3 גופים מציגים נתוני אבטלה שונים, והפער מרחיק את חילוץ המשק מהמשבר

המוסד לביטוח לאומי סופר את התביעות לקצבת אבטלה, שירות התעסוקה מחשב לפי מספר הפניות שהוא מקבל והלמ"ס מתבסס על סקרי כוח אדם. לפי דוח הביניים של מבקר המדינה, חלוקת האחריות בין הגופים השונים יצרה פערים משמעותיים, שמונעים מהממשלה למצוא פתרונות למשבר התעסוקה

בווידאו: דוח המבקר על טיפול הממשלה במובטלים בזמן הקורונה (משרד מבקר המדינה)

חלוקת האחריות למדידת נתוני האבטלה במשק בין המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מובילה לפערים המקשים על קביעת מדיניות לטיפול במשבר התעסוקה - כך עולה מדוח הביניים שהגיש היום (חמישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. במסמך כלולות המלצותיו לביטוח הלאומי ולממשלה בנושא קבלת נתונים חודשיים מהימנים מהמעסיקים על שכר העובדים.

על פי הדוח, השלכות הפערים הן פגיעה בתשתיות לקבלת החלטות בנושא, להן משמעויות כלכליות רחבות בתקופת הקורונה. המסקנות העולות מהממצאים הן כי תיקון הדיווח של המעסיקים יכול להוביל לשיפור משמעותי של ההחלטות המתקבלות בנושא שוק העבודה.

הדוח המלא, העוסק בכ-15 נושאים הקשורים בטיפול הממשלה במשבר הקורונה, צפוי להתפרסם עם השלמתו בחודשים הקרובים. המבקר בחר לעדכן גם בממצאי הביניים על מנת לשפר את פעילות ביטוח לאומי והממשלה באופן מידי, וכהיערכות לאתגרים וגלים נוספים של המגיפה.

חלוקת האחריות לנתוני האבטלה

  • הביטוח הלאומי סופר לפי מספר התביעות עליהן הוא משלם
  • שירות התעסוקה מחשב לפי מספר הפניות שהוא מקבל
  • הלמ"ס מתבסס על סקרי כוח אדם
בין שלושה גופים. תור ללשכת התעסוקה, מרץ (צילום: ראובן קסטרו)

נתוני האבטלה נמדדים כעת על ידי שלושה גופים שונים: ביטוח לאומי סופר את מקבלי קצבת האבטלה לפי מספר התביעות עליהן הוא משלם, שירות התעסוקה אוסף את מספרם של דורשי העבודה שפונים אליו, והלמ"ס מתבסס על סקרי כוח אדם שביצע.

בדיקת המבקר קבעה כי בדרך זו לא ניתן לקבוע את כמות המובטלים המדויקת ולהסיק ממנה את הצעדים הנדרשים לשיקום שוק העבודה. הוא הוסיף כי קיים פער משמעותי בין נתוני שלושת הגופים - מספר דורשי העבודה בחודש יוני לפי שירות התעסוקה, למשל, הוא יותר מכפול מזה העולה מסקרי כוח האדם של הלמ"ס.

עוד בוואלה! NEWS

עשרה מובטלים על כל משרה: התחזיות העגומות למשבר הקורונה

לכתבה המלאה

לטענת המבקר, הסיבה לפערים היא חוסר העמידה של ביטוח לאומי על כך שהמעסיקים ידווחו מדי חודש על כל עובד. כיום, המעסיקים מדווחים פעם בחודש על כל העובדים יחד, בעוד הנתונים הפרטניים מועברים רק פעמיים בשנה.

בעקבות זאת, לביטוח הלאומי אין נתונים בזמן אמת על תעסוקת עובדים, שכרם והיקף דורשי העבודה במהלך המשבר. לפי המבקר, מצב זה אינו מאפשר לאמוד את מספר המובטלים והנמצאים בחל"ת, ופוגע בהחלטות הממשלה בנוגע לסיוע ומתן תמריצים לחזרה לעבודה.

לפי נתוני הביטוח הלאומי המפורטים בדוח, מפרוץ המשבר בחודש מרץ ועד סוף יוני הוגשו 948,355 תביעות לדמי אבטלה. 17,765 תביעות בלבד נוספו בחודש העוקב, עד 15 ביולי. זאת בנוסף לכ-140 אלף תביעות שהוגשו לפני שהחל המשבר.

חוסר דיווח שוטף. לשכת התעסוקה בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש 90)

המבקר קרא לחייב את המעסיקים להעביר את הדיווח החודשי במתכונת דומה לדוח החצי שנתי שמועבר כעת, כך שיוכל להקל על הליכים בירוקרטיים הנוגעים לצורך של כל תובע דמי אבטלה להגיש את אישור המעסיק בנפרד.

אם קריאתו תתקבל, צפוי שיפור גם במימוש סעיף 176א לחוק ביטוח לאומי הקובע כי מובטל שיעבוד בשכר נמוך יקבל מענק כספי. בכך, ניתן יהיה להגביר את השימוש בתמריצים לחזרה לשוק העבודה, לצמצום דמי האבטלה ולהגדלת הכנסתם מעבודה של מקבלי קצבת אבטלה.

פגיעה בתשתיות לקבלת החלטות. אנגלמן (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

משרד המבקר המליץ לבחון את החסמים הבירוקרטיים והדרכים למימוש מיטבי של קצבאות האבטלה לעובדים בשכר נמוך, שרבים מהזכאים מוותרים עליהן בשל ההליך הנלווה. אנגלמן כתב כי על מנת שההליך יהיה יעיל עליו להיעשות באופן מקוון, במיוחד בתקופה זו.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר השיב למבקר המדינה בתחילת החודש כי החוק מחייב דיווח חודשי בטופס. לדבריו, דיווח חודשי מקוון מחייב טכנולוגיה שלא נמצאת ברשות כל המעסיקים ומאחר שתוצאת אי-הדיווח היא פלילית, חיוב המעסיקים בכך מחייב חקיקה. במקביל לטיפול בתיקון החוק, הקים המוסד צוותי חשיבה בעניין המשאבים הנדרשים ליישום דיווח השכר החודשי, והם יגישו את מסקנותיהם בשבועות הקרובים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully