בזמן שהקהילה הבינלאומית עמדה מנגד מול הזוועות שהתחוללו ברואנדה, מנהל מלון אחד ניצל את קשריו עם האליטה ההוטית כדי להציל 1,200 טוטסי מרצח העם. פול רוזסבגינה, שניהל את המלון מיל דה קולין, שהיה בבעלות בלגית, זכה להוקרה בינלאומית, כולל מדליית החירות הנשיאותית של ארצות הברית, ולסרט מפורסם על אודותיו, "מלון רואנדה".
לכאורה, הגיבור האולטימטיבי, "שינדלר של רואנדה", כפי שכונה על ידי מי שסיפורו הזכיר את זה של התעשיין הגרמני שהציל יותר מאלף יהודים בשואה.
אבל בתוך רואנדה, לכל הפחות ממשלתה הנוכחית, היחס אליו שונה לגמרי מתדמיתו במערב. כבר שנים ארוכות שהשלטון בראשות הנשיא פול קגאמה, שלמעשה מנהיג את המדינה שבמרכז אפריקה מאז רצח העם ב-1994, רודף אחריו. רוזסבגינה התגורר בשנים האחרונות בארצות הברית, ויש לו גם אזרחות בלגית, אך למולדתו הוא חשש לשוב בשל הביקורת הרבה שלו על המשטר הנוכחי.
אל תפספס
החשש שלו היה מוצדק. השבוע הוא מצא את עצמו בעל כורחו בבירה קיגלי, כשהוא מוצג לעולם עם אזיקים ומואשם בעבירות טרור ופשעים חמורים אחרים, אחרי שככל הנראה נחטף במהלך ביקורו בדובאי. משפחתו חוששת שלא יזכה במשפט הוגן וטוענת לרדיפה פוליטית, ומבקשת מהעולם להתערב.
"הוא נחטף, לא היה לו צו מעצר בינלאומי כפי שטענו ברואנדה, אחרת הוא היה נעצר בנמל התעופה", אמרה לוואלה! NEWS קארין קנימבה, אחת מבנותיו. "אנחנו מאמינים שהוא נלקח בכוח או שהוא פותה למטוס בהנחה שהוא נלקח למקום אחר ואז נלקח לרואנדה בניגוד לרצונו".
דובאי, שבקרוב תתחיל לקרוץ לתיירים ישראלים, היא אינה מקום בטוח במיוחד למתנגדי משטר. רק בתחילת החודש שעבר נעלם בצורה מסתורית דומה גולה איראני, עד שבטהראן הכריזו כי לכדו אותו וכי הוא נמצא בידיהם. "דיברתי איתו ביום שלישי בשבוע שעבר ושאלתי אותו אם הוא מוכן לטיסה ועבר בדיקות קורונה. הוא לא נשמע מודאג והיה אמור לחזור בטיסה ב-1 בספטמבר", אמרה הבת המתגוררת בארצות הברית.
רוזסבגינה בן ה-66 הוא בן למשפחה מעורבת. אביו היה מבני ההוטו, אך אמו ואשתו הם מבני הטוטסי. במהלך מאה ימים שהחלו ב-6 באפריל 1994, נטבחו באכזריות כ-800 אלף בני טוטסי ובני הוטו מתונים בידי כוחות הממשלה שנשלטה על ידי ההוטים והמיליציות הנאמנות לה. רצח העם הסתיים רק כשמורדים של הטוטסי, בהובלת קגאמה, השתלטו על המדינה. כשני מיליון הוטו נמלטו ממנה אחרי חילופי השלטון.
הוא טען, ובני משפחתו עכשיו אומרים דברים דומים, כי קגאמה, שכלא רבים ממתנגדיו ומואשם על ידי ארגוני זכויות אדם בהפרות רבות, קינא על שנלקח ממנו אור הזרקורים. "הוא רוצה להיות הגיבור היחיד", אמר בעבר רוזסבגינה.
"לאחר שהסרט יצא לראשונה לאקרנים, ממשלת רואנדה קיבלה אותו בברכה והקרינו אותו באצטדיון ענק", סיפרה הבת על "מלון רואנדה" מ-2004, שבו גילם דון צ'ידל את אביה. לדבריה, הציעו לו משרות רבות בממשלה, אולם הוא דחה את ההצעות בשל התנגדותו לנשיא קגאמה ולהתכחשותו לקורבנות אחרים ברצח העם.
"משום שאבי לא חשש להגיד את האמת, ממשלת רואנדה הלכה אחריו והגדירה אותו אויב, כי לא היה מוכן לשתף עמה פעולה", תיארה קנימבה. "מאז ניסו להרוג אותו, להשתיק אותו. פרצו לבית שלנו בבריסל, הזיזו והרסו דברים רק כדי להפחיד אותנו במשך שנים".
מקרה דומה התרחש בעת ביקורו של רוזסבגינה בישראל לפני כשנתיים וחצי. הוא הגיע לסדרת הרצאות, אך בשגרירות רואנדה ניסו ללחוץ על האוניברסיטה העברית לבטל את הכנס בהשתתפותו. אחרי שסירבה, הגיע השגריר בעצמו, ולפי אדם שנוכח במקום, הוא התקיל את רוזסבגינה לאורך כל ההרצאה והפריע לה. הוא הפך לזנב שלו במהלך ביקורו בישראל, שלה קשרים קרובים עם המשטר ברואנדה.
"עצוב מאוד שמדינת ישראל מסייעת לנשיא קגאמה, בין היתר, לפי הפרסומים, בידע צבאי ובכלי נשק, שבסופו של דבר מופנים כלפי אנשים תמימים ומתנגדי משטר תוך הפרת זכויות אדם, וביסוס מעמדו של מי שכביכול נבחר בבחירות דמוקרטיות", אמר עורך דין ישראלי, המקורב למשפחה.
בשנים האחרונות, וגם אחרי מעצרו, נשמעו טענות של שורדים מרצח העם שלפיהן רוזסבגינה לא היה הגיבור שהוצג בסרט. היו שהאשימו אותו בגביית תשלומים מפליטים ובסילוק אלו שלא יכלו להרשות לעצמם זאת. בתו טוענת כי זה חלק מקמפיין השמצה וכי המשטר שילם לאנשים כדי שיאשימו אותו בשקרים.
"כך, לדוגמה, הסנדק של אחותי, היה החבר הטוב ביותר של אבי והתארח עם משפחתו במלון. אחרי שהסרט יצא, איימו עליהם והם נאלצו לומר בפומבי שזה מעולם לא קרה למרות שאבי הציל את חייהם", טענה. היא אמרה כי היה עליו להמשיך להפעיל את המלון במהלך שהותם של הפליטים, ולספק לאורחים מים ומזון. "הוא שאל את כל מי שיכול לתרום כסף משום שהיה צריך להפעיל את המלון כרגיל ולהסיח את הדעת, אך הוא מעולם לא סילק מישהו כי הוא לא היה יכול לשלם".
חופש הביטוי ברואנדה הוא אכן מוגבל למדי. כשהנשיא המכהן מקבל 99% מהקולות בבחירות אחרי שיריביו נפסלו ונכלאו, אך הגיוני לקחת בעירבון מוגבל התבטאויות המצוטטות בכלי התקשורת הרשמיים. אבל לא רק הממשלה וניצולים מרצח העם מטילים ספק בגרסתו של אביה.
רומאו דלייר, הגנרל הקנדי שפיקד על כוחות שמירת השלום של האו"ם ברואנדה בזמן הטבח, כינה לפני כמה שנים את הסרט "זבל הוליוודי" המנסה לשכתב את ההיסטוריה, אך לא התייחס ישירות לרוזסבגינה.
במשפחתו מקווים שבקהילה הבינלאומית ילחצו על רואנדה כדי שישחררו אותו, אך התגובות במערב, אם בכלל, היו מאופקות מאז הידיעה על מעצרו. בלגיה, שבה התגוררו בעבר, וארצות הברית, טרם הגיבו לפרשה.
בתו, קנימבה, לא מאמינה שהוא יקבל משפט הוגן והיא לא סבורה שהוא צריך לעמוד כלל למשפט. השלטונות טרם אפשרו להם ליצור עמו קשר מאז חטיפתו.
"הוא לא עשה שום דבר רע, הוא אסיר פוליטי. ומעל הכול, הוא לא צריך לשבת בכלא של רואנדה, הוא אזרח בלגי", אמרה. "אני מאמינה שלחץ בינלאומי יוביל לשחרורו, ולכן אנחנו מבקשים מהקהילה הבינלאומית לגנות את ממשלת רואנדה על מאסרו הכפוי של אבי".
"הוא אסיר מצפון, אסיר פוליטי. הוא חף מפשע, והקהילה הבינלאומית מכירה את ההפרות של נשיא רואנדה, זה דווח על ידי ארגוני זכויות רבים, שראו את הדיקטטורה שלו", המשיכה הבת. "לכן אנחנו מבקשים מהקהילה הבינאלומית להתערב למען מי שהקדיש את חייו לשלום, לצדק ולזכויות אדם".