ברגע אחד באמצע חודש מרץ השנה, מערכת החינוך בישראל נסגרה בגלל משבר הקורונה, וללא הכנה מוקדמת מאות אלפי תלמידים ומורים נשלחו לביתם. ברגע אחד הכל השתנה, אך הציפייה הייתה שהחינוך יימשך על אף סגירת בתי הספר. מורים רבים ניסו להתעלות על המצב והפעילו מאמצים אדירים כדי להמשיך עם הוראה ולמידה מרחוק. מדובר באתגר גדול, שאליו מערכת החינוך בישראל כלל לא הייתה מוכנה.
בפתח ראש השנה מערכת החינוך שוב נסגרה, והותירה את מאות אלפי התלמידים שהפסיקו ללמוד באופן פרונטלי עם חוסר ודאות לגבי אופן פעילות מערכת החינוך לאורך השנה. אלו שיתקשו במיוחד הם התלמידים שאין להם ציוד ללמידה מרחוק, תלמידים שנמצאים במצבי סיכון ומשרד החינוך לא מצא להם פתרונות, ואחרים שהתא המשפחתי שלהם לא מאפשר להם למידה עקבית ויעילה או כאלה שלא מסוגלים רגשית להתמודד עם המצב החדש.
איפה יהיו ילדי מערכת החינוך בסתיו 2021? מה תהיה רמת הלמידה שלהם? האם נמצא כאן דור אבוד ברמת נחיתות לימודית עם סיום הבגרויות וקושי להתקבל לאוניברסיטאות? אלי הורביץ, איש חינוך ומנכ"ל קרן טראמפ שקמה כדי לסייע למערכת החינוך לשפר את לימודי המתמטיקה והפיזיקה, אמר בראיון לוואלה! NEWS כי בעקבות הטלטלה של משבר הקורונה, מערכת החינוך הולכת ומצטמצמת לכדי ביצוע משימות לוגיסטיות בלבד, כשהמיקוד החינוכי הולך ופוחת.
אל תפספס
לדבריו, אם האחריות להעניק חינוך לילדי ישראל הוטלה עד כה על המערכת הציבורית, הרי שעם התעצמות המשבר ישנו דגש משמעותי על האחריות האישית של כל אדם, תלמיד ואזרח לעתיד הלימודי שלו.
הורביץ הסביר כי הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם בשעת משבר היא להוריד את הראש ולחשוב שמדובר בגל שמגיע, לנשום עמוק ולעצום את העיניים. אך התמונה המלאה מראה שהמשבר הנוכחי לא הולך לחלוף כל כך מהר. "הרבה מאוד מורים ותלמידים הגיעו כעת לנקודה שבה צריך לבחור, זהו רגע של בחירה, בין מי שישקיע לבין מי שישקע", הבהיר הורביץ.
הוא הוסיף כי "מי שעכשיו ישאל את עצמו מה מעניין אותי בחיים? לאן אני רוצה להגיע? ויתאמץ, יתמיד ויתמודד עם הקשיים, ימצא את עצמו בנקודת זינוק טובה יותר לקראת העתיד". לדברי הורביץ, "למרות שלא רואים את זה עכשיו, יש עתיד אחרי המשבר הזה. הוא יסתיים והעולם יחזור למסלולו, מי שיחכה שהמערכת תסתדר מעצמה או שהסגר יגמר, פשוט ימצא את עצמו בצד הלא נכון של הפערים, ימצא את עצמו הרחק מאחור".
הורביץ הסביר כי מי שיצליח לממש את הפוטנציאל כשהמשבר הזה יסתיים, הוא "מי שיזום, יהיה יצירתי, יחשוב למרחק, ינסה לגייס את כל המשאבים הזמינים ויבחר בדרך של מצוינות". לדבריו, "ההבדל האמיתי הוא בין מי שישקע לתוך נטפליקס לבין מי שישקיע וישים את עצמו בנקודת זינוק לקראת היום שאחרי".
הורביץ אמר כי המצב שבו נמצאת מערכת החינוך מביא להתרחבות הפערים, באופן עוד יותר חמור מבעבר. "כל תלמיד וכל הורה כבר מבין שהשנה הקרובה היא שנה שבה מערכת החינוך מתכווצת לתוך חבילת בסיס יחסית צרה", הסביר מנכ"ל קרן טראמפ. "זה מצב שבו הפערים מתרחבים לא רק בין התלמידים מהמרכז לפריפריה, אלא בכלל בין התלמידים למה שהם אמורים ללמוד. בין הידע והמיומנויות שהם אמורים לרכוש, למה שקורה בפועל. זהו מצב מדאיג מאוד, כי העולם לא מחכה".
קרן טראמפ היא קרן פילנתרופית שקמה בשנת 2011 כדי לסייע למערכת החינוך הישראלית לשפר את לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר העל יסודיים. בשנים הראשונות, הקרן התמקדה בחיזוק לימודי חמש היחידות במתמטיקה ופיזיקה בבתי הספר היסודיים, בעקבות ירידה בכמות הבוגרים בשל מחסור במורים. בשנים האחרונות, אחרי שנרשמה הצלחה בטיפוח המגמה, מספר מסיימי הלימודים המוגברים במקצועות אלו הוכפל. בימים אלו, הקרן עוסקת יותר בחיזוק המצוינות בחטיבות הביניים, כדי שיותר תלמידים בפריפריה יוכלו לעלות על נתיב המצוינות.
"מערכת החינוך תנסה לעשות יותר, אך הילדים יקבלו פחות"
הורביץ ממחיש את המצב באמצעות מחקר כלכלי שערכה חברת מקנזי האמריקנית, שמנסה לנתח את ההשפעות הכלכליות של סגירת בתי הספר בארצות הברית, בעיקר בהקשר לפערים בין האוכלוסיות השונות. לדבריו, לכל עם אמנם היכולת הכלכלית והתחרותית שלו, אך התחזיות לגבי המצב עוד כמה שנים שחורות. "המחקר מראה שההפסד הלימודי ייתן את אותותיו בקבלה לאוניברסיטאות", אמר.
"העובדה שהילדים לא למדו בקצב, בהיקף ובעומק שהם היו צריכים ללמוד במהלך השנה, תגרום לכך שהפיגור או הפערים הללו יגיעו לאוניברסיטאות ואחר כך גם לשוק העבודה", פירט הורביץ. "הם יהיו בעמדת נחיתות אל מול דורות אחרים. ארצות הברית תהיה בעמדת נחיתות מול מדינות אחרות, שהצליחו לשמור על בתי הספר פתוחים, או הצליחו ללמד מרחוק", הבהיר.
לדברי הורביץ יש הרבה הבדלים בין ישראל לארצות הברית, אך גם לנו יש לא מעט סיבות לדאגה. "הפערים במערכת החינוך הישראלית גדולים ממילא בין הפריפריה למרכז, ועכשיו הם רק הולכים להתרחב", הסביר. "אף הורה לא ירצה שהילד שלו ימצא את עצמו בצד הלא נכון של הפערים הללו, ולכן הדגש על אחריות אישית גובר".
הוא הבהיר כי "אנו רואים את זה בצורה מובהקת, כשבתי הספר פתוחים מה שמנהל את ההוראה והלמידה זה המבנים והשגרה. יש מערכת שעות, צלצול, שומר, ספרי לימוד. מהרגע שההוראה והלמידה עבור לבית, התברר לכולם שלעשות 'העתק-הדבק' של שיעור פרונטלי זה לא עובד".
לדברי הורביץ, "ההוראה בזום במסכים שחלקם כבויים וחלקם עם רמקולים ומיקרופונים מושתקים לא אפקטיבית. כל הפדגוגיה השתנתה, מערכת ההפעלה הפדגוגית משנה כיוון מהוראה שהמיקום שלה הוא בחומר הלימוד - בספר, להוראה שעובדת על הופעה ולמידה אישית וקבוצתית". גם כאן חוזרת קביעתו כי "מי שיצליח הוא מי שייקח אחריות על הלמידה שלו, ומי שידע לתכנן את הזמן שלו נכון".
איזה דור נראה בסתיו 2021?
הורביץ הסביר כי הלימודים בתיכון והלימודים באוניברסיטה הם למעשה "תאומים סיאמים", וכי האוניברסיטאות נותנות למי שלמדו מקצועות בתיכון ברמת חמש יחידות, יתרון בקבלה לאוניברסיטה. "בין אם אוהבים את זה או לא, הלמידה לבגרויות משמשת רק לדבר אחד - להתקבל או לא להתקבל לאוניברסיטה. רגע אחרי שהתקבלנו, אנחנו שוכחים מה למדנו בבגרות. אף אחד לא משתמש בציוני הבגרות שלו למשהו אחר. אף אחד לא מגיע לריאיון עבודה ושואלים אותו איזה ציון הוא קיבל בבגרות".
לדבריו, גם בוועדות המקצוע של משרד החינוך שקובעות מה מלמדים בתיכונים, יושבים הרבה מאוד פרופסורים וחוקרים מהאוניברסיטאות, שרואים את התיכון מתוך הזווית של חוקרים באוניברסיטה, לכן הקשר הזה מאוד הדוק. "השאלה המשמעותית פה היא מה יגידו האוניברסיטאות אם תלמיד ייגש רק לחלק מבחינות הבגרות ולא לכל המקצועות, איך יחושב הממוצע שלו בכניסה לאוניברסיטה", הסביר הורביץ.
האוניברסיטאות עדיין לא אמרו בצורה ברורה איך יגיבו למצב שבו שכבה שלמה של תלמידים יגיעו עם בגרות חלקית, האם במצב כזה יינתן משקל עודף לבחינת הפסיכומטרי? "השאלה הזאת עדיין פתוחה, ואם תלמידים שוקלים עכשיו לגשת או לא לגשת לבחינה, עדיף להם לגשת כדי לא לסגור בפניהם דלתות שאולי לא יישארו פתוחות בעתיד", הבהיר.
הורביץ הוסיף כי בניגוד לרוב מדינות העולם, בישראל יש עוד זמן כי מרבית מהתלמידים ילכו לצבא לפני שיגיעו למוסדות ההשכלה הגבוהה, אבל "מי שישקיע עכשיו וישתמש בזמן שיש לו כדי לבנות יכולות וידע, יהיה בנקודת זינוק טובה יותר כשהמשבר יסתיים". הורביץ הבהיר כי "יש חשש גדול שבעקבות משבר הקורונה יהיה פה דור של תלמידים שיתקשה לממש את הפוטנציאל שלו, בגלל שהוא ישיג פחות השכלה".
"משבר הקורונה חשף בפני העולם כי גיבורי השעה הם הרופאים שמטפלים בכולם, והמדענים והמדעניות שיפתחו חיסונים. החשיבות של המתמטיקה והמדעים רק הוכיחה את עצמה", הסביר הורביץ. "המסכים שלנו מלאים בנתונים מתמטיים ותחזיות שמתבססות על אלגוריתם ממחושב, אנחנו מוצפים במודלים חישוביים ובנתונים כמותיים, ומבינים עד כמה הידע והמצוינות במתמטיקה ומדע קריטיים לעולם האנושי".
"במאה העשרים ואחת, כדי להתמודד עם הדברים צריך ידע עמוק ומרשים בתחומים אלו, ומערכת החינוך מאפשרת היום רק לקבוצה קטנה ללמוד ברמות הגבוהות את התחומים האלה", טען הורביץ, שהקרן שבראשה הוא עומד עוסקת בנושא זה. "בישראל יש מבחני פיז"ה בינלאומיים שבודקים את המצב שלנו בהשוואה לעולם - רק 9% מצליחים להגיע לרמת מצוינות במתמטיקה, זה מעט, מתחת לממוצע של המדינות המפותחות".
"מה שיותר חמור הוא שהתלמידים עם רמת מצוינות הם בעיקר יהודים, בעיקר ממרכז הארץ ומעט מאוד ערבים", הוסיף הורביץ. "הצינור הזה של 9% מצוינות בישראל בא לידי ביטוי בהייטק הישראלי. מערכת החינוך חייבת לפתוח את השורות לכמה שיותר תלמידים, כדי לאפשר לאלו שמגיעים מהפריפריה לבחור במצוינות כבר בחטיבת הביניים". לדבריו, "אם בתקופת הקורונה ההוראה הייתה מוגשת על מגש של כסף בכיתה, דווקא עכשיו צריך אחריות אישית כדי ללמוד ולהתמודד עם בעיות מורכבות בתנאים של אי ודאות, יצירתיות וגמישות".
לטענת הורביץ בימים אלו משרד החינוך עוסק בעיקר בפתרונות לוגיסטיים, ולא בתכנון טווח ארוך או בתכנית הלימודים. "למערכת החינוך יש אתגרים בשני מישורים, האחד הוא מידי - אתגר בריאותי לוגיסטי מאוד גדול שצריך להתגבר עליו. בזה משרד החינוך עוסק, וכולנו כאזרחים מצפים לקבל תשובות מהירות כדי להסתגל לקצב השינויים החדש".
"אך יש מישהו אחר, שהוא החזון ארוך הטווח - מה העתיד? מה התקווה שמחכה לנו בקצה המשבר? יהיה פה עולם אחרי הקורונה, איזה חינוך מחכה לנו שם, לאן אנחנו שואפים ורוצים להגיע, מהי מערכת החינוך שאליה הילדים שלנו ישלחו מדי בוקר", הבהיר.
לדבריו, כולם במדינה כבר מבינים שהחינוך הוא הדבר הכי חשוב. "ישראל משקיעה יותר מ-8% מהתוצר הלאומי הגולמי שלה בחינוך, זאת השקעה עצומה. יותר ממדינות אחרות כמו פינלנד או סינגפור, שמצליחות בחינוך יותר ממנה", הסביר הורביץ. "אלא שהמערכת עסוקה באופן טבעי בהישרדות, אבל הישרדות זאת לא אסטרטגיה, מה שמחכה לנו אחרי המשבר הוא החזון, ולשם אנחנו צריכים להגיע".
"לציבור הישראלי אין אמון במערכת החינוך"
מנכ"ל קרן טראמפ מעריך שהאתגרים שיעמדו בפני מערכת החינוך ביום שאחרי המשבר הם פערים רחבים, איכות הוראה שירדה, ובעיקר אמון ציבורי שנחלש עקב מנהיגות שנסמכה רק על עצמה, בלי לייצר שותפויות, התייעצויות, חשיבה לטווח ארוך ושימוש במשאבים של חברות. "מה שאנחנו רואים במערכות החינוך בעולם שמצליחות להתמודד עם המשבר הזה בצורה טובה, זה שיש אמון מאוד גדול של ההורים במערכת. הציבור מאמין במנהיגות החינוכית, וכל תהליך ההתמודדות עם המשבר נעשית בדיאלוג ובשקיפות ותכנון מוקדם", הסביר הורביץ.
הוא הוסיף כי "יש הרבה מאוד גופים שמוכנים לעשות הכול. גם באקדמיה, בשלטון המקומי ובחברות ההייטק. הם רק מחכים שמנהיגות החינוך תקרא אותם לדגל והם יבואו בשמחה לעזור ולתת כתף". לדבריו, "מערכות חינוך בעולם יצרו שיתוף רחב, הם הבינו את העובדה שיש רצון טוב ומשאבים בכל שדרות החברה, והם מנצלים זאת כדי לעזור למערכת להתקדם".
לדבריו, בגלל המשבר מערכת החינוך מתמקדת באופן טבעי בעיקר בלוגיסטיקה, בטיחות ובריאות, ופחות במהות החינוכית. "חשוב מאוד שגם בזמן המשבר המערכת והמנהיגות החינוכית תבנה חזון מעורר השראה, שיבנה אמון ושיתוף רחב ועמוק", טען הורביץ. "לא צריך להיות מוכנים רק למחר בבוקר, אלא גם ליום שאחרי המשבר".
כדוגמה נותן הורביץ את סגירת התכניות החינוכיות בתחילת השנה הזו. "ראינו את מערכת החינוך עם פחות שותפויות בהליך הזה, ראינו סגירה של תכניות חינוכיות חשובות בגלל קשיים תקציביים: התיכון הווירטואלי (שהוקם על ידי קרן טראמפ) שהופסק לו המימון, תנועות הנוער בשלב מסוים, תכניות לנוער בסיכון. כל אלה תכניות חשובות שעוזרות לאוכלוסייה, וכולן נסמכות על שיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים בשטח".
הורביץ עבד במשך שנתיים מול משרד החינוך כדי להקים את המכון הלאומי להוראה מתקדמת למדעים, הליך שמטרתו הייתה להכשיר מורים בתחום תוך ליווי במערכת החינוך - ונגדע ברגע האחרון. "אני מרגיש פספוס וצער עמוק על ההזדמנות שהייתה מונחת בפני מורים מדהימים בכל רחבי הארץ לבנות את המקצועיות שלהם ברמה שמתאימה למאה ה-21, חבל שישראל פספסה את ההזדמנות הזאת", אמר הורביץ.
"בהרבה מדינות בעולם הלמידה מרחוק היא אפשרית ומתאימה, בעיקר לתלמידי תיכון", הסביר הורביץ. לדבריו, הלמידה מרחוק אפשרית לגילאי השכבות הבוגרות כי היא דורשת אחריות אישית ולמידה עצמית, מיומנויות שרוכשים עם הגיל. "ככל שהילדים גדולים יותר, הם מסוגלים יותר לשאת אחריות", הוסיף הורביץ.
"בשונה מתלמידי היסודי, שהלמידה מרחוק פחות אפשרית מבחינתם. בשכבות הצעירות זקוקים למורה שיהיה איתם אחד על אחד, ילמד אותם, הם זקוקים לתיווך הזה כדי ללמוד", הסביר. "אנחנו רואים גם שיש פחות הדבקות בגילאים הקטנים, ולכן העיקרון המשמעותי ללמידה מרחוק היא שהילדים ביסודי ילמדו בבתי הספר וילדי התיכון וחטיבות הביניים ילמדו מרחוק", קבע הורביץ. "זה עיקרון שהתבטא בהרבה מדינות בעולם ומוכיח את עצמו".