לימודים בימי קורונה

ללא הכשרה, בלי שליטה בחומר: המנהלים מתנגדים לכניסת עוזרי ההוראה לכיתות

משרד החינוך הורה לגשר על הפער בכוח האדם שנוצר בעקבות פיצול הכיתות והחלוקה לקפסולות באמצעות גיוס אלפי סטודנטים ומדריכים. בפועל, פחות משבוע לפתיחת הלימודים, גורמי חינוך מתריעים כי תהליך ההכשרה המצומצם רק החל, ולפי משרד החינוך יימשך עד דצמבר. "חוסר אחריות"

בווידאו: נתניהו מבקר בבית ספר לקראת פתיחת שנת הלימודים בצל הקורונה (עריכה: עמית שמחה)

משרד החינוך הכריז על גיוסם של 13 אלף עוזרי הוראה, שיסייעו למחנכי הכיתות במסגרת המתווה לפתיחת שנת הלימודים הקרובה בצל משבר הקורונה. אולם כעת, פחות משבוע לחזרה לבתי הספר, מתברר כי עוזרי הוראה רבים צפויים להיכנס לכיתות מבלי שעברו הכשרה מתאימה.

המשרד הורה על הקצאת משאבים לגיוס עוזרי ההוראה, זאת בעקבות מחסור בכוח האדם הנדרש ליישום המתווה עליו הכריז השר יואב גלנט. בלב המתווה עומד פיצול כיתות בשכבות ג'-ו' לצד לימודים בקפסולות, מה שהוביל לצורך בסיוע למחנכים ללמד בכמה קבוצות במקביל. משרד החינוך הציב שורה של קריטריונים לגיוס סטודנטים שעמדו ב-80% מהדרישות האקדמיות, פרחי הוראה במכללות וסמינרים, ממלאי מקום מורים בעברם, מדריכים בעלי ניסיון בהפעלת תכניות חינוכיות, בעלי תואר ראשון שהתנסו בעבודה עם ילדים, וכן חיילות משוחררות ששימשו בתפקידי מורה חיילת.

"הם מורים ואין להם שמץ של מושג מה לעשות". תלמידי כיתה ה' (מתוך בית הספר בהנהלת מאיה גבעון)

קריטריון נוסף ומהותי שהציב המשרד הוא 15 שעות הכשרה בווידאו. אולם, כבר כעת המנהלים וגורמים המעורים בתהליך מעידים על פערים וקשיים, שמשמעותם כניסה של העוזרים לכיתות טרם השלמת ההכשרה. "עוזרי ההוראה נדרשים להשלים את היקף השעות בחמישה מפגשים עד לסוף אוקטובר, רק אחד מהם חייב להתקיים עד לפתיחת שנת הלימודים", הסביר פרופ' חיים שקד, נשיא מכללת חמדת שבמועצה האזורית שדות נגב, שציין כי גופים רבים עוסקים בהכשרת עוזרי ההוראה. "צריך להבין שהעוזרים הם מורים לכל דבר. יש להם כיתה עם תלמידים ואין להם שמץ של מושג מה לעשות".

מסלול הכשרה רגיל של מורה נמשך ארבע שנים. באשר לעוזרי ההוראה - ממשרד החינוך נמסר כי ההכשרות החלו לאחרונה ויימשכו עד חודש דצמבר. על רקע זה, פרופ' שקד סבור כי קיימת בעייתיות בתהליך ההכשרה לעוזרי ההוראה. "הם בטח לא לומדים שום דבר מתחום הדעת שהם צריכים ללמד", אמר. "זה לא כלול ב-15 שעות האלה. הם הולכים ללמד מתמטיקה, עברית, מדעים אנגלית ואין להם שום הכשרה בתחום הזה. ייתכן שיש ברשותם ידע אישי, אך אין דרישת לכך בתנאי הסף. ב-15 השעות הללו הם מקבלים קצת רקע על בית הספר".

לקריאת תכנית ההכשרה לעוזרי ההוראה

עוד בוואלה! NEWS

המתווה לפתיחת השנה: ללא קפסולות בגנים ובכיתות א'-ב', חלוקת ימים בבתי ספר

לכתבה המלאה

אף שהבהיר כי הוא מבין את המסגרת בה בוצעו הדברים, הוא מתח ביקורת על משרד החינוך. "מצד אחד, אנשי המשרד פועלים באמת במציאות בלתי אפשרית ומנסים למצוא פתרונות הכי טובים שניתן, אבל זה נורא בעיניי להכניס כך אנשים למערכת החינוך, זה חוסר אחריות", אמר. "אנחנו מכניסים אנשים שלא עברו תהליך אמיתי ואנחנו מפקידים אצלם את הילדים שלנו. להכשיר אנשים בשלוש שעות זה פתרון מאוד בעייתי".

"פתרון מאוד בעייתי". פרופ' חיים שקד

הקושי המדובר מתגלגל היישר לחדרי המנהלים בבתי הספר. מאיה גבעון, מנהלת בית ספר בתל אביב וחברה בארגון מנהיגים סיפרה כי הפער שיצר מתווה החזרה ללימודים הפך את מנהלי בתי הספר לחברות כוח אדם, כלשונה. "משרד החינוך והעיריות נתנו לנו רשימות של עוזרי הוראה שנענו לקריאה", תיארה. "מדובר בכל מיני אנשים שניסו להתקבל עד עכשיו למערכת החינוך ולא הצליחו ומובטלים. אני כמנהלת צריכה לראיין אותם, לבנות מערכת, ולבחון לאיזו שכבת גיל הם מתאימים. כשאני מקבלת מורה במצב רגיל, אני מבקשת המלצות, עורכת שיעורי ניסיון ואף עורכת חפיפה. זה לא קיים כאן".

בדומה לקודמה, גם היא כופרת בהגדרה "עוזר הוראה". לדבריה, המצטרפים החדשים למערכת החינוך לא ישמשו רק ככוח עזר למורה. "הם הולכים לעבוד עם קבוצה של 20-17 תלמידים. אני לא יודעת אם הם יודעים להעביר חומר או להיות רגישים עם תלמידים כי לא ניתנה לי ההזדמנות לבחון אותם ואת מידת התאמתם. ממה שאני מבינה, לא כולם קיבלו את 15 שעות ההכשרה בזום ואנחנו בשבוע הבא חוזרים ללימודים, כלומר הם ייכנסו לכיתות מבלי שיסיימו אותה. אני מנסה להכשיר אותם ביכולת שלי ובלחץ שלי עד כמה שאני יכולה".

תנאי משרד החינוך לגיוס עוזרי הוראה

  • סטודנטים שעמדו ב-80% מהדרישות האקדמיות
  • פרחי הוראה במכללות וסמינרים
  • ממלאי מקום מורים בעברם
  • מדריכים בעלי ניסיון בהפעלת תכניות חינוכיות
  • בעלי תואר ראשון שהתנסו בעבודה עם ילדים
  • משוחררות צה"ל בתפקיד מורה חיילת

גבעון מתארת קושי נוסף העולה בין השאר מאופי המגויסים החדשים לכיתות. "אתמול הודיע לי סטודנט שהוא מתקשה לשלב בין מערכת השעות של בית הספר לזו של האוניברסיטה", סיפרה. הקשיים הללו, כך לדבריה, מחייבים אותה ביצירת פתרונות יצירתיים. "החלטתי לקחת את זה למקום אחר", הסבירה. "לקחתי את השעות של משרד החינוך ואת השעות של העירייה, הרחבתי את שעות מכסת השעות של המחנכות ובשאר גייסתי סטודנטים לתחומים שונים. לא חיכיתי לרשימות של משרד החינוך. לכל מחנכת הצמדתי סטודנט שילמד בקפסולות ובעצם הם בונים תכנית ביחד, אם יש לי סטודנטית לתיאטרון והכיתה לומדת על העלייה השנייה - הן יבנו תכנית להמחיז את הנושא. אני לא מסתמכת על העוזרים במקצועות הליבה ולבטח בעניין הרגשי".

"לא מסתמכת על העוזרים". מאיה גבעון
"לכל מחנכת הצמדתי סטודנט שילמד בקפסולות". בית הספר של גבעון בת"א (צילום: ביה"ס של מאיה גבעון)

סמדר מור, מנהלת בית ספר נופים בתל אביב הבהירה כי אין בכוונתה לגייס כלל עוזרי הוראה במתכונת שמשרד החינוך דורש. "אני לא מכניסה כוחות של תומכי הוראה לבית הספר שאין להם תעודות, שאני לא מכירה אותם שאין להם הכשרה מתאימה בתחום החינוך", אמרה. "לא מתחילה עם הסאגה הזאת".

במקום זאת, מור החליטה להגדיל את המשרות הקיימות לצוות המורים המלמד בבית ספרה. "כך אני דואגת לצוות שלי שהוא מוכר לי ולתלמידים", הסבירה. "במעגל השני אני מחפשת מורים עם תעודות והכשרה מקצועית מתאימה. יש מחסור חסר תקדים במורים ומורות זה לא חדש. צריך לחפש באופן מאוד אינטנסיבי. פתרון משרד החינוך של עוזרי ההוראה נועד לסגור את החורים שיצרה הקורונה, אבל זה לא מענה מספק כלל".

"מעדיפה לדאוג לצוות המוכר". סמדר מור

תמי ראובני, ראש מחלקת להוראה במכללת לוינסקי לחינוך, הדגישה כי הבעייתיות בגיוס עוזרי הוראה עם הכשרה חלקית למערכת מתעצמת עוד יותר לנוכח המשבר הבריאותי. "לצד החלוקה לקפסולות, נדרש מתן מענה חינוכי ואף רגשי לכל התלמידים", הסבירה. "הפתרון שהציע משרד החינוך היה נכון אם היה ניתן בשלב הראשון לשלב את בוגרי המכללות במערכת החינוך ואחר כך את השאר. יש הרבה מאוד בוגרים שעדיין לא מצאו עבודה, ניתן היה להוסיף תקנים ולשבץ אותם במערכת ולא לאבד כוח הוראה איכותי שקיבל הכשרה במוסדות השונים להכשרה. לפי הקול הקורא שפרסם משרד החינוך ניתן לגייס אנשים שיש להם גישה לילדים, אבל הם לא מיומנים. זה כמו שבמערכת הבריאות יאפשרו למובטלים למלא את המחסור ברופאים ואחיות".

"בשטח המנהלים במצוקה מאוד גדולה", הוסיפה. "הציבו בפניהם אתגר מאוד לא פשוט: עוזרי ההוראה מועסקים על ידי הרשות ולא על ידי משרד החנוך, אז עולה השאלה מי יכשיר את אותם עוזרי הוראה, מי ילווה אותם, מי יקבע מה הם ילמדו ואיך הם ילמדו, איך יעשה מעקב אחר איכות ההוראה, ומה קורה לילדים? מי יתן מענה לילדים שמשולבים עם צרכים מיוחדים, ולא פחות חשוב להיבטים של צרכים חברתיים של הילדים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully