מבצע צוק איתן, 1 באוגוסט 2014 שעה 9:00 בסמוך לרפיח. אחרי 22 ימי לחימה נכנסה לתוקף באותה השעה הפסקת האש בין ישראל לחמאס. אחרי דקות ארוכות של שקט נשמעו ברקע באופן מפתיע צרורות ירי וקול פיצוץ במרחב רפיח שבדרום רצועת עזה, לא הרחק מהמבנה בו שהו לוחמי גדודי הסיור של גבעתי.
הכוחות בשטח העבירו ברשת הקשר לתדר של הסיירת ושמעו את סגן מפקד סיירת גבעתי סגן איתן פונד מדווח שיש לו פצועים בכוח. קצין מילואים מצוות כוח החילוץ של חטיבת גבעתי בשם הקוד "בגומל", שכלל שני נגמ"שיםֿ, העריך באותם רגעים את מיקום ההיתקלות לפי קולות הירי סמוך למבנה בטווח של כ-200 מטר מהמבנה בו שהו.
מהר מאוד התארגן צוות החילוץ על גבי שני נגמ"שים מיושנים מסוג M-113 ובכל אחד מהם קצין, רופא, נהג ולוחם מאבטח. תוך דקה בערך של נסיעה מהירה הם עמדו במקום האירוע ובו מנהרה. עיקר הקושי היה לזהות המיקום. בלהט הקרב והלחץ מהעתיד לבוא, הסברים בקשר לא בהכרח עוזרים לדייק את המיקום.
אל תפספס
בזמן נסיעת הנגמ"שים של כוח החילוץ עם האלונקות, שעליהן נעשו מאמצי ההחייאה ברב-סרן בניה שראל ובסמ"ר ליאל גדעוני, נשמעו ברקע קולות נפץ, ירי ומטענים. צה"ל ניסה לבודד את מרחב החטיפה כדי למנוע מהחוטפים להימלט, אך גם כדי למנוע הגעה של מחבלים נוספים מלבצע ירי על הכוחות. פצצות מרגמה החלו ליפול בשטח.
שני הנגמ"שים מסוג M-113 מכוח "בגומל" נעו במהירות על גבי חול הים לעבר גבול ישראל. אחרי פחות מדקה של נסיעה שוגר לעברם טיל נ"ט שחלף בין שניהם והתפוצץ על דיונה סמוכה.
קולות הירי מנשק קל והפיצוצים לא פסקו. אחד ממפקדי כוח החילוץ, קצין מילואים מנוסה מהסיירת, הבין שכדי לסיים את המשימה עליו לקצר את הדרך כי הזמן דוחק. לכן עדיף לנסוע על ציר לא מאובטח, למרות החשש שיש בו מטעני חבלה שטמן חמאס באדמה. נהגי הנגמ"שים לא נסעו על נתיב ישר ועשו הכול בהנחיית הקצינים כדי לחמוק מאפשרות של שיגור טילי נ"ט נוספים.
בערך שבע דקות ארוכות כמו נצח חלפו והנגמ"שים הגיעו אל גדר המערכת סמוך לניר יצחק. תוך כדי הנסיעה בוצעו פעולות החייאה בנגמ"ש אך הרופא במילואים של יחידת שייטת 13, שהיה חלק מצוות החילוץ, קבע את מותם. אחרי דקות ארוכות כבר התברר שסגן הדר גולדין נעדר ונחטף באמצעות מנהרה ללב השטח הפלסטיני.
לקחי המבצע האיצו בצה"ל תהליכים רבים, ואחד מהם היה הטמעת מערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי), מערכת שליטה ובקרה על כוחות צה"ל בשדה הקרב ובשגרה בפיתוח אלביט מערכות וצה"ל.
בזרוע היבשה הכריזו כבר בשנת 2012 על השינוי הדרמטי והחלו להטמיע את המערכת, שכללה שכבות מידע מוגבלות מאוד ומידע על מיקום הכוחות על גבי מסך נייד, אך תהליך העדכון היה איטי ומסורבל ולעתים גם הגיע באיחור למפקדים בשטח. כך למעשה הגיע הפיקוד הזוטר של כוחות היבשה בצה"ל לצוק איתן עם פערים במערכות השליטה והבקרה. למרות זאת, שנה לאחר מכן קיבלו מפתחי המערכת בצה"ל ובאלביט את פרס ביטחון ישראל על שינוי תפיסתי רחב וכלים שמשנים את פני המערכה.
בשנים שלאחר מכן הושקה מערכת צי"ד 700, שנחשבת לגרסה מתקדמת יותר, בדגש על היקף המידע שמועבר מהמפקדות אל המפקדים בשדה הקרב. לקראת סוף כהונתו, דחף הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט את גרסת צי"ד "גדעון" (צי"ד 750) - הגרסה המתקדמת ביותר.
המערכת מאפשרת למפקדים - מרמת מפקד הצוות ועד למפקד האוגדה - לראות בכל זמן נתון על גבי מסך מחשב או מכשיר סלולרי מוצפן בשם "שקד" את מיקום הכוחות באוויר, ביבשה וחלק מכוחות הים. למפקד יש מידע לניתוח השטח שכולל תצלומי אוויר, מפות קבועות וכלים לבחירת נתיבי נסיעה והסתערות על יעדים.
איזנקוט התעקש להרחיב את המידע שעובר בין הכוחות בזמן אמת כדי לאתר את המחבלים במהירות, להגדיר אותם כמטרות ולדעת לפגוע בהם בפרקי זמן קצרים. "כדי לנהל את הקרב טוב יותר, מדויק וקטלני הרבה יותר מבעבר", כהגדרתו של הרמטכ"ל לשעבר.
בשנה האחרונה הוטמעה מערכת הצי"ד 750 בין השאר בחטיבת גולני, חטיבה 7, מפקדת אוגדה 36, ביחידת רפאים (היחידה הרב-ממדית), האוגדות המרחביות בגבול לבנון, סוריה ורצועת עזה, ובתי הספר בזרוע היבשה. זאת כחלק מהיערכות והאצת תהליך ההטמעה בחטיבות ואוגדות נוספות.
אחד השדרוגים הבולטים שהציגה מערכת השליטה והבקרה החדשה של אלביט מערכות וצה"ל היא היכולת של המפקד בשטח לקבל מידע כל הזמן ממספר רב של מערכות כמו אמצעי תצפית (מצלמות בשטח מסוגים שונים), כלי טיס לא מאוישים, מכ"מים, סנסורים של חיל האוויר, חיל הים ואגף המודיעין.
"כל מידע מודיעיני שהיה נכנס למערכת בגרסה הקודמת היה עולה לרשת אחרי המון זמן. וכל שנייה בקרב היא קריטית", הסביר קצין בזרוע היבשה שעוסק בהכשרות. "צי"ד 750 לא רק מאפשרת מידע משמעותי שמסייע למפקד להבין איפה המחבלים ואיפה יש אזורים רגישים שצריך להימנע מלפגוע בהם, אלא היא גם מאפשרת לתקוף את המטרה במהירות, לפני שהמחבל בורח. לפעמים לפני שהמחבל בכלל התחיל לאיים עליך".
הקצין הוסיף כי "אם חוליית נ"ט זוהתה לפני השיגור אתה יכול לפגוע בה. צריך להגדיר את המיקום המדויק שלה במערכת הצי"ד ולהעביר את המידע לאחד הכוחות ביבשה או באוויר כדי שיפגע בה. תחשוב מה היה קורה אם הייתה מערכת צי"ד 750 לכוחות שנלחמו בשטחים הבנויים במבצע צוק איתן. גולני בשג'עאיה היו מזהים במהירות מאיפה יורים עליהם ותוקפים בחזרה".
השלב המשמעותי והראשון שהאיצה מערכת צי"ד 750, עליה כבר התאמנה אוגדה 36 בחורף האחרון, היא תהליך הדיגטציה של הלחימה. מפקד חטיבה 7, אלוף-משנה אודי צור, הגדיר את התהליך כ"מהפכה של ממש שמשנה את כללי המשחק בלחימה". כל הנתונים שחשובים לרמת הצוות, הפלוגה, הגדוד, החטיבה והאוגדה נמצאים על גבי אותה מערכת ולא על גבי נייר, מפות פלסטיק או מערכות נפרדות.
כך למעשה הופכת צי"ד 750 את הלחימה בשטח ללחימה ברשת אחת ולא ברשתות מקבילות. זאת לעומת ההתנהלות במהלך מבצע צוק איתן, אז טייס מסוק הקרב לא בהכרח הבין מה מתרחש על הקרקע ולקח זמן להסביר לו מה הוא רואה, איפה המטרה ממוקמת ביחס לתכוחות ומתי הוא יכול לבצע תקיפה.
איזנקוט הנחה לרכוש במסגרת התכנית הרב-שנתית "גדעון" כלי פיקוד חדשים בשם "אופק פיקוד", טנק מרכבה סימן 3 שהורידו לו את הצריח והפכו אותו לחדר לחימה קדמי ממוגן ונייד. ב"אופק פיקוד", מתנהלת לחימה על ידי מפקדת הגדוד ששולטת על כוחות החי"ר, השריון, ההנדסה וכוחות אש מאחור כמו תותחנים ומפעילה כלי טיס שונים. לאופק פיקוד יש אנטנות מתקדמות שמאפשרות לו להעביר ולקלוט מידע בתנאי שטח מורכבים ובעומק שטח האויב.
"כשאתה רואה על גבי המסכים איפה כל כוח שלך נמצא, איפה האויב, מה האיומים שצפויים לך כי המודיעין הזין אותם לפני ותוך המבצע בזמן אמת אתה משדרג בכמה רמות את הקטלניות של צה"ל ואת היכולת שלך לסיים את תהליך התקיפה. כשמשהו לא ברור לך הכול מתעכב", הסביר אחד מקציני זרוע היבשה. "זה כבר לא רעיון על הנייר. זה מבצעי. זה מה שהאויב יפגוש בקרב מחר. כשמפקד צוות חי"ר רואה את התמונה של כוונת הטנק הוא גם יודע אם הטנק מסוגל לתקוף ביעילות את המטרה, כי כולם על אותה מערכת. גם יש לו אלגוריתם במערכת שיודע להעריך את הנזק הסביבתי. ולמג"ד יש אלגוריתם שקובע כמה חימושים נותרו לו ולפי זה הוא מנהל לחימה ולא מגיע למצב שנגמרו לו טילים או תחמושת".
עוד לקח ממבצע צוק איתן היה היכולת לאסוף מידע מהשטח באופן אוטונומי. יחידת רפאים בפיקודו של סא"ל ע' הציגה לאחרונה למטה הכללי להק רחפנים שעובדים במקביל ולפי הגדרת המפקד בשטח אוספים מידע ממוקד על תא שטח נבחר ללא שליטה מרחוק אלא באופן אוטונומי.
"כשהרחפנים פועלים בצורה אוטונומית אתה לא מאבד חייל שמרוכז בהפעלת רחפנים או בהפעלת כלי טיס זעירים. פתאום הכלים הופכים להיות מכפילי כוח ומזינים את המפקדים במידע קריטי. הם חושפים שינויים שיש בשטח. כל זה מתאפשר כי מערכת צי"ד 750 פתוחה להרבה מערכות ואפליקציות בשונה מהגרסאות המתקדמות. כשאתה מעביר פקודה היא עוברת תוך שניות ובמערכות קודמות במקרה הטוב זה קרה אחרי חצי דקה כמו בצוק איתן.
לדברי הקצין, "צי"ד 750 יודעת להתמודד עם שינויים בשטח. למשל אלגוריתם שבוחר את תדר רשת הקשר בעצמו אם יש לה חסימות כתוצאה מתנאי שטח ואפילו עקב איומים בספקטרום שהתכלית שלהם לשבש את רשתות הקשר וטכנולוגיות אחרות של צה"ל. להבנתנו החסינות של המערכת גבוהה מאוד מפני התקפות ושיבושים".
מפקדים באוגדה 36 הסבירו כי מערכת צי"ד 750 מאפשרת למפקד לנהל לחימה בצורה בטוחה יותר, "המערכת מחלקת באופן אוטומטי את תאי השטח בשדה הקרב לצבעים. כל צבע עם משמעות. אם כוח צה"ל נכנס לאזור לחימה הוא נהיה באופן אוטומטי אדום, אם הכוח במרחק אז המצב דורש תיאום, ויש צבע ירוק שמאפשר תקיפה באותו מרחב ללא חשש של פגיעה בחיילים".
נקודה נוספת בה מתגאים בזרוע היבשה היא השילוב של אגף המודיעין בפיתוח המערכת. "מפתחי אמ"ן שולבו בפיתוח צי"ד 750 ויצרו תשתית לבניית תמ"א (תמונת מצב אויב). כך שבכל רגע נתון נדע מה קורה מה עושה האויב. המידע לא ייעצר בתל אביב אלא יגיע ישירות לשטח".
למרות השדרוגים שמביאה עמה מערכת צי"ד 750 גם מייצרת דאגות. השילוב בין התפשטות הקורונה בישראל והפגיעה באימונים לעובדה שאין תקציב לתכנית רב-שנתית בצה"ל, גורמת לעיכובים בתהליך ההצטיידות וההטמעה באוגדות נוספות בצה"ל. גם פיתוח תוספות וחידושים לגרסה המתקדמת במגמה איטית.
מצב שכזה יכול ליצור פערים מבצעיים בין מפקדת האוגדה לכוחות בשטח או בין אוגדה לאוגדה. בצה"ל אישרו שאכן נוצרו עיכובים נוכח הקורונה אך מדובר ב"עיכובים טקטיים" שיפתרו בשנה הקרובה במסגרת גרף תהליך ההסבה של צה"ל מצי"ד 700 לצי"ד 750. לפי גורמים בצה"ל כבר בשנה הקרובה נראה אוגדות נוספות עוברות שדרוג ושינויים נוספים שמוטמעים במערכת במסגרת הפיתוח שיאפשרו שילוב של מערכות נשק נוספות כמו כלי טיס.