מריה קולסניקובה, אחת ממנהיגות האופוזיציה בבלארוס, נחטפה על ידי גורמים לא מזוהים בבירה מינסק ונלקחה בכלי רכב - כך סיפרו היום (ראשון) עדי ראייה. עם זאת, במשטרת בלארוס אמרו כי היא לא נמצאת בידיהם.
אחת מהם, אנסטסיה, שצוטטה על ידי האתר Tut.By, אמרה כי היא ראתה רעולי פנים עם בגדים אזרחיים מכניסים את קולסניקובה לוואן כהה. היא אמרה כי הטלפון הסלולרי שלה הושלך לקרקע בזמן המאבק וכי אחד מרעולי הפנים שעצר אותה הרים אותו לפני שכלי הרכב האיץ ונסע מהמקום.
קולסניקובה היא אחת ממובילות המחאה נגד הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, והיא חברה במועצת התיאום הלאומית שהוקמה אחרי הבחירות בחודש שעבר במטרה לשאת ולתת עם המשטר על העברת השלטון. באופוזיציה מאשימים את לוקשנקו, השולט ברפובליקה הסובייטית לשעבר ב-26 השנים האחרונות, בזיופים נרחבים. עם זאת, השליט, המכונה הרודן האחרון של אירופה, דוחה זאת ואת הדרישות לקיים בחירות חוזרות.
עוד על המחאה בבלארוס
היא האחרונה משלוש נשים שאיחדו כוחות נגד לוקשנקו לפני הבחירות שנותרו בבלארוס, והיה לה תפקיד מרכזי במחאה המתמשכת נגד הרודן הנתמך על ידי רוסיה. אם אכן נחטפה, יהיה זה בהמשך להכבדת התגובה של המשטר נגד המפגינים בניסיון לעצור את המומנטום שלהם. אתמול נעצרו 633 איש, במהלך הפגנות בהשתתפותם של עשרות אלפי אנשים.
לפני הבחירות, היא שיתפה פעולה עם המועמדת לנשיאות סבטלנה טיחנובסקאיה, שנמלטה לליטא אחרי הבחירות, ועם ורוניקה טספקלו, שעזבה גם כן את המדינה מאז הבחירות. ב-31 באוגוסט היא הודיעה על הקמת מפלגה פוליטית חדשה, "יחד", עם צוותו של מועמד האופוזיציה הכלוא ויקטור בבריקו, שעמו עבדה בעבר.
טיחנובסקאיה אמרה כי מעצרה הוא ניסיון לפגוע בפעילות מועצת התיאום של האופוזיציה ולאיים על חבריה.
שר החוץ של ליטא, לינאס לינקביצ'יוס, אמר כי החטיפה של קולסניקובה מזכירה את דרכי הפעולה של המשטרה החשאית בתקופתה בה יוסיף סטלין שלט בברית המועצות. "במקום לדבר עם תושבי בלארוס, הממשלה מנסה להיפטר מהם אחד אחרי השני", כתב בחשבון הטוויטר שלו. "החטיפה היא בושה וחרפה. שיטות נ.ק.ו.ד. סטליניסטיות מופעלות באירופה של המאה ה-21. צריך לשחרר אותה באופן מידי".
פעילה בולטת אחרת, אולגה קובלקובה, נמלטה לפולין ביום שבת, אחרי שאמרה כי איימו עליה במעצר אם היא תישאר במדינה.
בינתיים, באיחוד האירופי מתכננים להטיל סנקציות על 31 בכירים בבלארוס, בהם שר הפנים, עד אמצע החודש, אך לוקשנקו בינתיים נשאר מחוץ לרשימה. שלושה דיפלומטים אירופים אמרו כי הגוש מתכנן להעניש את המשטר על הרדיפה אחרי מתנגדיו ולתמוך בקריאות לקיום בחירות חדשות. ההחלטה להטיל סנקציות - איסור על כניסה לאיחוד והקפאת נכסים - התקבלה על ידי שרי החוץ האירופים בחודש שעבר, אולם הם לא החליטו מי יהיה ברשימה.
אחד הדיפלומטים אמר כי בתחילה הוסכם על 14 גורמים שייענשו, אך "מדינות רבות חשו שזה לא מספיק. עתה הגענו להסכמה על 17 נוספים". לדבריו, "אלו גורמים בכירים האחראים על הבחירות, על האלימות ועל הדיכוי". יוון וקפריסין, שדוחפות להטלת סנקציות נפרדות על טורקיה בשל המחלוקת בים התיכון, עדיין צריכות לתת את אישורן לעיצומים על בלארוס והן עשויות להשתמש בכך כדי להשיג תמיכה בהענשת אנקרה. כל 27 המדינות החברות באיחוד צריכות להסכים על הסנקציות.
הפגישה הבאה של שרי החוץ של האיחוד תתקיים ב-21 בספטמבר, והסנקציות צפויות להיכנס לתוקף למחרת. ליטא, לטביה ואסטוניה כבר הענישו בעצמן בכירים בבלארוס בסוף החודש שעבר, אך הדיפלומטים האירופים סירבו לומר עד כמה הרשימות של האיחוד ושל המדינות הבלטיות זהות, מחשש שאותם גורמים יעבירו נכסים מהבנקים.
גרמניה, הנשיאה התורנית של האיחוד, רוצה להתקדם בזהירות מול בלארוס ולהותיר את האפשרות לעיצומים על לוקשנקו עצמו לשלב מאוחר יותר. האיחוד, שמחזיק באמברגו נשק על בלארוס, הקל ב-2015 על הסנקציות הכלכליות על בלארוס שהושתו לראשונה ב-2004, על מנת לשפר את היחסים עם מינסק. עם זאת, עכשיו הוא פועל במהירות כדי להטיל אותן מחדש.
האיחוד האירופי, כמו נאט"ו וארצות הברית, נזהר שלא לפעול במהירות רבה מדי נגד בכירים בבלארוס, מחשש שזה יוביל להתערבות רוסיה. מוסקבה רואה בבלארוס אזור חיץ נגד התפשטות נאט"ו, והגורל של לוקשנקו מונח בידיו של הנשיא ולדימיר פוטין. השניים אמורים להיפגש בקרוב במוסקבה. לוקשנקו איים להגיב בצעדים דומים נגד מדינות אירופה אם יוטלו על משטרו סנקציות.