הסכם עם איחוד האמירויות

בין האמירויות לבחירות: 3 הערות פוליטיות על ההכרזה ההיסטורית של נתניהו

התגובות הפוליטיות להסכם עם האמירויות טלטלו את החלוקה בין תומכי נתניהו ומתנגדיו. רה"מ עשוי לשלם מחיר על האכזבה מימין ועל הפרת הבטחת הסיפוח, אך לערב אחד הוא דיבר בשפת הקונצנזוס הישראלי. עוד מוקדם לדעת מה תהיה ההשפעה על הדינמיקה עם גנץ ופתרון המשבר הפוליטי

בווידאו: נתניהו מתייחס להסכם ההיסטורי עם איחוד האמירויות (לע"מ)

1. זר לו היה נוחת כאן אמש (חמישי), הוא היה יכול להתבלבל ולחשוב בטעות שבנימין נתניהו הוא המנהיג המוערך של מחנה המרכז-שמאל, ויריב אידיאולוגי של המתנחלים והימין. ההודעה על ההסכם ההיסטורי עם איחוד האמירויות טלטלה את מפת המגיבים והצייצנים, שמחולקת לרוב באופן דיכוטומי בין כן או לא ביבי, או בעד ונגד שלטון החוק. מה שנוצר הוא אירוע חריג ומרתק, שבו יאיר לפיד וניצן הורוביץ מברכים את נתניהו ואילו נפתלי בנט ויוסי דגן מגנים אותו. "שלום לראש הממשלה, ביאסת", כתב בטוויטר שמעון ריקלין, אחד מתומכיו הגדולים ביותר.

אחרי שנתניהו נתן להם אינספור הבטחות על הזדמנות היסטורית לריבונות וסיפוח, והתחייב בשתי מערכות בחירות להחיל את החוק הישראלי בבקעת הירדן ויהודה ושומרון, חלומות המתנחלים התנגשו בקרקע המציאות. גם הנורמליזציה פורצת הדרך עם מדינת המפרץ העשירה והאקזוטית לא תמתיק את הגלולה המרה.

הימנים המאוכזבים בצדק מהפרת הבטחת הבחירות של נתניהו, יכולים להזדהות כעת עם רוב מצביעי כחול לבן, שחוו את אותה חוויה אך לפני שלושה חודשים, כשבני גנץ נטש את ההתחייבות לא לשבת עם נתניהו והצטרף לממשלה בראשותו. ביחד, הם יכולים להקים מחנה של מרומים.

אירוע חריג ומרתק. נתניהו בנאומו על ההסכם עם איחוד האמירויות, אמש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
נתניהו הבטיח שהוא עדיין מחויב לריבונות והציג את העיכוב כזמני בלבד, אך בהצהרות טראמפ ואיחוד האמירויות הדברים נשמעים אחרת

נתניהו הבטיח אמש שהוא עדיין מחויב לריבונות והציג את העיכוב כזמני בלבד, אך בהצהרות נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ובכירי איחוד האמירויות הדברים נשמעים אחרת. אם טראמפ לא ייבחר שוב בנובמבר, הזמני יהפוך לקבוע, או בשפה של גנץ: אמירה עקרונית שהיתה נכונה לשעתה.

מוקדם לדעת איזה מחיר נתניהו ישלם על החמיצות הגלויה בימין. החלומות הגנוזים על הסיפוח עשויים לתדלק את התחזקות ימינה ונפתלי בנט, וגם לחזק את מתנגדיו של נתניהו בתוך הליכוד. גדעון סער בירך על ההסכם, אבל דאג לעקוץ שמה "שירגש" אותו זה מהלך של החלת החוק ביהודה ושומרון.

אבל ההכרזה על ההסכם עם האמירויות, שמביאה לשיאו תהליך התקרבות שהוא מוביל מזה שנים עם מדינות המפרץ ועוד מדינות מוסלמיות באזור, היא בשורה מצוינת עבור רוב הציבור הישראלי. רק אחוזים בודדים ממנו, כך לפי סקרים, מתעניינים בימים אלה בסיפוח, שהיו נלווים לו מחירים מדיניים וביטחוניים. מבחינת נתניהו, ההסכם עם האמירויות יכניס אותו לספרי ההיסטוריה, והנורמליזציה עם מדינות ערב תירשם לו כחלק מהמורשת.

מידור אקסקלוסיבי. ראש הממשלה החליפי בני גנץ (צילום: טל שחר)

2. בטווח הקצר - ההכרזה ההיסטורית הסיטה את תשומת הלב מההפגנות, הזעקות הכלכליות ושלל מחדלי הקורונה, והחזירה את נתניהו לאלמנט המדיני שלו, שלא נצפה במחוזותינו הרבה מאז החלו ימי עוצר הטיסות. נתניהו, שהחריף השבוע את השתלחויותיו ביועץ המשפטי לממשלה ואת זעקותיו על האיומים וההסתה משמאל, עטה על עצמו אתמול את חליפת המדינאי הממלכתי, ואמר "סלאם עליכום" בשלוש שפות.

הנורמליזציה לא תשכנע כנראה את מי שחושב שהוא צריך ללכת הביתה כי הוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ולא בהכרח תמשוך אליו קהלים חדשים. אבל לערב אחד, במקום לשסע ולהפריד, הוא דיבר בשפה של הקונצנזוס הישראלי. לערב אחד, הוא לא דיבר בפנים חמורות סבר על סגר והגבלות, אלא על אופקים והזדמנויות חדשים לעתיד.

מהמעמד ההיסטורי והחגיגי נעדר ראש הממשלה החליפי גנץ, שמתאושש מהניתוח שעבר בגבו השבוע. אבל לא זו הסיבה להיעדרותו. נתניהו לא הזכיר אותו או את שר החוץ גבי אשכנזי בהצהרה הכתובה מראש שמסר לתקשורת, ונמנע מלנקוב בשמותיהם כשנשאל כמה הם היו מעורבים בהתרחשויות. הוא הגדיל לעשות, כשטרח לציין ולהדגיש שאת המגעים הוא ניהל לגמרי לבדו ושהם עודכנו רק לאחר מעשה.

ההכרזה ההיסטורית הסיטה את תשומת הלב. הפגנה מול מעון רה"מ בירושלים (צילום: ראובן קסטרו)

הנימוק שנתן למידור האקסקלוסיבי היה רצון למנוע את טרפוד ההסכם על ידי האיראנים, לא פחות; שר הביטחון ושר החוץ, שני רמטכ"לים לשעבר שהיו שותפי סוד במבצעים הכי רגישים וסודיים, הועמדו באותה שורה עם האויבת הכי גדולה של המדינה. תוך שבירת שיא חדש במלחמות קרדיט, הוא הבהיר בצורה חד משמעית שמדובר בהישג בלבדי שלו.

בפועל, הקרדיט, לפחות על עצירת תכניות הסיפוח, מגיע גם לכחול לבן. אמנם, במשא ומתן להקמת הממשלה הם ויתרו על זכות הווטו על הריבונות, אבל חיש מהר הם הכניסו וטו בדלת האחורית. מיד אחרי השבעת הממשלה, נתניהו ויו"ר הכנסת יריב לוין החלו לקדם בקדחתנות את העבודה על מפות הסיפוח, במטרה להתחיל במהלך כלשהו ב-1 ביולי, כפי שנקבע בהסכם.

אבי "עסקת המאה". קושנר (צילום: אי-פי)

הציר שיצרו כחול לבן עם וושינגטון, שיחק תפקיד מרכזי בבלימת הכוונות שלהם. ראשי כחול לבן הביעו תמיכה בתכנית טראמפ המלאה לאורך כל הדרך, אבל בפגישות ושיחות עם חתנו של הנשיא ואבי "עסקת המאה" ג'ארד קושנר, שר החוץ מייק פומפאו ושליח הבית הלבן אבי ברקוביץ', הבהירו את המורכבויות והסכנות הביטחוניות והמדיניות של סיפוח חד צדדי. זאת מתוך הבנה כי הבית הלבן מעונין לתמוך רק במהלכים שיש עליהם הסכמה לאומית רחבה.

מקורבי נתניהו מאשימים את כחול לבן בהערמת קשיים ובחיזוק הקו של קושנר שייעץ לנשיא לא לתת אור ירוק לסיפוח. רק שנתניהו, מסתבר, פשוט המשיך בלעדיהם, וסגר עם הממשל את הפיצוי מבלי להזמין אותם להצטרף בחגיגה או להתחלק בעוגה, ועוד קינח בהקטנה מכוונת שלהם לעיני המצלמות. בחודש הבא אמור להתקיים טקס חתימה היסטורי בבית הלבן. מעניין אם ראש הממשלה החליפי בכלל יוזמן להצטרף לפמליה החגיגית לוושינגטון.

עוד בוואלה! NEWS

הרעיון המפתיע שהביא לביטול הסיפוח: מאחורי ההסכם בין ישראל ואיחוד האמירויות

לכתבה המלאה
אם הוא לא ייבחר שוב בנובמבר, הזמני יהפוך לקבוע. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אמש (צילום: רויטרס)
עליית הילוך מתבקשת לקראת הדד-ליין של 24 באוגוסט בחצות, שבו הכנסת תתפזר מעצמה אם לא יושגו הסכמות

3. זמן קצר אחרי שנודע על ההסכם עם האמירויות, גם הליכוד וכחול לבן הצטרפו לטרנד הפיוס האופטימי; בהודעה משותפת לשתי המפלגות נמסר ש"חלה התקדמות" במגעים בניסיון לפתור את המשבר הקואליציוני. זוהי עליית הילוך מתבקשת לקראת הדד-ליין של 24 באוגוסט בחצות, שבו הכנסת תתפזר מעצמה אם לא יושגו הסכמות.

מוקד המחלוקת המרכזי, הוויכוח בין תקציב חד או דו שנתי, עדיין לא הוסכם, אבל בינתיים הפך להיות חלק מחבילה שכוללת עוד דרישות ותנאים להמשך העבודה המשותפת. אם תרצו, סוג של הסכם נורמליזציה, והשיחות מתנהלות במקביל במספר ערוצים ומתווכים.

סדר היום לישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון טרם פורסם, ללמדנו שעדיין לא יושבה סופית המחלוקת שביטלה באופן חריג ביותר את הישיבה השבועית הקודמת. בכחול לבן מסרבים להעלות נושאים אחרים על סדר היום כל עוד לא יאושר תקנון עבודת הממשלה, ובעיקר מנגנון שיפצה על הנחיתות שלהם במספר השרים בממשלה.

החלומות הגנוזים על הסיפוח עשויים לתדלק את התחזקות ימינה. בנט במליאת הכנסת (צילום: עדינה ולמן)

אבל האירוע הנפיץ ביותר בחבילה הוא נושא המינויים הבכירים: לפי ההסכם הקואליציוני, הליכוד וכחול לבן אמורים לגבש בתוך 100 יום מנגנון מוסכם לבחירת תפקידים בכירים כמו המפכ"ל, היועמ"ש ופרקליט המדינה.

בליכוד דורשים מעורבות פוליטית שוויונית בכל תהליכי המינוי והאיתור של המועמדים לתפקיד, בכחול לבן אומרים שמדובר ב"ייהרג ובל יעבור", ובטוחים שנתניהו מעונין להשפיע על מינוי הבכירים, שישפיעו על המשך ההליכים במשפט שלו. המינוי הרגיש ביותר נמצא ממש מעבר לפינה; בסוף 100 הימים, שר המשפטים אבי ניסנקורן אמור למנות ועדת איתור לפרקליט המדינה.

קשה לצפות אם ומה תהיה ההשפעה של פריצת הדרך הדיפלומטית על הדינמיקה בין נתניהו וגנץ בישורת האחרונה של המשא ומתן, ואם היא תביא לפריצת דרך גם ביניהם.

הנאומים של נתניהו השבוע בכנסת, וגם אתמול בהכרזה על ההסכם, הריחו ריח מובהק של בחירות, אבל הביקורת הקשה שהוא סופג מימין על עצירת הסיפוח עשויה להרתיע אותו ולשנות את כלכלת הסיכונים. בימים הקרובים יתברר אם הנורמליזציה עם המפרץ היא הכרזת קמפיין הבחירות של נתניהו - או שהיא תביא עמה נורמליזציה גם בכנסת ובממשלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully