באלון מורה או בפריז או בבואנוס איירס, זה לא משנה להם".

"אמירות אלה ודומותיהן אינן חוסות בצילו של ההיתר להעברת מסרים הלכתיים, אשר ניתן לרבני ערים", קבע השופט שטיין. "זאת, מאחר שהאמירות כוללות דברי ביזוי והסתה שאינם בגדר דבר תורה והלכה".

לאחר מכן ציין השופט אמירות של אליהו אשר הביעו עמדה פוליטית, ותמכו במועמדים או במפלגות בקשר למערכת בחירות סמוכה. זאת אף שלרבני ערים אסור על פי החוק לקחת חלק בתעמולה. כך, למשל, ביולי שעבר חתם הרב אליהו על גילוי דעת שהביע תמיכה ברב רפי פרץ כראש מפלגה דתית-לאומית, ולאחר מכן גם הביע תמיכה בו בראיון לגלי צה"ל.

הסוג השלישי של ההתבטאויות שציין השופט שטיין הוא כאלה שיש בהן ביקורת בוטה על נושאי תפקידים בכירים ברשויות הציבוריות, וכן על שופטים בערכאות אזרחיות וצבאיות. "הנזק מביקורת בוטה של נאמן הציבור על מדיניות הממשלה ומערכותיה הוא כפול", כתב שטיין. "ראשית, יש בביקורת כזאת של איש-פנים גרעין של אנרכיה. שנית, ביקורת פומבית ובוטה המושמעת על ידי עובד ציבור נגד מוסדות המדינה פוגעת באמון הציבור בשירות הציבורי".

בפסק הדין צויין כי בין 2017 ל-2019 זומן הרב אליהו לשיחות "הבהרה ואזהרה" בפני שרי המשפטים איילת שקד ואמיר אוחנה, ואלו הסתפקו בכך ולא העמידו אותו לדין משמעתי. "אי-העמדת הרב אליהו לדין משמעתי בגין התבטאויות אסורות שדוגמאותיהן הובאו לעיל, ורק בגין התבטאויות כאלה, לוקה בחוסר סבירות קיצוני", פסק שטיין - ואל עמדתו הצטרפו נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופט יצחק עמית.

לצד אמירות אלו, ציין שטיין כי "חלק מהתבטאויותיו של הרב אליהו שכוללות אמירות קשות, ואפילו בוטות, ושנועדו להעביר מסר הלכתי לקהלו, אינן עולות, בהכרח, כדי עבירת משמעת. אמירות אלה מביעות יחס שלילי ביותר - עד כדי מבזה - לתופעת ההתבוללות של יהודים ולקהילת הלהט"ב ומצדדות באיסור הלכתי על מכירה והשכרה של נכסי יהודים לאוכלוסייה הערבית ועל שירת נשים".

"כמו כן, מדברות האמירות בגנותו של שירות נשים בצה"ל", המשיך השופט שטיין. לדידי, אמירות שנאמרות על ידי רב עיר בישראל מהפרספקטיבה הדתית-לאומית שלו, כמו גם כל אותן האמירות שבאות להעביר מסר הלכתי לקהל מאמיניו של הרב - תהיינה קשות ובוטות ככל שתהיינה - אינן מגיעות כדי עבירות המשמעת".

עוד כתב שטיין בנושא זה כי "מותר לו, לרב בישראל, במסגרת חופש הביטוי הרבני שלו וכחלק מתפקידו, לדבר מהפרספקטיבה הדתית-לאומית שלו עצמו, לומר דברי תורה לפי מיטב הבנתו".

הוא הוסיף כי "האם אנשי קהילת הלהט"ב, נשים המשרתות בצה"ל, יהודים שמנהלים את חייהם לפי ערכים אוניברסליים או אחרים, אחרי שהרחיקו את עצמם ממסורת אבותינו, וכן אזרחים שאינם יהודים, כדוגמת בני האוכלוסייה הערבית - עלולים להיפגע מדברי הרב אליהו שאינם מגיעים כדי עבירת משמעת בזכות היותם מסר דתי המותר לרב? סבורני שכן, ולמרות זאת לא נתבע מהרב את עלבונם. נטל זה הוא המחיר ההכרחי שכולנו נדרשים לשלם כדי שלא ישתיקונו כאשר נרצה לדבר בריש גלי, כדי שלא יחסמונו בדרכנו לבית תפילה, להפגנה או למצעד הגאווה, וכדי שנמשיך לחיות את חיינו כבני חורין".

הרב אליהו, חבר מועצת הרבנות הראשית, אמר בתגובה להחלטת בג"ץ כי הוא לא חוזר בו מהדברים שבעקבותיהם התקבלה ההחלטה. לדבריו, "לא ציפינו מבית המשפט לפסק דין אחר. אם מדובר בחופש דיבור של אנשי שמאל, בית המשפט יגן על מי שמציג את ראש הממשלה עם חבל תליה. אם מדובר על זכות הדיבור של דתיים או של רבנים - אין לנו אצלהם שום סיכוי - כי הכל שם פוליטי".

הרב הוסיף כי "בית המשפט הזה תמיד יגן על מסתננים, על מחבלים, ימנע הרס של בתי רוצחים, ישמור על בדואים שבונים על אדמות של יהודים. לעולם לא תמצא אותו מגן על מזרחיים או אלה שגרים בפריפריה. תמיד ימצא עילה להרוס בבתים של מתנחלים. אין לנו אמון בבית המשפט הזה. הוא בית משפט פוליטי".

מנגד, עורכי הדין שהגישו את העתירה, אורלי ארז לחובסקי ואורי נרוב מסרו כי "בית המשפט סימן היום קו אדום ברור לרבנים המשרתים בשירות המדינה, ושלח מסר ברור שלהתבטאויות גזעניות ופוגעניות אין מקום בשירות המדינה". הם הוסיפו כי "יש לקוות שמסר זה יחלחל לרבנים נוספים שיקפידו מעתה על יחס מכבד לכלל המגזרים"

בעבר כבר הוגש נגד הרב אליהו כתב אישום בשל ביטויי גזענות. עם זאת, כתב האישום בוטל לאחר שהבטיח לחזור בו מהדברים. בין אמירותיו הבעייתיות בעבר הייתה קריאתו שלא להשכיר לגויים דירות בצפת.

בעקבות החלטת בג"ץ כמה ארגונים חברתיים ובהם ארגוני להט"ב בירכו על המהלך. ארגון תג מאיר, ממגישי העתירה נגד הרב, מסר: "מברכים על החלטת בג"ץ להעמיד לדין משמעתי את הרב שמואל אליהו בגין התבטאויותיו כנגד רשויות אכיפת החוק והמשפט והציבור הערבי במדינת בישראל. הרב אליהו הסית בעקביות כנגד בתי המשפט, שמאלנים, ערבים, הקהילה הגאה ומנגד נתן חסות לימין קיצוני ונוער גבעות. בג"ץ הניף היום כרטיס אדום לרב אליהו ולכל הרבנים המסיתים".

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, אמר כי "בית המשפט הבהיר היום שמדינת ישראל לא יכולה לאפשר לרבנים לנצל את משרתם הציבורית כדי להסית באופן מתמשך ועקבי לגזענות ולהדרה של אזרחי ישראל הערבים, ושהממשלה אינה רשאית לעצום עיניה למול הפרה מתמשכת של הוראות החוק מצד רבנים".

חוש"ן, ארגון ההסברה והחינוך של הקהילה הגאה, קרא למיצוי הדין עם הרב אליהו. "אחרי הסתה ממושכת של שנים, הגיע הזמן שאדם כמוהו, שמסית נגד בני אדם רק בשל זהותם משך שנים, יפסיק לעבוד במשרה ציבורית. חשוב שהמדינה תראה שאין מקום לאיש ציבור שמפלג את העם ומפיץ שנאה ביננו".

יו"ר האגודה למען הלהט"ב, הילה פאר, אמרה כי "פסק הדין קובע שאנשי ציבור שמומנים על ידי כולנו לא יכולים להסית נגד אוכלוסייה שלמה בחברה הישראלית. לא ניתן שאנשי ציבור ינצלו את עמדת כוחם כדי להשתלח בקהילה הגאה ויקדמו שנאה, פילוג וגזענות על חשבוננו. מדובר בפסק דין תקדימי שמהווה מסר ברור לכל אנשי הציבור - אין כל מקום להסתה הבלתי פוסקת כלפי הקהילה הגאה".