דוח ה-OECD: הכיתות בישראל צפופות בכ-21% בהשוואה לעולם

לפי הדוח, העוקב אחר 38 מערכות חינוך בקרב המדינות החברות בארגון, שיעור הצפיפות בכיתות גבוה לעומת ממוצע המדינות המפותחות, ושכרם של המורים נמוך בהשוואה לעמיתיהם. עם זאת, בישראל שיעור הילדים המתחנכים מגיל גן גבוה מאד, בשל חוק חינוך חובה מגיל 3 המתקיים בה

  • oecd
בווידאו: פתיחת שנת הלימודים (צילום: יותם רונן, שי מכלוף, רוני כנפו, יואב איתיאל ולע"מ)

ארגון ה-OECD מפרסם היום (שלישי) את נתוני דוח החינוך שלו לשנת 2020, העוקב אחר 38 מערכות חינוך בעולם החברות בארגון, ובכלל זה מערכת החינוך בישראל. בדוח, המכונה Education at a Glance קיימת התייחסות לנתונים שנאספו ב-2019, לפיהם ממוצע הכיתות הצפופות גדול בכ-21% מממוצע המדינות המפותחות, ושכר המורים נמוך יותר.

הדוח סוקר שורה של תחומים, לאורך השנים ומדרג מיקומן של המדינות בכל אחד מהתחומים, כגון: הוצאה לאומית לחינוך, גידול טבעי, הוצאות ציבוריות ופרטיות על החינוך, גדול כיתות, שכר מורים, היקף שעות הלימוד ושיעורי ההשכלה.

ממצאי הדוח עולה כי שיעור הצעירים בני 17-6 מתוך כלל האוכלוסייה בישראל גבוה במיוחד והוא השני בגודלו מתוך כל מדינות הארגון, אחרי מקסיקו. בין 2018-2010 אוכלוסייה זו בישראל גדלה ב-15.5%. זהו שיעור הגידול הגבוה ביותר מכל מדינות ה-OECD. בממוצע ה-OECD אוכלוסייה זו עולה ב-0.2%.

עוד בוואלה! NEWS

בתי ספר נסגרים, אך משרד החינוך לא מפרסם נתוני תחלואה: "מדייקים אותם"

לכתבה המלאה
שיעור הצפיפות גבוה בהשוואה לעולם (צילום: ראובן קסטרו)

לפי הדוח צפיפות התלמידים בכיתה גדולה יותר בישראל בכ-25% בחינוך היסודי, 26.4 תלמידים בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע ה-OECD. עם זאת, ישראל מצמצמת את מספר התלמידים בכיתה בחטיבות הביניים: מ-9.4% בשנת 2005 ל-28.2 תלמידים בשנת 2018. בעוד ממוצע ה-OECD הכולל הוא 23.3 תלמידים בכיתה, פער של כ- 21%.

עם זאת, ישראל דורגה בין המדינות הבודדות בהן חוק חינוך חובה מתחיל מגיל שלוש, מה ששם אותה במיקום גבוה ביחס למדינות העולם בשיעור הילדים שמקבלים חינוך מגיל גן.

  • צפיפות | ישראל - 26.4 תלמידים בבית ספר יסודי, ממוצע ה-OECD - 21.1
  • מספר שעות לימוד בשנה | 958 בישראל לעומת 804 במדינות ה-OECD
  • ההוצאה הלאומית על חינוך | ישראל: 4.4% . ממוצע ה-OECD -1.6%

על פי הדוח, תלמידי ישראל לומדים יותר ממוצע המדינות ב-OECD. בבתי הספר היסודיים בישראל לומדים 154 יותר שעות בשנה (958 בישראל לעומת 804 בממוצע הארגון). בחטיבות הביניים תלמידי ישראל לומדים 62 שעות יותר. למרות נתונים, אלו היקף השעות הרב במתכונת הלמידה הנוכחית לא הוכיח את האפקטיביות שלו: שכן הישגי התלמידים של ישראל במבחני פיזה לשנת 2018 הצביעו על ירידה.

מרווחים פחות

המשך הדוח עוסק בשכרם של המורים בישראל. אף שהגידול בשכרם גבוה מזה שבמדינות ה-OECD, שכרם עדיין נמוך ביחס לעמיתיהם בעולם. בישראל, גננות מרוויחות 3% יותר מהגננות ב-OECD, אך בבית הספר היסודי עובדי ההוראה מרוויחים 6% פחות מהעולם, בחטיבות הביניים 5% פחות, ובחטיבה העליונה 6% פחות. מהדוח עולה גם כי שכרם של המנהלים בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות.

בדוח קיימת התייחסות למידת השתתפותם של גברים במגזר ההוראה בישראל. לפי הנתונים, שיעורם קטן מאוד ביחס לנשים, וביחס לשיעורם במדינות המפותחות. כך למשל, ממוצע הגברים בחינוך הקדם יסודי בישראל הוא 0.6% לעומת 3.5% במדינות החברות בארגון. בבתי הספר היסודיים - 14.3% לעומת 17.7% במדינות המפותחות. בחטיבות הביניים בישראל 21.3% לעומת 32.5% במדינות המפותחות. בחטיבה העליונה הפער מתרחב ועומד על 29.5% לעומת 40.3%.

שכר נמוך בהשוואה למדינות המפותחות (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

עוד עולה מהדוח כי ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל גבוהה ממדינות הארגון (ישראל 4.4% לעומת 1.6% בעולם). גם ההוצאה פר תלמיד בישראל גבוהה מזו של המדינות המפותחות. כך, ישראל במקום הרביעי בהוצאה לחינוך ובגידול מספר התלמידים. רק בשלוש מדינות מתוך אלו שנבדקו יש חוק חינוך חובה מגיל 3, בהן ישראל. עם זאת, ההוצאה הפרטית על חינוך בישראל גדולה משאר מדינות הארגון.

במערכת ההשכלה גבוהה: אחוז המשכילים בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD. בישראל 50.2% בעלי תארים על תיכוניים ואקדמיים, לעומת 38% ב-OECD. גם הנשים בישראל משכילות יותר מהנשים בארגון.

ההוצאה הפרטית על חינוך גבוה (צילום: ראובן קסטרו)

מנכ"ל משרד החינוך, עמית אדרי, הדגיש כי ישראל מובילה בשיעור הלומדים שלה, ומבין המדינות הבודדות בעולם שחינוך חובה הוחל בה מגיל 3. "היכולת של מערכת החינוך בישראל להחזיק את תלמידיה מוכיחה את מחויבותם ומסירותם של המנהלים והמורים כלפי התלמידים", אמר. "לחינוך בגיל הרך חשיבות מכרעת בעיצוב דמותו של הילד, ולכן המשרד בראשות השר ימשיך לעשות כל מאמץ כדי לצרף אל מערכת החינוך גם את הגילאים הנמוכים יותר מלידה ועד שלוש. מקומם אצלנו במערכת. זו מערכת שיודעת לייצר סטנדרטים חינוכיים גבוהים תחת בקרה ופיקוח".

אף שהדוח מתייחס לנתונים מ-2019, במשרד החינוך טענו כי הודות למתווה הקורונה המחייב ריחוק ממוסדות החינוך עצמם, "בשנת הלימודים הנוכחית במערכת החינוך מתקיימת הלמידה במרבית שכבות הגיל (ג'-י"ב) בקבוצות קטנות יותר של עד 18 תלמידים. "למידה במתכונת זו מאפשרת יחס אישי ופרטני".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully