הצריכה של עוף בישראל היא הגבוהה בעולם, כ-64 ק"ג לנפש בשנה - כך עלה אתמול (רביעי) מנתוני משרד החקלאות על צריכת המאכלים השכיחים בשולחן החג בראש השנה. זו צריכה הגדולה פי ארבעה מהממוצע העולמי, שנאמד בכ-14.7 ק"ג לנפש בלבד. הצריכה במדינות ה-OECD נאמדת בכ-31.3 ק"ג לנפש בשנה. בארצות הברית, המדורגת במקום השני, הצריכה היא כ-50 ק"ג לנפש בשנה.
אל תפספס
גם בצריכת בשר בקר הצרכן הישראלי הוא מהמובילים בעולם, ונמצא במקום הרביעי מבין כלל המדינות. מנתוני משרד החקלאות עולה כי הישראלי הממוצע צורך בשנה כ-18.1 ק"ג בשר בקר לנפש, טרי וקפוא. בשנת 2019 הישראלים צרכו כ-164 אלף טון בשר, כ-14% מהכמות היא בשר שנשחט בארץ וכ-86% מיובאת. בשבוע הקניות לקראת ראש השנה, ביקוש וצריכת הבשר מכפילים את עצמם בהשוואה לשאר ימות השנה.
על פי נתוני ה-OECD, בראש הרשימה עומדת ארגנטינה עם 38 ק"ג לנפש, במקום השני ארצות הברית עם 26.3 ק"ג ובמקום השלישי ברזיל עם 25.2 ק"ג. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 14.5 ק"ג לנפש, בעוד הממוצע העולמי הוא 6.4 ק"ג לנפש בלבד.
לצד עוף ובשר בקר, צורך הישראלי בחודש ממוצע כ-1.8 ק"ג דגים, כ-30% מהם דגים טריים. במהלך החודש הקודם לערב ראש השנה נוסקת הצריכה לכ-2.3 ק"ג לנפש. בשבוע הקניות שלקראת ראש השנה, יש גידול של כ-78% בכמות צריכת כלל הדגים לעומת שבוע ממוצע.
הדג המוביל במכירות ברשתות השיווק בתקופת החג הוא האמנון (מושט), עם כ-36% מסך מכירות הדגים. אחריו סלמון עם כ-29%, במקום השלישי והרביעי הקרפיון והדניס עם כ-4.5% ואחריהם הנסיכה והכסיף עם כ-4% מסך צריכת הדגים בשבוע הקניות לחג.
בשנת 2019, נצרכו כ-194 אלף טון דגים. מהנתונים עולה כי הדג המקומי כמעט ונעלם והשוק נכבש על ידי יבוא, המהווה 90% מהדגים הנצרכים בישראל.
הייצור המקומי של דגים נחלק לשלושה מקורות: כ-13,400 טון מבריכות הדגים, כ-3,500 טון מהחקלאות הימית וכאלף טון מהדיג בים התיכון והכנרת. משרד החקלאות ופיתוח הכפר מעודד את ציבור הצרכנים לצרוך דג טרי, בריא וישראלי בתקופת החג.
הפירות לא נשכחים על המדף
ניתן לראות גידול משמעותי גם במכירת הרימונים ברשתות השיווק בשבוע לפני ערב החג. הכמות הנמכרת של רימונים בשבוע זה מהווה כ-15% מהכמות הנמכרת במהלך השנה כולה. הישראלי הממוצע צורך כ-4.9 ק"ג רימונים לנפש בשנה, וכ-0.75 ק"ג סביב ראש השנה.
על פי משרד החקלאות, בשנת 2020, ההערכה היא שיבול הרימונים יהיה כ-35 אלף טון. מדובר ביבול נמוך משמעותית מהיבול של שנת 2019, שהיה כ-55 אלף טון.
צריכת הרימונים בישראל:
- 15% מהצריכה השנתית נעשית בשבוע שלפני ראש השנה
- 4.9 ק"ג נצרכים בשנה לנפש, וכ-0.75 ק"ג סביב ראש השנה
- יבול הרימונים יהיה השנה כ-35 אלף טון
- כ-20 אלף דונם של מטעים
במשך שנים רבות התרכז הענף בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם - כ-3,500 דונם. לפני יותר מעשור, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים, שאפשרה עדנה מחודשת לפרי והגשה של גרגרים מוכנים לאכילה. דבר זה הביא לפריחה של תעשיית מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן ומוצרי קוסמטיקה.
עם עליית הביקוש לפרי בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, בין השנים 2003-2012 הורחבו הנטיעות באופן משמעותי. בשנים האחרונות, בעקבות ירידה ברווחיות ישנן עקירות של מטעים, בעיקר במשק המשפחתי. כיום, הענף עומד על כ-18 אלף דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ-2,000 דונם מטעים צעירים, המעובדים על ידי כ-200 מגדלים בכל רחבי הארץ.
גם התפוחים הם מוצר מבוקש בחג. על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל ישנם כ-40 אלף דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2019 נמדד בכ-104 אלף טון. הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ-14.7 ק"ג מהפרי, ובשבוע הקניות לחג צורכים כ-64% יותר תפוחים משבוע ממוצע במהלך ימות השנה. הזנים העיקריים הנצרכים הם "זהוב" (צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרני סמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב) ו"פינק ליידי" (ורוד-ירוק).
הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 75-50 מיליון טון. המקומות העיקריים המגדלים תפוחים הם סין, עם 40 מיליון טון בשנה, אירופה עם 11 מיליון טון וארצות הברית עם חמישה מיליון טון. ככלל, תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע של התפוחים בישראל, כ-90%, מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.
ישראל אינה מייצאת תפוחים, וייצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה אף הופסק עקב המצב הביטחוני במדינה השכנה. ייבוא התפוחים לישראל בשנת 2019 עמד על כ-30,060 טון, בעיקר מארצות הברית, איטליה, צרפת וספרד.