ההכרזה על נרמול היחסים עם איחוד האמירויות התקבלה בספקנות בקרב גורמים במערכת הביטחון בשל הטרמינולוגיה בה השתמשו הצדדים. בזמן שבישראל מגדירים את המהלך כ"הסכם שלום היסטורי", באבו דאבי משתמשים במושג "נורמליזציה". בעת שבאיחוד האמירויות ובארצות הברית מדברים על "ביטול הסיפוח", בירושלים מסייגים ל"דחיית הסיפוח".
מאחר שלא מדובר במדינות שנלחמו בעבר בישראל או בעלות גבול משותף, ההשלכות הן לא מידיות ולא מוחשיות. אולם לפי גורמים במערכת הביטחון מי שנפגעה באופן ישיר מהמהלך היא הרשות הפלסטינית, שצפויה לספוג הידרדרות במעמדה האזורי שעשויה להשפיע גם על ישראל. החשש העיקרי - פעולות מחאה והסתה ביהודה ושומרון וברצועת עזה שיביאו להתגברות הטרור.
לקריאה נוספת בנושא
"הוכח לאורך השנים שכשהרשות הפלסטינית נחלשת זה משחק לרעת ישראל", הסביר אחד הגורמים. "אנחנו מעדיפים את הרשות יציבה ושולטת בשטח - אחרת חמאס מנצל כל חלל להשתלטות על הרחוב ומוקדי השפעה. אף אחד לא היה רוצה לראות באזור מצב הפוך שחמאס משתלט על נכסים פוליטיים".
לדבריו, "בזמן שחמאס שורף שטחים שלמים בישראל ומפריח בלוני טרור ברחבי הנגב המערבי אנחנו מקדמים העברת עשרות מיליוני דולרים מקטאר לרצועת עזה. בגדה המערבית יושבים בשקט ולא מקבלים סיוע ומצבם מידרדר מחודש לחודש".
גורמים נוספים במערכת הביטחון טוענים כי להסכם יש פוטנציאל גדול מאוד בתחום הביטחוני, המודיעיני והכלכלי בשני תנאים - פתיחת שגרירויות והשקת קו טיסות ישיר מנתב"ג לאבו דאבי.
לדברי גורם שבקיא בתהליך, בהובלת ארצות הברית ובסיוע שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב, "בין איחוד האמירויות לישראל מתנהלת מערכת יחסים לאורך לא מעט שנים. בתחום הכלכלי יש עסקאות משמעותיות מאוד ויחסים עם מדינה ערבית באופן פורמלי זה אירוע חשוב מאוד. אם יבואו אחרי האיחוד מדינות ערביות נוספות וייווצר אפקט דומינו חיובי, כמו שאנחנו מבינים מאחורי הקלעים, זה יהיה עצום עבור ישראל בהרבה מובנים".
אותו גורם הסביר כי מבחינה ביטחונית, לכל הצדדים השותפים להסכם יש אינטרסים משותפים נגד איראן. גם מבחינה זו, מערכת היחסים בין ישראל, ארצות הברית ואיחוד האמירויות יכולה לסייע לכולן.
בערוץ הכלכלי-ביטחוני הבהירו גורמים בתעשיות הביטחוניות כי כבר היום מתקיים ערוץ מסחר עם מדינות באיחוד האמירויות ומדינות נוספות במפרץ הפרסי, אך הוא "אחוז קטן מסך הייצוא הישראלי" ומתנהל תחת חוקים ונהלים מוקפדים, מגבילים וקשוחים מאוד של האגף לפיקוח ייצוא ביטחוני במשרד הביטחון. כעת עם הבשלת המגעים לכדי הסכם גלוי, הפוטנציאל להרחבת הייצוא הישראלי גדול עוד יותר.
הגורמים הסבירו כי הפוטנציאל לא כולל רק את תחום ההגנה האווירית כמו מכירת מכ"מים, סוללות כיפת ברזל או מטוסים לא מאוישים אלא גם מערכות נשק, הייטק ופרויקטים נוספים בעלי פוטנציאל גדול יותר ממדינות אחרות באסיה.
לטענת הגורמים, על הממשלה לנצל את ההזדמנות המדינית לטובת המאבק בטהראן. לדבריהם, "ישראל יכולה בהחלט לסייע" בדאגה של איחוד האמירויות מחדירת איראן לתימן".
"מדינות סוניות חוששות מאיראן ועלינו לנצל את הפחד הזה. יש לקדם שלום אזורי גם אם הוא יהיה מוגבל. לראיה, האיראנים רותחים ומבקרים את התהליך וזה אומר הכול. יכולה להתגבש כאן חזית חזקה", אמר אחד מהם.