אחרי אש בלתי פוסקת בדרום, חשש בצה"ל שההסלמה תשבש את פתיחת שנת הלימודים

ישראל וחמאס מחליפים בשבועיים האחרונים מסרים, על רקע המתיחות הגוברת בדרום והידרדרות המצב הכלכלי ברצועת עזה, בניסיון למנוע הסלמה. מעל פני השטח, המצב רק מחריף: הימים האחרונים כללו מטח של תריסר רקטות לעבר שדרות, כשיותר מ-200 שריפות פרצו כתוצאה מבלוני תבערה בתקופה האחרונה. בצה"ל אף חוששים כי הטרור מעזה יביא לשיבוש שנת הלימודים, שתיפתח ב-1 בספטמבר.

בינתיים, למרות המתיחות הגוברת בדרום הארץ, בצה"ל לא ממהרים לשבור את הכלים מול חמאס, מתוך תקווה שמגעים מאחורי הקלעים יצליחו להביא לשקט בדרום. גורמי ביטחון בכירים אמרו לוואלה! NEWS כי "מאחורי הקלעים נעשה מאמץ משמעותי לקדם את תהליך ההסדרה ששני הצדדים מעוניינים בו", אך הזהירו: "אנחנו מבינים שהרצועה במשבר כלכלי חמור, אבל אם לא תהיה ברירה צה"ל יגביר את היקף התקיפות ויכנס לכמה ימי קרב. המצב בדרום הפך לבלתי נסבל".

כבר לפני כשבועיים העבירה הנהגת חמאס מסרים מאיימים לישראל. זאת, על רקע המצב הכלכלי המידרדר ברצועת עזה (למעלה מ-60% אחוזי אבטלה בעקבות התפשטות הקורונה) והעיכובים בתהליך ההסדרה שאמור היה לקדם פרויקטים כמו שיקום תשתיות ביוב, חשמל, מים, ויצירת מקומות תעסוקה.

גורמים ביטחוניים החזירו מסרים מרגיעים באמצעות קציני מודיעין מצריים, לפיהם ישראל פועלת מאחורי הקלעים לקדם תהליכים שונים שיביאו לפתרונות למצב הרצועה - אך ההשלכות של נגיף הקורונה בעולם ובישראל יוצרות עיכובים טבעיים מאחר שכל הפרויקטים ממומנים על ידי תורמים מאירופה, ארגוני סיוע ומדינות סוניות ערביות. לוואלה! NEWS נודע כי מתנהל מאמץ בינלאומי להגדיל את סך התרומות לרצועת עזה, אך התהליך לא מרכך את האווירה ברחוב הפלסטיני.

הנהגת חמאס לא קיבלה את העמדה הזו, והחלה להפריח מדי יום בלוני תבערה שהציתו עד כה עשרות אלפי דונמים ברחבי הנגב המערבי. צה"ל בתחילה הסתפק באיומים שונים והעברת מסרים לצד השני - אולם כשהבינו בפיקוד דרום כי מדובר בתהליך שהולך ומתגבר, הוחלט לתקוף ברצועה באופן שלא שובר את הכלים אך בהחלט משמיד תשתיות צבאיות כדי לפגוע בהתעצמות הטרור. כך, צה"ל תקף עמדות תצפית, מנהרות ומחסני נשק, ושם דגש על תשתיות של הזרוע הימית בחמאס, המוגדרת ככוח עלית.

במקביל, הוחלט להטיל סגר על מרחב הדיג ולעצור את העברת הסחורות והדלקים במעבר כרם שלום למעט מקרים הומניטריים דחופים. כך למעשה נפגעה אספקת הסולר לתחנות הכוח, והיקף השימוש בחשמל ברצועה צנח לארבע שעות ביממה לכל היותר. אלא שהסנקציות והיקף התקיפות לא הצליח לכופף את עקומת השריפות, ובחמאס אף החליטו לפתוח בהפגנות אלימות על גדר הגבול בלילה, הכוללות השלכת מטעני חבלה והבערת צמיגים.

גורמים בצה"ל העבירו פעם נוספת מסרים מאיימים לחמאס, מהם עולה שצה"ל יחריף את התגובות. ברקע אף נשמעו רמיזות של פוליטיקאים לאפשרות שישראל תחזור למדיניות הסיכולים הממוקדים.

גורמי חמאס, מנגד, הכחישו שהם עומדים מאחורי הפרחת בלוני התבערה, והבהירו בשיחות רשמיות כי "קבוצה אזרחית בלתי נשלטת היא זו שאחראית על הפרחת הבלונים ומדובר בשחרור תסכול". בלחץ הצדדים הגיעה אל האזור משלחת קציני מודיעין מצריים לתיווך והרגעת השטח. לאחר שיחות עם הנהגת חמאס בעזה הם הגיעו לישראל והוצגו בפניהם הדרישות הפלסטיניות, שכללו בין היתר את הקדמת התשלומים מקטאר, והתחייבות שאלו יימשכו לפרק זמן ארוך יותר ממה שהקטארים התחייבו מלכתחילה כדי להרגיע את הרחוב הפלסטיני, שמקבל את התרומות בזמן שהסיוע בינלאומי נמצאה במגמת ירידה.

למרות חילופי המסרים, הנהגת חמאס החליטה להגביר את הלחץ על הנגב המערבי והלילה ושוגרו לעבר ישראל 12 איומי תלול מסלול שכללו רקטות ופצצות מרגמה שחלקן יורט על ידי חיל האוויר. בתגובה לכך תקף צה"ל יעדי טרור שונים, ביניהם מפעל בטון שבאמצעותו בונה חמאס מנהרות.

כך למעשה נוצרה מציאות שבה צה"ל תוקף יעדים אך לא ממהר לשבור את הכלים כדי לאפשר את המגעים מאחורי הקלעים - בעוד חמאס מנצל את הרצון של ישראל לשקט, כדי להפעיל טרור.