יולי 2018 בשעות הצהריים. מבנה של מטוסי סוחוי-24 המריא מבסיס 4-T הסורי במרחק של יותר מ-270 ק"מ מגבול ישראל לעבר רמת הגולן הסורית. זו לא הייתה פעולה חריגה באותם ימים בהם הפציצו טייסי קרב סורים ורוסים מטרות של המדינה האסלאמית ברמת הגולן הסורית מסביב לשעון.
בשלב מסוים המגמה של אחד המטוסים הייתה חריגה במיוחד. צה"ל הפעיל את מנגנון מניעת החיכוך מול הצבא הרוסי בבסיס חמימים ואימת מול קצינים רוסים שלא מדובר במטוסי קרב שלהם. לאחר שהתברר כי מדובר בטייסים סורים, מפלס המתח התגבר, והועלתה רמת הכוננות בתוך שניות בסוללת הפטריוט בגזרה הצפונית.
הסוחוי הוא מטוס תקיפה והפצצה על קולי. כל איש הגנה אווירית יודע שהסכנה הגדולה במטוס היא השילוב בין יכולותיו המתקדמות. המטוס נע במהירות גבוהה, טס בגובה נמוך ובכך מצמצם חשיפה למכ"ם, והחימוש שלו כולל טילי שיוט ארוכי טווח. כל אלה מהווים אתגר משמעותי להגנה אווירית.
אל תפספס
בשלב מסוים נכנס הטייס הסורי להקפה וחדר כשני קילומטרים למרחב האווירי הישראלי. סוללת הפטריוט שחררה שני מיירטים והפילה את המטוס. טייס סורי אחד נהרג והשני נעדר. סרטון הפלת המטוס הסורי בשנת 2018 נחשף כעת לראשונה בוואלה! NEWS.
בריאיון בלעדי מספר מפקד מערך ההגנה האווירי תת-אלוף רן כוכב על האתגרים שעומדים בפני הלוחמים והסוללות השונות. "תחשוב רגע על מגוון האיומים. פעם הייתי מג"ד וולקן (תותח רב קני) בלבנון. עם מה התמודדתי? גילשונים ומסוקים? היום יש מגוון איומים שהיום שאני מתעסק איתם במגוון זירות. הגנת שמי המדינה מתחילה ממטוס זעיר, דרך רקטות ופצ"מרים ועד למטוסי קרב וטילים בליסטיים".
מה מאפשר מערך הגנה אווירית בראייתך?
"ההגנה מאפשרת למתקיף להחליט מתי הוא מתקיף. תראה מה קרה ב'מלחמת שדרות'. זה שם שאני המצאתי ל-20 השנים האחרונות. כיפת ברזל שינתה את כל התפיסה. אם אנחנו היינו יוצאים להתקפה על כל פעם שהיו משגרים ארבע רקטות - היינו חוזרים לשבת בתוך הרצועה. לכן התפיסה הזו של 'ההשקעה בהגנה היא מיותרת' לא נכונה. מי שאומר ש'הרקטות יחלידו' או 'רקטה של אלף דולר אתם מיירטים עם טיל של מאה אלף דולר' - טועה".
אז מה אתה משיב לאלו שאומרים שעדיף שלא הייתה כיפת ברזל ואז היינו מרתיעים אותם לטווח יותר ארוך?
"אני מכיר את התזה הזו. יש לנו קבוצת ביקורת, היו שנים בלי כיפת ברזל. ממש 'נתנו בראש'", הוא אומר בציניות. "ההגנה מאפשרת לקברניט המדיני והצבאי את הזכות להחליט בדופק נמוך מתי לעשות את זה".
בחורף 2019 יצא לפועל מבצע "חגורה שחורה" ברצועת עזה שנפתח בחיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אל-עטא. למערך ההגנה האווירית היה חלק משמעותי בכל משך סבב הלחימה. "הלכנו לסיכול ממוקד עם מוכנות הגנתית שהביאה 94.7% הצלחה. 253 יירוטים מתוך כ-300 מטרות. מאות השיגורים האחרים נפלו בשטחי הרצועה".
יומיים אחרי תחילת המבצע, פתחו האיראנים בהתקפה משולבת מתימן על מתקני ענקית הנפט העולמית "עראמקו" בשטחה של סעודיה. ההתקפה כללה רחפנים, מל"טים וטילי שיוט כנקמה על מעורבות סעודיה במלחמה נגד החות'ים בתימן, אך גם כדי להציג למערב ומדינות האזור את כוחן של התעשיות הביטחוניות באיראן. זו היתה תצוגת יכולות צבאיות מרשימות, ובעיקר חשיפת היכולת להפתיע את האויב. תכנית ההתקפה נלמדה היטב בצבאות מערביים וגם בצה"ל, בעיקר מתוך הבנה שכך מסוגלים האיראנים להפתיע מדינות נוספות.
אתה מאמין שהאיראנים מסוגלים לשגר לעבר ישראל מתימן?
"קודם כל היכולת קיימת, האירוע בסעודיה אפשרי גם במקומות אחרים. הוא יכול לפרוס כוחות במגוון של מקומות", אמר כוכב והצביע על המפה תוך שהוא מסמן את רמת הגולן בסוריה. "האם זה יכול לקרות לנו? ברור שזה יכול לקרות לנו".
מה היה מיוחד בהתקפה הזו?
"הפתעה בו זמנית. הבעיה שלנו היא לא רק הרב-זירתיות. הבעיה שלנו היא שהכול קורה באותו הזמן. עכשיו בזמן שאני יושב איתך פה, יש לי גם את עזה בראש. יש לי עכשיו התראה בלבנון כבר כמעט חודשיים והכוחות פרוסים שם בצורה רחבה. גם מול סוריה וכמובן מקומות רחוקים יותר".
"הגנה אווירית היא תמיד משאב במחסור"
אתה קם בבוקר. לאן אתה מסתכל דבר ראשון?
תא"ל כוכב מתכופף, שולף מסמך מקומט ומקריא חלקית מתוכו תוך ברירת המילים: "כולם רוצים לפגוע בנו. הכול היום באוויר גם בהגנה וגם בהתקפה. מה שאני מנסה להגיד הוא שחיבור הגנה להתקפה קריטי להצלחת המשימה. בשגרה, במערכה שבין המלחמות ובמלחמה. אחת הבעיות המרכזיות היא שהגנה אווירית היא תמיד משאב במחסור".
תוך כדי השיחה מסביר תא"ל כוכב שיש סוללות באימונים ובהכשרות ולכן האתגר היכן להציב את הסוללות המבצעיות נגד האיומים הוא תמידי.
עם כניסת השיפורים הטכנולוגיים, תפיסות חדשות והגדלת היקף האימונים, מערך ההגנה האווירית על סף מהפכה של ממש. "בקרוב תתבצע הסבה לתוכנה של סוללות כיפת ברזל כדי שכולן ידברו עם כולן. עד עכשיו כל סוללה הייתה יכולה לראות את האיומים באוויר ולהפיל בעצמה. יש מרכז ניהול יירוטים בפלמחים שמחליט מי יורה. חלק מהמדיניות תקבע מראש וחלק לא".
אז מה יעשה מפקד סוללת כיפת ברזל?
"אנחנו הולכים להגנה ארצית שהיא חדשנית. היא אושרה אצל מפקד חיל האוויר. הרעיון המרכזי אושר אצל הרמטכ"ל כוכבי. במקום לבנות מערכות, אנחנו בונים תפיסה שעושה את החלוקה הבאה: מוח אחד. זו תכנית לעשר שנים קדימה אבל התחלנו. אבל צריך להגיד שלקישוריות בין הסוללות השונות תחת מרכז יירוטים אחד יש גם נקודות תורפה. רק לאחרונה פורסם כי האיראנים ניסו לחדור לרשת ההתראה של צה"ל".
אתה מודע לביקורת בחברה הישראלית? על ההשקעה בהגנה?
"לי יש ארבעה בנים. הייתי גם קצין המשטרה הצבאית הראשי בהתנדבות. אני מכיר את החברה הישראלית מזווית אחרת. זו שאלה מאוד קשה השאלה של השקעה בהגנה. אני מבין את החשיבות שבחינוך לדוגמה, פיקדתי על בית הספר של חיל האוויר. אך ההגנה זה הביטחון שלנו".
לפני תשתיות? חינוך? לפני בריאות?
"לא. זה חייב להיות מאוזן".
וכשאתה יושב עם אשתך שהיא אשת חינוך והיא מספרת לך על הקושי שלה?
"אני רואה מה היא מרוויחה כמורה. אני רואה כמה השקעה יש בגני הילדים ובבתי הספר של הילדים שלי. אני אומר לעצמי שצריך לאזן".
אחרי פיתוח חץ 3, יש שיח על חץ 4 נגד איומים עתידיים. הפרויקט כבר מתוקצב קדימה. מה יגיע אחריו?
"אפשר ליירט באמצעות לייזר. אנחנו בוחנים את הדבר הזה. עשינו לאחרונה ניסוי מסווג מאוד של שימוש באמצעות לייזר למערכות הגנה אוויריות. זה היה מוצלח מאוד, ניסוי ישראלי עם שותף ונפרצה הטכנולוגיה. יש פתרון טכנולוגי אפשרי והכסף צריך להגיע על חשבון משהו. חשוב לציין כי לעולם הלייזר יש תורפות. הוא לא פועל בכל מזג אוויר, ולריכוז חומר ואנרגיה מוצק או דלק עבור הלייזר יש עלויות גבוהות מאוד. בסוף נצטרך ללכת לדרג מדיני. האם הולכים על הטכנולוגיה הזו ומי מחליט עליה".
תוך כדי השיחה הוא לוחץ עם העכבר על מסך המחשב ופותח קובץ ובו סרטון הניסוי באלסקה של מערכת חץ 3 בחלל. "הייתי לפני שנה באלסקה. זה היה קיץ. עשר מעלות. ניסוי של 450 ק"מ בחלל, לחשוב לבד קר איך עושים את ההכוונה הזו זה מטורף. אני הייתי מפקד של היחידה הזו לפני 15 שנה. זה מדע בדיוני ויושבים שם בקרון ילדים. לוחמים ומפעילים את המערכת".
בסרטון מהניסוי נראה המיירט של מערכת חץ 3 מתקרב אל המטרה המדמה אויב מאות קילומטרים בחלל. טיל המטרה מתפצל לשני חלקים. ראש נפץ קרבי (רש"ק) ומנוע. המיירט של סוללת החץ בורר את המטרה ופוגע במדויק ברש"ק המדמה טיל אויב. "אתה מבין איזו טכנולוגיה?".
במכתב שהפיץ בין מפקדי חיל האוויר לסיכום סדרת שלושה ניסויים פורצי דרך באותו שבוע אותם הכתיר אותם כמוצלחים, דאג כוכב גם להדגיש כי הניסוי הראשון בוצע בתאריך לציון 50 שנה לנחיתה על הירח ושמטוס הקרנף מספר 425 שהטיל את הטיל המדמה טיל אויב באלסקה הוא זה שהטיס לוחמים במבצע עד אנטבה.
"אין דבר כזה הגנה הרמטית"
מה אזרח שמביט על הניסוי הזה צריך לדעת? חץ 4 נותן מענה לאיומים קיימים או עתידיים?
"גם וגם. הבעיה בעולמות התוכן האלו זה תיאום ציפיות. מצד אחד אני רוצה שידעו שיש על מי לסמוך. ניתן לומר בצניעות שהגנה רב שכבתית כמו שלנו אין בשום מקום בעולם. מצד שני אני לא רוצה שאימא שלי תחשוב שיש הגנה הרמטית. זה מסר מאוד חשוב. אין הגנה הרמטית. 94% יירוט זה נראה טבעי, אבל סופרים לי את שבע המטרות שלא יירטתי. ובצדק. הציפייה ממני להגן על מדינת ישראל".
פורצת מלחמת עכשיו בשתי חזיתות. מרצועת עזה ולבנון. טילים ורקטות על העורף. איפה אתה פיזית?
"יש לי תא שליטה פה בבור, הקמנו חדש לפני כמה שנים. קודמי בצדק עשה עבודה של שליטה מרכזית והגנה אינטגרטיבית. אתה יכול למצוא את עצמך שם בשליטה. יום שני? פיקוד לפנים. עכשיו ההתראה שלנו בצפון? אסע ואראה איך זה נראה בצפון. יש לי עכשיו סוללות פטריוט וסוללת כיפת ברזל שמגנה על כל הגליל. אני שם ובלילה בצפת. וכשיש בעזה יירוטים, זו המצאת המאה. אני מפקד הגנה אווירית שהוא גם מפקד בסיס. מפקד של המג"דים. ביני לבין המג"דים אין אף אחד".
אתה רואה את עצמך במלחמה מפעיל סוללה?ֿ
"חד משמעית. מה זאת אומרת? בשגרה אני עושה את זה. כמו שמפקד חיל האוויר טס פעם בשבוע בכל טייסות חיל האוויר".
אתה חושב שאנחנו קרובים לרגע שבו הרב-שכבתיות בהגנה האווירית תפעל בו זמנית?
"אני חושב שאנחנו קרובים לזה".
בשנה שעברה ניסו פלסטינים מרצועת עזה לפגוע בסוללה של כיפת ברזל. שריפה פרצה סמוך לסוללה. ללא ערנות של הצוות, יכול להיות שאחד המערכים של הסוללה היה נפגע. האם אתה יכול לדבר על האיומים שיש על כיפת ברזל ושאר הסוללות?
"זו אחת הנקודות המטרידות ביותר. קוראים לזה ההגנה על ההגנה האווירית. אנחנו מזהים אצל האויב שמבין שאם הוא רוצה לקזז את היכולות שלנו הוא צריך לפגוע בהגנה אווירית. לא צריך להיות כזה גאון כדי להגיע למסקנה הזו שאם אתה רוצה לפגוע באשקלון עדיף תפגע קודם בכיפת ברזל".
היה לך ניסיון לפרוץ בעזרת סייבר לתוך הסוללות עצמן?ֿ
"חיובי. יש ניסיונות".
במה השתפרנו מאז שחדר המלֿ"ט האיראני בשנת 2018?
"יש יותר סוללות מאז. כשחדר המל"ט לפני שנתיים וחצי היו לנו איקס סוללות, היום יש לנו איקס פלוס שניים. אנחנו עם פי שניים משגרים. זאת אומרת בגלל בלוק התוכנה, פעם היו בכל סוללה 2-3 משגרים והיום בכל סוללה 12 משגרים".
אתם גורעים את הפטריוט מהמערך?
"מערך הפטריוט מערך ותיק וטוב. אנחנו בשנים הקרובות גדלים במערך כיפת ברזל, שרביט קסמים ובתמורה נקטין לאט לאט ובצורה אחראית במערך הפטריוט. אני גורע סד"כ, לא יכולת".
בשנת 2018 שוגרו לעבר ישראל שני טילים סורים בעל ראש קרבי של מאות ק"ג חומר נפץ. מערך הגנה אווירי הפעיל לראשונה את סוללת שרביט קסמים אך היירוט נכשל.
"מערכת שרביט קסמים היא מערכת שמובצעה מהר בעקבות צורך מבצעי והופעלה לראשונה בהצלחה חלקית נגיד את זה ככה. למדנו, תחקרנו השתפרנו. שדרגנו את הבלוק. לקחנו את כל הלקחים מההפעלה הלא מוצלחת הקודמת. השימוש לא היה מיטבי. זה נשק אקסלוסיבי".
"כיוון שהוא מאוד יקר ואיכותי קנינו ובנינו אותו נגד מטרות מסוימות, שפחות מדברים עליהן. אנחנו משתדלים לא להשתמש בו איפה שלא חייבים. שם לא היו חייבים להשתמש בו. היה אפשר להימנע. לא קרה אסון גדול, עשינו שימוש לא מספיק טוב. למדנו, תחקרנו השתפרנו. נתקדם".
מה בנוגע להתראות שווא?
"התראות שווא זו דילמה ניהולית, פיקודית, מנהיגותית ומבצעית. מצד אחד בטווח הקרוב לגדר, לשדרות. אתה מעדיף כשאנשים ירוצו בטעות לממ"ד ולא בטעות לא תהיה להם התראה".
הילד דניאל טרגרמן שנהרג במבצע "צוק איתן" מפצמ"ר בתת מודע שלך?
"בוודאי. תחשוב שמפקד סוללה לא התריע בזמן, נופלת מטרה על הראש ויש הרוג חלילה. בסוף יום עיון פעם קם אזרח מבוגר שישב בשורה האחרונה והקשיב לכל מה ואמר 'אנחנו המשפחה שנפל להם הטיל על הראש במושב משמרת בשרון, אני לא ידעתי שכאלה אנשים צעירים אחראים על ההגנה שלי. אבל אני אוהב אתכם. לא כועס עליכם. אנחנו התאוששנו וקמנו'".
במאי 2018 שיגרו האיראנים 20 טילים ורקטות על רמת הגולן ולא פגעו בחיילי צה"ל ואזרחים. מה הסיכוי שתופתע מרמת הגולן?
"הנחת היסוד שלי כמפקד מקצועי וצנוע שאני אופתע. בהגנה כמה שאתה לא פרוש, טוב להחמיר בנושא הזה. אני מניח שהם בסוף יגיבו. הרי הם חוטפים והם נתקפים".
למה אתה נערך?
"אני נערך ליותר מגוון של איומים. פעם היו קטיושות בצפון וקסאמים בדרום. היום יש פצמ"ר, רחפן נפץ, מטוס מתאבד, ניסיון לאתגר עליונות אווירית שלנו. רקטות מכל הסוגים. פרויקט דיוק. סקאד כזה וסקאד אחר ורקטה 107 מ"מ. יש מגוון עצום. יותר טווחים. פעם חיפה היתה 'בעדה בעדה', היום הנחת היסוד שלי שזה יתחיל בחיפה".
פיצוץ האמוניה בביירות זה צלצול השכמה? או שלא היית צריך את זה כדי להבין את גודל האיום?
"כולנו בישראל עסוקים בקריות ובמכלי אמוניה ובאתרים אסטרטגיים. יש לנו מדינה קטנה אבל ארוכה עם הרבה מאוד אתרים אסטרטגיים. זה לא רק אמוניה יש עוד הרבה נקודות אסטרטגיות להגנה. גם פה כל הזמן נצטרך לתעדף".
מפקדים בכירים בצה"ל חלקו למערך הגנה אווירי שבחים על המצאות שיטת ה"חציצה" לבלימת הקורונה ומניעת הדבקה בקורונות הצפופים של הסוללות. תא"ל כוכב מתגאה במוטיבציה לשרת במערך ההגנה האווירית בדגש על כיפת ברזל.
על כל מקום פנוי יש עשרה מתמודדים אך הוא מודה, "לא כולם באים מהסיבות הנכונות ולא כולם מתאימים. זה נחשב לבנים קרבי לייט ולא מסוכן. למרות שדיברנו קודם לכן על ההגנה על ההגנ"א. יותר מסוכן היום להיות בהגנ"א מבחינת תקיפת האויב מאשר בהרבה מקומות אחרים. הבעיה שלי זה לבחור את המתאים. בבנות זה הפוך. אני רוצה את הבנות האיכותיות ואני מתחרה באחרים. יש בחוץ מלחמה על המלש"בים והמלש"ביות".
מה היה הרגע הקשה ביותר מאז שנכנסת לתפקיד?
"אני חושב שהרגע הקשה ביותר היה בבוקר כשנפל הטיל על הבית במושב משמרת בשרון. זה היה ב-05:30 בבוקר ללא התראה. כלומר אין מודיעין. אין היערכות מקדימה. אין ידיעה. אין ודאות. וכמובן אין יירוט. זו תחושה מאוד מאוד לא נוחה והרגשתי מבוכה שאני צריך ללמד את הפקודים שלי שזה יכול לקרות. התפקיד שלנו להיות טובים לתחקר ולהתקדם".
העשייה המבצעית שלך כל הזמן חשופה לציבור. אם לא יירטת כולם יודעים. "זו אחריות כבדה. אחריות היא דבר כבד. מדיר שינה קצת יותר משינה. לא היה לי לילה אחד של שינה מלאה. ההגנה לא קובעת מתי היא מופעלת. היוזמה היא אצל התוקף לא אני קובע מתי יירו עליי. תדגיש את המרכיב האנושי. אימא שלי חושבת שצבע אדום וכיפת ברזל זה אוטומטי. בסוף זה לוחמות ולוחמים".