וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אי המריבה שמאיים להצית מלחמה בין טורקיה ליוון

באנקרה אומרים כי אתונה מפרה את הסכם השלום ביניהן אחרי שנשלחו חיילים לקסטלוריזו, אי בגודל 12 קמ"ר הסמוך לחופי טורקיה. ביוון אומרים: חילופי כוחות שגרתיים. שתי חברות נאט"ו עומדות על סף התנגשות סביב משאבי האנרגיה בים התיכון. ארדואן: "מוכנים לשלם מחיר"

בווידאו: ארדואן מתייחס למשבר עם יוון/צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן

טורקיה מזהירה את יוון שפריסת חייליה באי קטן בים התיכון מהווה הפרה של הסכם השלום ביניהן מ-1947, בהמשך למתיחות בין שתי חברות נאט"ו סביב משאבי האנרגיה בים התיכון.

בכלי התקשורת בטורקיה שידרו תמונות של חיילים יוונים מגיעים לאי קסטלוריזו, ומשרד החוץ באנקרה הזהיר אתמול כי "לא נאפשר פרובוקציה כזו מעבר לחופינו". מנגד, גורם המעורה בעמדת ממשלת יוון אמר לסוכנות הידיעות בלומברג כי חיילים כבר היו מוצבים באי, ומדובר בחילופי כוחות שגרתיים.

שתי המדינות השכנות יצאו למלחמה על קפריסין ב-1974 והן מסוכסכות סביב חלוקת האזורים הכלכליים הבלעדיים שלהן בים התיכון. קסטלוריזו, אי בגודל 12 קמ"ר לחופי טורקיה והוא השטח היווני המרוחק ביותר במזרח הים התיכון. עתה, הוא שוב עומד במרכז המחלוקת בין אתונה לאנקרה, שדורשת להפוך אותו לשטח מפורז.

חיילים יוונים עולים למעבורת באי קסטלוריזו, 28 באוגוסט 2020. GettyImages
חיילים יוונים עולים למעבורת באי קסטלוריזו, בשבוע שעבר/GettyImages

ביוון אומרים שיש לקחת בחשבון איים בתיחום המדף היבשתי של המדינה, בהתאם לחוקי הים של האו"ם, אמנה שבה לא חתומה טורקיה. בטורקיה, מנגד, רוצים למדוד את המדף היבשתי על פי פנים שטח המדינה, וכי השטח שמדרום לקסטלוריזו נופל באזור הכלכלי הבלעדי שלה.

טורקיה עומדת בפני סנקציות של האיחוד האירופי בשל פעילותה הימית במזרח הים התיכון, ואלו בין היתר עלולות לכלול עיצומים על נכסים, ספינות והטלת מגבלות על גישה של טורקיה לנמלי אירופה. באנקרה דוחים את האיומים של האיחוד, ואומרים כי ימשיכו בחיפושי האנרגיה באזור שמדרום לאי המריבה, לפחות עד 11 בספטמבר.

מי שמובילה קו תקיף נגד טורקיה היא צרפת, ונשיאה עמנואל מקרון אמר ביום שישי כי היא אינה מתנהגת כמו חברת נאט"ו בשנים האחרונות.

נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן השמיע טון לוחמני אתמול, עם ציון 98 שנה למלחמת העצמאות הטורקית מיוון. הוא אמר כי ארצו מוכנה לשלם את המחיר למען הגנה על האינטרסים שלה באזור, ותהה אם צרפת ויוון מוכנות לעשות הקרבות דומות למען "המנהיגים השאפתניים וחסרי היכולת" שלהן.

נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן בטקס באיסטנבול לציון 98 שנה לניצחון על יוון, 30 באוגוסט 2020. רויטרס
במצב רוח לוחמני. ארדואן בטקס באיסטנבול, אתמול/רויטרס

הגבולות הימיים בים האגאי הם בין נושאי המחלוקות העיקריים ביחסים בין יוון לטורקיה. ביום שבת הזהיר שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושואלו, את יוון מפני הרחבת המים הטריטוריאליים שלה משישה ל-12 מיילים ימיים. הוא אמר כי זאת תהיה עילה למלחמה, כפי שקבע הפרלמנט ב-1995.

קסטלוריזו הוא חלק מיוון מאז 1947, לאחר תום הכיבוש האיטלקי והבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה. מוקדם יותר החודש הוזנקו מסוקי קרב טורקיים כשספינת חיל הים היווני ערכה ביקור בנמל באי.

"אם יוון תמשיך להסלים המתיחות באזור, היא תהיה בסופו של דבר המפסידה", אמר דובר משרד החוץ, האמי אקסוי, בהצהרה שנשלחה אתמול.

זירה אחרת היא קפריסין ומאגרי הגז שלחופיה. קפריסין חברה באיחוד האירופי ויש לה באופן רשמי ריבונות על האי כולו, אך היא מחולק מאז שטורקיה כבשה את השליש הצפוני שלו ב-1974, בעקבות ניסיון הפיכה של חונטה צבאית באתונה שרצתה לאחד את קפריסין עם יוון. הרפובליקה הטורקית בצפון קפריסין, שמוכרת כמדינה רק על ידי טורקיה, תובעת לעצמה את משאבי האנרגיה שהתגלו לחופיה.

טורקיה ויוון הגיעו לסף מלחמה שלוש פעמים בין 1974 ל-1996 בשלט מחלוקות על קפריסין והזכויות בים האגאי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully