כלת פרס ישראל המשפטנית פרופ' רות גביזון הלכה לעולמה בגיל 75

    גביזון הייתה פרופסור אמריטה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ולשעבר נשיאת האגודה לזכויות האזרח. היא לקחה חלק בוועדות ציבוריות רבות, והייתה מועמדת לשופטת בבית משפט העליון. "עולם ומלואו, עושר מרתק של רעיונות ופעילויות", ספדו לה באוניברסיטה

    • רות גביזון
    חינוכית 23

    כלת פרס ישראל המשפטנית פרופ' רות גביזון הלכה היום (שבת) לעולמה בגיל 75. גביזון הייתה פרופסור אמריטה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ולשעבר נשיאת האגודה לזכויות האזרח.

    "גביזון היתה עולם ומלואו, עושר מרתק של רעיונות ופעילויות", ספדו לה באוניברסיטה העברית. "היה בה שילוב של פילוסופית אנליטית עם סוציולוגית, של מודעות מלאה למורכבות של החיים ולריבוי הפנים של הסוגיות המעסיקות אותנו, ובה בעת דחייה של האופציה שלא להחליט, להיוותר בעמדת המבקרת. היא לא היססה לנקוט עמדה בסוגיות השונות ולהפשיל שרוולים ולפעול בזירה החברתית-ציבורית. גביזון היא מופת לחוקרת ולמורה מעולה, שהצטיינה באומץ לב ציבורי יוצא דופן".

    גביזון נולדה ב-1945 בירושלים, גדלה בחיפה ושירתה בנח"ל. היא למדה משפטים, כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ובשנת 1975 קיבלה תואר דוקטור בפילוסופיה של המשפט מאוניברסיטת אוקספורד.

    גביזון, 2017 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

    היא הייתה מראשוני האגודה לזכויות האזרח בישראל החל משנות ה-70, ולאחר כהונתה נשיאה בסוף שנות ה-90 מתחה ביקורת על התערבות האגודה בסוגיות פוליטיות. היא הייתה חברה במכון ירושלים לחקר ישראל ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. גביזון לקחה חלק בוועדות ציבוריות, בהן ועדת שמגר בסוגיית היועץ המשפטי לממשלה, ועדת צדוק לחוקי עיתונות, ועדת דברת וועדת וינוגרד לחקירת אירועי מלחמת לבנון השנייה.

    בשנת 2003 פרסמה יחד עם יעקב מדן את אמנת גביזון מדן, שמטרתה חתירה להבנות בנושאי דת ומדינה. האמנה פירטה בין היתר הצעות בנושאי חוק השבות, שבת, נישואים וגירושים וקבורה. היא פורסמה מטעם קרן אביחי והמכון הישראלי לדמוקרטיה. שנה לאחר מכן מונתה על ידי יו"ר ועדת החוקה דאז, ח"כ מיכאל איתן, כיועצת בכירה לוועדה לטובת סיוע בכתיבת עקרונות היסוד של החוקה.

    התנגד למינויה לשופטת בבית המשפט העליון. ברק (צילום: עומר מירון)

    משנת 2004 עלה שמה של גביזון לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון, אך מועמדותה ספגה התנגדות לנשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק. נושא מינויה הפך למחלוקת ציבורית, וב-2005 הביא למאבק אישי בין שרת המשפטים לבני, שתמכה בגביזון, לבין ברק. נשיא העליון לשעבר הסביר כי לא תמונה מכיוון ש"יש לה אג'נדה, ואג'נדה זו אינה מתאימה וראויה לבית המשפט העליון".

    שנה לאחר מכן ייסדה את מרכז מציל"ה למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית. בשנת 2011 זכתה בפרס ישראל לחקר המשפט. בנימוקים לפרס צוין העומק והאומץ של מחקריה יחד עם התמודדותם על עיצוב זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל.

    עוד בוואלה! NEWS

    ממבקר אמנות לסוכן מוסד: ניצול השואה שסייע להעלאת יהודי ארצות האסלאם

    לכתבה המלאה

    ב-2013 מונתה גביזון על ידי שרת המשפטים לבני לבחון את ההסדר החוקתי של זהות המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית במסגרת ניסוח "חוק הלאום" לפני הבאתו לחקיקה בכנסת. ב-2014 המליצה גביזון להימנע מחקיקת חוק לאום.

    נשיא המדינה ראובן ריבלין ספד לפרופ' גביזון. "רות גביזון המשפטנית המבריקה הלכה מאתנו", אמר ריבלין. "מחשבתה החריפה והמורכבת לא אפשרה לאיש לתייג אותה, ותפיסתה הייתה תמיד צלולה כבדולח, בהירה וברורה". הוא הוסיף כי "במעשיה ובמילותיה הדבורות והכתובות הקדישה גביזון את חייה ל-ו' החיבור של ישראל כיהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בנשימה אחת".

    ח"כ איילת שקד (ימינה) אמר כי גביזון הייתה אישה מבריקה, עם אג'נדה, שדאגה לשים דגש על המשותף ולא על המפריד. "דעתה תמיד הייתה חשובה, מנומקת ומאוד מוערכת משמאל ומימין. כל שר משפטים נהג להתייעץ עם רות ללא תלות באידיאולוגיה שקידם", ספדה ח"כ שקד. "בתפיסותיה המנומקות כדבעי, גילמה את כיבוד הרעיון הדמוקרטי של הפרדת רשויות וסברה שבית המשפט אינו אמור להתערב בסוגיות פוליטיות וכי לא הכל שפיט". היא הוסיפה כי "לכתה היא אבדה גדולה לעולם המשפט בישראל ולחברה הישראלית כולה".

    האגודה לזכויות האזרח ספדה לגביזון, שכיהנה כיו"ר ונשיאת האגודה לזכויות האזרח בעבר. מהאגודה נמסר כי "רותי היתה דמות מרכזית בעיצוב אופיה ודרכה של האגודה לזכויות האזרח החל מראשית שנות ה-80. השפעתה על שיח זכויות האדם בישראל בכלל ועל אופי הפעילות של האגודה בפרט, היו משמעותיים מאוד".

    "השפיעה על שיח זכויות האדם". רות גביזון מקבלת את פרס ישראל בשנת 2011 (צילום: מגד גוזני)

    "דבריה של גביזון כי 'ההישג העיקרי שלנו הוא שהצלחנו להקים ארגון מקצועי, יוקרתי ויציב. רק האגודה לזכויות האזרח קיבלה על עצמה את ראיית המכלול של זכויות האדם בשלמותו' עומדים לנגד עינינו ואנו מבטיחים להמשיך ולפעול ברוח זו".

    המכון הישראלי לדמוקרטיה הביע אף הוא צער על מותה של גביזון, ומסרו כי היא הייתה עמיתה בכירה במכון וכתבה בו מספר מחקרים חשובים. "היא אף הייתה שותפה ליוזמות מרכזיות בהן השתתף המכון, שנועדו לעצב מחדש את אבני היסוד של החברה הישראלית, ובראשן אמנת גביזון-מדן", נמסר מטען המכון.

    "פרופ' גביזון התבלטה מאד בחשיבתה המקורית, יכולותיה האנליטיות יוצאות הדופן, בהירות מחשבתה, כושר ההתנסחות המיוחד שלה ואומץ ליבה הרב", הוסיפו. "היא הייתה מחויבת כל כולה לחברה בישראל ולקידום ערכים של אמת, צדק ופיוס, אך גם לשיח של איזונים בין ערכים מתנגשים, כמו גם לקידום הרעיון של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תוך המשך פיתוח הרעיון הציוני ברוח ליברלית".

    יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ספד לה אף הוא בחשבון הטוויטר שלו. "פרופ' רות גביזון, כלת פרס ישראל, שהלכה לעולמה היום, היתה אישה פורצת דרך, מומחית למשפט ובעלת חזון", כתב. "‏אמנת גביזון-מדן אותה כתבה עם הרב מדן, הקוראת להידברות ושוללת כל כפייה והחלטות חד-צדדיות בנושאי דת ומדינה, צריכה לשמש לנו אבן דרך. אני שולח את תנחומיי למשפחתה".

    שר המשפטים לשעבר והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה אמר כי "ישראל איבדה היום את אחת מטובות בנותיה. פרסיה, מאמריה ותאריה הרבים של פרופ' רות גביזון מעידים על החותם שהותירה על עולם המשפט". הוא הוסיף כי "כמי שקרא בשקיקה מכתביה במהלך לימודי המשפטים, שמחתי על הזכות להכיר את האדם החכם, הצנוע והמעניין שהייתה, בכהונתי כיו"ר ועדת חוק הלאום".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully