ההסכמה המשותפת להגשת התקציב בעוד כמאה ימים יכולה להיות נקודת מפנה היסטורית בתולדות משבר הקורונה הישראלי, לו ישכילו בממשל להבין כי יש לפרוס מפה אסטרטגית כוללת לפי המגזרים השונים וצורכיהם.
משימת העל היא למנוע קריסה של מאות אלפי עסקים מחד, ומאידך להחזיר את הענפים השונים והעסקים לצמיחה ולקליטה מחודשת של עובדים, תוך הקטנה של אבטלה והובלת המערכת הכלכלית חזרה לפעילות תקינה.
הנחת העבודה חייבת להיות כזאת: בהתאם למצב בשטח בעת הזו, המשבר הכלכלי בהיקפו המלא עוד לפנינו. אין ספק שבניית תקציב מדינה בכלל - ובעת הזו בפרט - הוא עניין מורכב מכדי לסכמו בטור כזה או אחר ובכל זאת, ישנן כמה נקודות שחובה להתייחס אליהן כדי למנוע או לכל הפחות לצמצם קריסה רחבת ממדים.
אל תפספס
נקודה ראשונה היא נושא החל"ת, שהטיפול בו עד כה נעשה באופן שגוי, מה שגרם לשיעורי אבטלה קשים. יש להסיט באופן מיידי את תשלומי החל"ת, שהם למעשה דמי אבטלה, לעסקים שנפגעו במשבר, תוך התחייבות שהתשלום יותנה בהשתתפות במימון שכרו של כל עובד שיוחזר לעבודה.
היתרון הברור במנגנון זה הוא שהחלתו תגרום לכך שמרבית דורשי העבודה יחזרו למקום עבודתם ולמעגל התוצר, ייצרו וישפיעו על גדילת התוצר הלאומי. לצד זאת, יש להסב תקציבים מסיביים למסלולי הכשרה והסבה כדי לאפשר למובטלים החדשים, שעומדים מול שוקת תעסוקתית שבורה, מוצא חליפי לפרנסתם.
בנוסף לכך, בנק ישראל חייב להאריך את ההוראות שמאפשרות לבנקים לדחות לתקופות ארוכות יותר את האשראי בענפים שסובלים מבעיות קשות, מבלי שייחשב חוב בפיגור. בלי פעולה זו, מאות אלפי עסקים עלולים להיכנס למצב של חדלות פירעון, למשל אולמות האירועים, ענפי התיירות, חלק מהמסעדות ועוד.
בחלק מהמגזרים שנפגעו ממשבר הקורונה יש להפוך את ההלוואות בערבות מדינה למענקים. זאת, משום שישנם עסקים שגם אם יחזרו לפעול, הם יתקשו (או שלא יוכלו כלל) לפרוע הלוואות בעתיד הקרוב. פעולה זו נעשתה במדינות רבות בענפי התיירות והפנאי, והיא תאפשר לאותם עסקים לחזור לפעילות מסודרת מהר יותר ותתמרץ את המערכת הבנקאית לסייע להם באשראי שהם זקוקים לו.
חשוב לזכור שביטוחי האשראי מספקים מנועי צמיחה בעידן של אי ודאות. המדינה העמידה מסגרות לביטוח אשראי. אולם, בפועל - רק חלק קטן ממנו עבר לשטח. לכן יש לייעל ולהקל בקריטריונים כדי שההשפעה תורגש בשטח.
נקודה נוספת היא הייצור המקומי. דווקא בעת הזו חייבים לעודד פיתוח תעשייה ורכישת מוצרים ישראליים. לכן, יש לעגן בחוק עידוד השקעות אגרסיבי בתעשייה המקומית.
הפרויקטור הכלכלי
מהלכים דרסטיים כאלה דורשים גיבוי משפטי, ועל מנת לתת גיבוי כזה להליכי השיקום וההצלה של המגזר העסקי בתקופת המשבר הנוכחי, יש צורך בנקיטת צעדים מרחיקי לכת ומקוריים, לרבות שינויים בחקיקה וביצוע מהלכים ששונים מהכללים וההליכים הרגילים שקיימים. דיני חדלות הפירעון למשל, אינם מתאימים לטיפול ולשיקום עסקים בתנאי משבר קיצוני וכללי כמו המשבר הנוכחי.
כמו כן, בתכנית התקציב הקרובה, חייבים לשלב מגזר שמשום מה נדחק לצד - המוסדות ללא כוונת רווח והעמותות, שמספקים למדינה שירותים רבים, חיוניים ומצילי חיים. מגזר זה נכנס למשבר הנוכחי כשמצבו בכי רע בשל היעדר ממשלה מתפקדת. מכרזים והתקשרויות הוקפאו ונעצרו פרויקטים חשובים של בריאות ורווחה. קריסתן של עמותות רבות לא יהווה רק נטל כלכלי על המדינה, אלא יגרור מצוקה הומניטרית בלתי נסבלת.
לסיום, אך חשוב מכל, תכנון התקציב חייב להיות מנוהל באופן כוללני. אין מקום לתכנית שבנויה בשיטת טלאי על טלאי של תיקונים ואג'נדות שונות. כפי שנעשה בנושא הבריאותי, ראוי לבחון מינוי פרויקטור כלכלי או צוות מיוחד, שיראה את התמונה המגזרית הכללית ויהיה אמון על ליווי הבראת המשק הישראלי.
הכותב הוא ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח. עמד בראש פורום שייעץ לשר הכלכלה לפעולות להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה