עיקר הנפגעים מההוראה מרחוק הם התלמידים החלשים שמגיעים מרקע חברתי-כלכלי חלש, או תלמידים בעלי קשיים לימודיים - כך עולה היום (שלישי) מסקר חדש העוסק בעמדות עובדי ההוראה בנוגע ללמידה מרחוק במהלך תקופת הקורונה. לפי הסקר, יותר ממחצית מעובדי ההוראה העידו כי התלמידים התקשו לשמור על רמה גבוהה של מוטיבציה ללמידה, ויותר מ-70% מהמורים העידו כי הוראה מרחוק פחות יעילה מההוראה הרגילה בכיתות.
את הסקר ערך מרכז טאוב בשיתוף הסתדרות המורים, ברקע פתיחת שנת הלימודים תחת מתווה שבו מרבית התלמידים ילמדו באמצעות הוראה מקוונת. הסקר בדק את עמדותיהן של אלפי מורות, מחנכות, יועצות ומנהלות בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים וגננות בנוגע להוראה מרחוק.
הסקר כלל בין השאר שאלות על היקף ההוראה מרחוק במהלך הסגר בשנת הלימודים האחרונה, על הידע והניסיון של מורות וגננות בהוראה מרחוק, וכן על ההכנה הנדרשת מהן ועל התשתית ואמצעי הסיוע שעמדו לרשותן במעבר להוראה המקוונת. כ-5,100 מורות וגננות השיבו על הסקר בעברית, ועוד כ-850 בערבית.
אל תפספס
מהסקר עולה כי על אף שמרבית המורות והגננות לא עברו הכשרה ראויה להוראה מרחוק, ולמרות שחסרה תשתית דיגיטלית מתאימה לכך (הן בבתי המורות והגננות והן בבתי התלמידים), כמעט כולן לימדו מרחוק בתקופת הסגר. המורות והגננות נאלצו לגלות תושיה ולמצוא סיוע במגוון מקורות כדי ללמד מרחוק, כיוון שלא קיבלו סיוע ממשי ממשרד החינוך או מהרשויות המקומיות.
ממצא נוסף ועיקרי שעלה מהסקר הוא שמורות וגננות רבות סבורות כי עיקר הנפגעים מההוראה מרחוק הם התלמידים החלשים - תלמידים שהגיעו מרקע חברתי-כלכלי חלש או תלמידים בעלי קשיים לימודיים ואחרים. לפי הנתונים היבשים, הרוב המכריע של המורות והגננות - 90% - העבירו שיעורים באופן מקוון במהלך הסגר. כ-70% מהמורות והגננות ציינו שלא השתתפו כלל בהשתלמות בנושא או שהשתתפו בהשתלמות בת פחות מעשר שעות.
לפני משבר הקורונה, כ-40% מהמורות והגננות כלל לא השתמשו בהוראה מרחוק, ומעל 60% השתמשו בה פעם עד פעמיים בשנה. עוד עולה מהסקר כי רק 8% מהמורות והגננות העידו שהן אינן שולטות בכלים דיגיטליים, ומנגד 41% אמרו שהתשתית הדיגיטלית בביתן אינה מתאימה. כמחצית מהמשיבות סבורות כי התשתית בבתי התלמידים אינה מתאימה. מעל מחציתן סבורות גם שאין מי שיסייע לתלמידים עם בעיות טכניות, ו-47% מהמורות והגננות סבורות שאין מי שיסייע להם במטלות הלימודיות.
בנוסף לכך, כ-60% מהמורות העידו שתלמידיהן התקשו לשמור על רמה גבוהה של מוטיבציה ועניין בלימודים. 25% מהמורות והגננות העידו על עצמן כי התקשו להתרכז בעבודה, עקב הסחות דעת בבית. ל-34% חסרה תמיכה ממסדית (מבית הספר, הרשות המקומית או משרד החינוך). כ-86% מהמורות והגננות ציינו כי משך הזמן הדרוש להכנת שיעור מקוון גבוה הרבה יותר מהכנת שיעור רגיל, עקב הצורך לחפש חומרי למידה באופן עצמאי ולהכין מערכי שיעור חדשים.
רוב המורות לא התנסו בלמידה מרחוק, ולא עברו השתלמות בנושא
בנוגע למטרות של ההוראה מרחוק, 76% מהמורות והגננות אמרו שחשוב לוודא שהתלמידים לומדים את החומר גם במהלך הסגר, וכ-80% מהן סברו שחשוב לסייע להם להתמודד עם הסגר ולעודד אותם לבנות לעצמם סדר יום. הרוב המכריע של המורות והגננות הרגישו שהצליחו להשיג את המטרות שהציבו לעצמן בתקופת הסגר.
על אף שרוב המורות והגננות לימדו את כל התלמידים בכיתה, 75% מהן הרגישו שההוראה מרחוק הרבה פחות יעילה בהשוואה להוראה רגילה. גם ההוראה בקבוצות נתפסת בעיני 55% מהן כיעילה פחות. הוראה פרטנית מרחוק נתפסת על ידי 47% כיעילה פחות, אך באשר למטלות של למידה עצמית - 40% מהמורות והגננות מצאו אותה יעילה יותר מהוראה רגילה.
לפי תוצאות הסקר, כ-33% מהמורות והגננות אמרו שההוראה מרחוק מאפשרת לקיים קשר אישי עם התלמידים, וכ-33% מרגישות שלא. לצד זאת, 51% מהן מרגישות שההוראה מרחוק מאפשרת מעורבות רבה יותר של ההורים, ו-45% מרגישות שהיא מעודדת את התלמידים ללמידה עצמית. עוד עולה מהסקר כי רוב המורות והגננות, כ-65%, סבורות שההוראה מרחוק מעצימה את יכולותיהן המקצועיות, ו-43% מרגישות שהיא מגבירה את העצמאות שלהן.
מהסקר גם עולה כי את הסיוע הרב ביותר בהליך המעבר להוראה מקוונת קיבלו המורות מעמיתות למקצוע - כך השיבו כ-66% מהמורות והגננות שהשתתפו בסקר. 50% מהן הסתייעו בתלמידים, 50% בבני הזוג, בילדים או בשכנים, ו-65% השתמשו בסרטונים באינטרנט. רק 8% הסתייעו ברשות המקומית, ו-20% במשרד החינוך.
59% מהמורות והגננות הרגישו שההוראה מרחוק פגעה בתלמידים החלשים. הפגיעה התבטאה בעיקר בתלמידים עם קשיי קשב וריכוז (44%), בתלמידים עם לקויות למידה (50%), בתלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בכיתות רגילות (52%), בתלמידים שגרים רחוק מהמרכז (33%), בתלמידים עם קשיים חברתיים (45%), ובתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש (73%).