גורמים בצה"ל מותחים ביקורת על האופן שבו מתבצעת ההסברה לציבור בנושא הקורונה, ודורשים להעביר לפיקוד העורף את הסמכויות לכך. לדבריהם, הפער בין האזהרות של פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו מפני עלייה בתחלואה אל מול היציבות במדדי החולים הקשים, המונשמים והמתים מותיר את האזרחים מבולבלים, ומוביל לכך שלא יקיימו את ההנחיות.
"המצב החמיר ככל שחלף הזמן. היקף הנדבקים עלה, אבל לא מספר החולים הקשים והמונשמים או המתים. לכן הציבור הפך לפחות נשמע להנחיות. הוא פשוט הפסיק להאמין", טענו הגורמים. אחד מהם הצביע על הציבור הערבי והחרדי כמוקדי הידבקות בהם לא התאפשר לפיקוד העורף לסייע. "אם נבחן את החתונות, כדוגמה, בהתחלה המשטרה אכפה איסור לקיים אירועים מעל מספר מסוים (של משתתפים), אבל ברגע שהאירועים עברו לבתים זה יצא מכלל שליטה. לטענתם, "אי אפשר היה לבקר בכל בית ובית".
עוד בוואלה!
למרות שגמזו טוען כי התחלואה בישראל היא מהקשות בעולם, התחזיות הקודרות שכללו אלפי חולים מונשמים לא התממשו במלואן. הפער בין האזהרות למציאות פגעו באמון הציבור בדברי הפוליטיקאים וגורמי הבריאות. גורמי הביטחון זיהו זאת עוד בראשית הגל השני, כשטענו בפני שר הביטחון בני גנץ כי יש להעביר את תחום ההסברה לידי צה"ל.
התופעה השלילית הוצגה אז גם בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת ביקורו בבסיס פיקוד העורף. במהלך הדיון, הועברה בקשה רשמית מצד משרד הביטחון ובשם פיקוד העורף להעברת ההסברה, בה הם מתמחים בשגרה, אך ראש הממשלה לא הכריע בסוגיה והסמכות לא הועברה. הסוגיה הועלתה שוב עם העלייה במספר הנדבקים, אולם היא נדחתה בשנית, ונאבדה בפער בין משרד ראש הממשלה למשרד הבריאות.
"ברגע שחלק מהציבור לא מאמין לתחזיות ולהפחדות, הוא מתעקש לא למהר ולצאת מהבידוד או מהמלוניות, ולכן הוא ממשיך להדביק אחרים. ברגע שאין נגדו אכיפה אגרסיבית הוא משדר לסביבה שלו שזה לא נורא", הסביר גורם ביטחוני שלוקח חלק במאבק בקורונה. "בנקודה הזו נדרשת הסברה ממוקדת בשילוב אכיפה. שמאחורי המילים יהיו מעשים".
לטענת אותו גורם, הוכח כי שיתוף פעולה ושילוב צה"ל באופן מלא במאבק מוביל לתוצאות חיוביות. "יש הצלחות. יש מודלים שהביאו לשיפור וגדיעת שרשרת ההדבקה, כמו בירכא, בה התרחשה עלייה חמורה בתחלואה עד כדי הגדרתה כ'עיר אדומה'. בזכות שיתוף פעולה בין מד"א, משטרת ישראל, הרשות המקומית ופיקוד העורף הוקם דרייב אין מהיר לנטילת דגימות, מאמצי הסברה ממוקדים, הוצאת חולים למלוניות. ירכא הפכה תוך חמישה ימים לעיר כתומה ופתוחה לכל", שיבח הגורם.
עוד הוסיף כי "ככל שמתקרבים למועד החגים, והציבור חושב שהוא יוכל לבלות בצוותא כאילו שום דבר לא קרה, הממשלה חייבת להבין שאחד הפערים הגדולים ביותר הוא אמון הציבור".
המלוניות נערכות לחגים
כ-110 אלף אזרחים נדבקו בנגיף הקורונה מפרוץ המגיפה בישראל. ברחבי הארץ פועלות 25 מלוניות - 22 בהן שוהים חולים ושלוש לשהיית מבודדים. בסך הכול 3,289 חולים, ו-927 מבודדים נמצאים במלוניות.
לפי המלצות פיקוד העורף, המגמה היא לסגור מלוניות עד כמה שניתן ולהיות ערוך לפתוח אותן תוך 48 שעות בהתאם לצורך לקראת הגל השלישי. לדברי גורמי צבא, סגירת מלוניות מתאפשרת לאור מגוון סיבות בהן סיום החופש הגדול, סיום תקופת "בין הזמנים" של בני הישיבות ושינוי נוהל ההחלמה.
בניגוד לציפיות שהיו עם הקמת מפקדת "אלון", גייס פיקוד העורף עד כה 2,093 חיילי מילואים למרות מכסה גדולה יותר שקיבל צה"ל משר הביטחון. מאחר ותחום ההסברה לא הועבר במלואו לידי פיקוד העורף והאחריות נותרה במשרד הבריאות, רק חמש פלוגות במילואים ופלוגת סדיר גויסו למשימה.
לקראת החגים נערכים בצה"ל לקלוט חולים ומבודדים במלוניות. בפיקוד העורף הסבירו כי הם "עושים התאמות במזון וסייעו בקיום מנהגי החגים - כמו למשל השגת ארבעת המינים והזמנת תוקעים בשופר מהקהילה. ביום הכיפורים אף תורחב המעטפת הרפואית במלוניות".
עוד הסבירו בצה"ל כי הם המלוניות לא יהיו הפתרון היחיד. לדברי הגורמים, "אנו מבינים שלא טוב לכל החולים שמוציאים אותם מהבית ושוברים להם עוד יותר את השגרה, ולכן מנסים כיוונים נוספים דוגמת הבידוד הביתי".
התכנית מכונה "בני חיל - ביטחון לרווחה והבראה". בחודש שעבר נערך פיילוט ראשוני בשתי שכונות בירושלים, שם פיקוד העורף יחד עם הרשות המקומית סיפקו למשפחות את כלל המעטפת הנדרשת על מנת שיוכלו להחלים בביתם. הפיילוט נחל הצלחה וכעת התכנית מורחבת לשכונות נוספות.