במשך יותר משני עשורים וחצי הצליח איש העסקים העשיר פליסיאן קבוגה להערים על התובעים במשפט רצח העם ברואנדה, כשהוא משתמש ב-28 שמות בדויים ומנצל את קשריו העוצמתיים בשתי יבשות שונות כדי להימנע ממעצר. קבוגה בן ה-84 נמלט זמן רב כל כך עד שבית הדין הבינלאומי, שהוקם כדי להעמיד לדין את האחראים לרצח בעם בשנת 1994, כבר הפסיק לעבוד.
ואולם, החודש הוא נלכד במסתור בפרברי בירת צרפת - הודות לחקירה בינלאומית שהוביל סרג' בראמרץ, תובע לענייני פשעי מלחמה מטעם האו"ם, העומד בראש הגוף המטפל במקרים דומים ברואנדה וביוגוסלביה.
"כבר ידענו לפני שנה שסביר מאוד שהוא נמצא בבריטניה, צרפת או בלגיה, והסקנו רק לפני חודשיים שהוא בצרפת", אמר התובע הראשי מטעם הטריבונל המיוחד של האו"ם בריאיון ל-BBC. "הרשויות בצרפת זיהו את הדירה שבה הוא הסתתר. זה מה שהוביל למבצע".
לדבריו, אחת הסיבות העיקריות שהוא הצליח להימלט במשך כה רב הייתה "המורכבות של ילדיו". ככל הידוע, יש לקבוגה לפחות חמישה ילדים והוא היה מקורב למפלגת השלטון, MRND, בזכות קשרי נישואים של שתיים מהם. בנותיו נישאו לבניו של נשיא רואנדה לשעבר, זו'בנאל הביירימאנה, שהפלת מטוסו ב-6 באפריל 1994 התניעה את תחילת רצח העם.
החוקרים הצרפתים עקבו אחר ילדיו של קבוגה כל הדרך אל הדירה בת שלוש הקומות באסנייר-סור-סן שבפרברי פריז. במסתור זה הוא חי תחת זהות בדויה, כשהוא משתמש בדרכון ממדינה אפריקנית בלתי-מזוהה.
לפי הקולונל אריק אמרו, שעומד בראש היחידה המשטרתית המיוחדת בצרפת שנלחמת בפשעי מלחמה, גם למגיפת הקורונה הייתה תרומה למבצע. הסגר שיתק רבים מהמבצעים שצרפת ניהלה ברחבי אירופה, ואיפשר להתמקד באדם המואשם במעורבות במימון רצח העם.
בתוך מאה ימים בלבד, במהלך בשנת 1994, כ-800 אלף נטבחו על ידי בני שבט ההוטו הקיצוניים ברואנדה - בעוד קבוגה, איש עסקים שעשה את הונו מסחר בתה, על פי החשד תומך בהם. במעשיהם התמקדו המשתתפים ברצח בני שבט הטוטסי, המהווה מיעוט במדינה, כמו גם במתנגדיהם הפוליטיים.
ארצות הברית הציעה פרס של חמישה מיליון דולר בתמורה למודיעין שיוביל למעצרו של קבוגה. ועדיין, מפליא כיצד אחד מהעריקים המבוקשים ביותר מאפריקה, שפרס כספי משמעותי מוטל על ראשו לאחר שהורשע בשבע עבירות של רצח עם ופשעים נגד האנושות, הצליח לחיות שנים רבות במדינות ויבשות שונות תחת זהות בדויה - ומתחת לאפן של הרשויות.
העיתונאי ש"התאבד" ודימם מפצעי ירי
על פי ההערכה, קבוגה חי במדינות רבות במזרח אפריקה, כולל בקניה, שבה הוא ומשפחתו היו מעורבים בעסקים. זה זמן רב שנטען כנגד קניה שהיא נותנת מחסה לעריקים, ופוליטיקאים חזקים הואשמו בסיכול המאמצים לעצור אותו.
קבוגה נחשב לאיש העשיר ביותר ברואנדה עד לאירועי שנת 1994, ואת עיקר הונו עשה בשנות ה-70. על פי ההאשמות נגדו, הוא מימן את תכנית רצח העם והשתמש בעסקיו כדי לארגן מעשים אלה. כמו כן, תחנות הרדיו שבבעלותו הואשמה בהסתת שבט ההוטו נגד שבט הטוטסי.
בשנת 2006, צצו ראיות שלפיהן קבוגה ביקר או התגורר בקניה. כעבור שלוש שנים, שגריר האו"ם סטיבן ראפ האשים את השלטונות בקניה בסירוב להסגיר את קבוגה. היו ראיות גם לכך שקבוגה גם השתתף באירועים עם אנשים רבי-השפעה, אך קניה דחתה האשמות אלה.
אין ויכוח סביב השאלה שמשפחתו של קבוגה החזיקה בנכסים בקניה, מאחר שאחד מהם עמד במרכז פרשה משפטית בשנת 2015, כשאשתו ג'וזפין מוקזיטוני ניסתה בלא הצלחה להשיג שוב גישה אליו. הנכס הופקע מידי בני הזוג בעקבות החלטת האו"ם המבקשת מהמדינות החברות בארגון להקפיא את נכסיו של קבוגה.
לפי דיווחים בתקשורת, קבוגה נכח בקניה בנקודות זמן שונות. עוד נטען כי הוא נמלט פעמים רבות מהמשטרה בבירת קניה, ניירובי. באחד ממבצעים משטרתיים אלה, ב-19 ביולי 1997, המשטרה עצרה שבעה חשודים נוספים ברצח העם ברואנדה, אך קבוגה נמלט הודות לאזהרותיו המוקדמות של בכיר במדינה.
העיתונאים שהתחקו אחריו עמדו אף הם בסכנה. ב-16 בינואר 2003, העיתונאי הפרילנסר וויליאם מונוה נמצא מת בדירתו בניירובי. אחיו, ג'וספאט גיצ'וקי, חשף כי התברר לאחר מותו כי מונוה תכנן מבצע עם הבולשת הפדרלית של ארצות הברית, ה-FBI, לעצור את קבוגה באמצעות התחזות לאיש עסקים. "להפתעתנו, המשטרה הגדירה את מותו של מונוה כהתאבדות באמצעות שאיפת גזים מתנור פחם", אמר גיצ'וקי. "אך בבית הלוויות, ראיתי במו עיניי פציעת כדור בראשו ודם בחדרו".
שמונה שנים חלפו לפני שהעיתונאי ג'ון אלן נאמו הוטעה במכוון, על פי החשד על ידי גורם בקניה, כי איש עסקים אחר הוא קבוגה. נאמו סבור שמידע מוטעה זה ניתן לו מכיוון שהיו אנשים שלא היו מרוצים מהמידע שנחשף בחקירותיו, כולל חשבון הבנק של קבוגה בקניה, שבאמצעותו ביצע עסקים.
העיתונאי ומשפחתו נאלצו להסתתר במשך חודשים בגלל איומים על חייו שקיבל. "במקום שבו נעצר יש הוכחה לכך שקבוגה הצליח לשרוד כעריק במשך זמן רב כל כך הודות לקשרים ברחבי העולם, לא מעט מהם בקניה", אמר נאמו ל-BBC.
השכן ש"מלמל כשאמרו לו שלום"
בעקבות רצח העם, קבוגה נמלט לשוויץ אך לא הורשה להישאר בה, ועל פי הדיווחים חזר לאפריקה דרך קינשאסה, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בנוסף לראיות על שהותו בקניה, בראמרץ אמר כי יש עדויות גם על הימצאותו במדגסק ובורונדי. הוא הגדיר את המבצע שהוביל למעצרו כ"פעולה מתוחכמת ומתואמת עם חיפושים שהתנהלו בו-זמנית בכמה מיקומים".
לפחות שנתיים חלפו מאז שהוא נצפה בגרמניה, בשנת 2007, שם הוא עבר הליך רפואי. ניתוח מעמיק של נתוני שיחות הטלפון והפעילות הפיננסית שלו הובילו את החוקרים לפריז.
"קשה לדמיין שהוא היה יכול לברוח לשטח צרפת בלי סיוע של משתפי פעולה", טען פטריק באודין מהפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם. משמר זכויות האדם קרא לחקור כיצד התעלומה סביב מקום הימצאותו הייתה יכולה להימשך שנים רבות כל כך, ולבדוק מי סייע לכך להתרחש.
שכניו של קבוגה בפריז טענו כי האדם המבוגר התגורר שם במשך שלוש או ארבע שנים. אוליבייר אולסן, ראש איגוד בעלי הבתים בבניין זה, תיאר את קבוגה כ"דיסקרטי מאוד" בריאיון לסוכנות הידיעות הצרפתית, ואמר כי הוא היה מישהו ש"מלמל כשמישהו אמר לו שלום". לפני תחילת הסגר, הוא נצפה לעיתים קרובות על ידי שכניו כשהוא יוצא לעשות הליכות.
כעת, קבוגה ימשיך לשהות בכלא לה סנטה שבמרכז פריז עד שיועבר למעצר בטריבונל של האו"ם. בראמרץ הסביר כי יכולים לחלוף שבועות או אף חודשים לפני שהמשפט יתחיל - בבית הדין הבינלאומי בהאג או בעיר ארושה שבטנזניה, שם ממוקם בית הדין הבינלאומי לרואנדה. עם זאת, עורכי דינו של קבוגה הצהירו כי הוא יעדיף להישפט בצרפת.
ניצולי רצח העם מקווים אף הם כי ההליכים המשפטיים לא ידחו את עשיית הצדק עמו. אחרי מעצרו, ואלרי מוקבאייר, מנהיגת ארגון האלמנות של רואנדה "אבגה", אמרה ל-BBC כי "כל ניצול של רצח העם שמח ממעצרו. כולם חיכו לראות את זה בחדשות. זה דבר טוב שהוא הולך לעמוד לדין". לבסוף הוא העיד לראשונה בבית המשפט השבוע.
(עדכון ראשון: 11:39)