לימודים בימי קורונה

"המתווה טוב, אבל לא ישים. במשרד החינוך מצפים שאשאיר תלמידים בחוץ?"

אורית גור-כהן, מנהלת קריית החינוך ע"ש גינזבורג ביבנה, נערכת לפתיחת שנת הלימודים בצל משבר הקורונה. היא מסבירה מדוע מתווה אחיד נידון לכשלון, מפצירה במשרד החינוך להעביר את האחריות לרשויות המקומיות ולמנהלים ומוחה נגד מי שמזלזל בעבודת המורים. כתבה ראשונה בסדרה

בווידאו: הפגנה נגד סגירת תכנית הילה מול הכנסת (עריכה: ניר חן)

שנת הלימודים הקרובה תתנהל תחת שגרת הקורונה. המתווה שגיבש משרד החינוך "לומדים בביטחון" יעמוד למבחן, אולם הדרג המקצועי ואנשי הוראה בשטח מתריעים כבר עתה על בעיות רבות שיקשו על הפעילות השוטפת. מי שישלם בסופו של דבר את המחיר הם לא רק המורים, אלא גם התלמידים וההורים.

לקראת 1 בספטמבר, שוחחנו עם מנהלי בתי ספר תיכון, חטיבת ביניים ויסודי על הבעיות המרכזיות שעומדות על הפרק. בין היתר, שאלנו אותם על המחסור בכיתות, היעדר ציוד קצה המקשה על למידה מרחוק, ועל הפערים בין הוראות המטה לשטח. כתבה ראשונה בסדרה.

"אסור שיהיה מתווה אחד". אורית גור-כהן (צילום: ראובן קסטרו)

שם המנהלת: אורית גור-כהן
שם בית הספר: קריית החינוך ע"ש גינזבורג
מתי הוקם: לפני 35 שנים
מספר תלמידים: 2,300

גור-כהן היא מנהלת קריית החינוך על שם גינזבורג ביבנה ויו"ר משותף של "מנהיגים" - ארגון מנהלי בתי הספר. עוסקת בתחום ניהול בתי הספר זה עשר שנים, ומנהלת את קריית החינוך בשנתיים האחרונות.

איך משבר הקורונה התקבל במערכת החינוך?

"הקורונה הדגישה את כל הקשיים שכבר היו במערכת החינוך והציפה את החסרונות והיתרונות של המערכת, בהם הפער בין המטה לשטח. הקורונה הביאה לכך שביום אחד היה צריך לתת פתרונות מידיים לבית הספר כי מערכת החינוך היא לא מקשה אחת. אי אפשר לייצר מתווים כלליים וזהים לכל בתי הספר, ולכן הפתרונות ניתנו מתוך השטח עצמו כמו תמיד".

מה היו הפערים בין ההוראות שניתנו במטה לשטח?

"חינוך אי אפשר לעשות בהעתק-הדבק, אי אפשר לתת הנחיות זהות לבתי ספר שונים. יש הבדלים בסוגי הכיתות, במורים, בהכשרה, בתקצוב, בהצטיידות הטכנולוגית, במשאבים. לקהילות שונות יש צרכים שונים - בבית ספר אחד יש קבוצת מורים צעירה, באחר קבוצת מורים בסיכון שלא יכולים להגיע או פחות נגישים לנישות טכנולוגיות, לכן ההתאמות צריכות להיות ברמת השטח ובתי הספר".

"אי אפשר לייצר מתווה זהה לכל בתי הספר". קריית החינוך ע"ש גינזבורג ביבנה (צילום: ראובן קסטרו)

מה הדרך הנכונה לדעתך לפתוח את בתי הספר?

"צריך להבין מה הן ההגבלות שמשרד הבריאות אומר שהן חובה, ולאפשר לרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר לעשות את ההתאמות כדי שכל אחד יגיע ליעד שלו בהתאם ליכולותיו. אין מתווה אחד, אסור שיהיה מתווה אחד ולא יכול להתקיים מתווה אחד".

מה דעתך על המתווה הנוכחי של שר החינוך?

"המתווה הנוכחי מתאים לחלק מבתי הספר מצוין ולחלק הוא פשוט לא ישים. כבר עכשיו אנחנו בשיח על שינויים - אם דיברו על כיתה של 18 תלמידים ולי יש כיתות של 39 אני צריכה לבקש החרגה כי אני לא אשאיר שלושה ילדים בחוץ. איך לא חשבו על זה מראש?

הדברים תלויים במבנה בית הספר, הצוות החינוכי, וכל כך הרבה גורמים נוספים. זה אולי מתווה יפה, אבל לא בהכרח ישים".

מה עמדת המורים, הילדים וההורים?

"אין הבנה בקרב הציבור עד כמה המורים עובדים קשה. ללמד בכיתה זה לא דומה בכלל להוראה מקוונת, זאת הוראה שצריכה להיות גמישה, צריך לבנות שיעורים באופן אחר, לבנות מטלות חדשות ולעבוד מסביב לשעון. הרבה פעמים המורים צריכים לחשוף את הבית שלהם דרך הזום. השיח שהיה בתחילת הקורונה היה נוראי. כששאלו 'למה המורים לא נכנסים מתחת לאלונקה?' זה חוסר הבנה כמה מתחת לאלונקה נמצאים המורים. רובם עובדים מסביב לשעון מתוך אחריות ואפילו לא יצאו לחופשה אמיתית.

להורים הצעירים יותר חשובה המסגרת כדי שהם ילכו למקום העבודה. אני פחות שומעת הורים שמדברים על תכנים, למרות שאני בטוחה שאף אחד לא רוצה שהילד שלו יגיע לבייביסיטר. ככל שאנחנו עולים בגיל הילדים יכולים יותר להישאר בבית, מצד שני אז השיח עם הילדים הגדולים הוא על איך הם יהיו מוכנים להשכלה הגבוהה".

"עדיין לא ברור מאיפה יגיעו התקציבים". תלמידים בבית ספר בויאר בירושלים (צילום: רוני כנפו)

האם משרד החינוך ניהל שיח עם המנהלים על המתווה לאורך הגל הראשון והשני?

"על המתווים הראשונים כהרגלנו בקודש שמענו באמצעי התקשורת. לפעמים מדברים איתנו ולפעמים לא, לאורך התקופה מצאנו שיש יותר בעלי תפקידים בתוך המשרד שהבינו שצריך גם להתייעץ איתנו ולבדוק את השטח, אבל לא תמיד הם מקשיבים והצורך הזה של המטה לייצר משהו אחיד כל הזמן הוא הבעיה המרכזית בעיניי.

גם לקראת המתווה הנוכחי של השר גלנט לא התייעצו איתנו. שלחו לנו שאלונים על דעה כזאת או אחרת, מה עשו עם זה בסוף? שאלה טובה. הדבר חוזר על עצמו - הציגו את המתווה ואז העלנו קול זעקה על החורים. אחר כך הם ביקשו שנשלח את התלונות והם יאשרו החרגה".

מה את חושבת על ההיעדרות של גלנט מוועדת החינוך?

"אני לא נכנסת לסיבות הפוליטיות, אבל מאוד חשוב שנציגי משרד החינוך יהיו בהרכב של ועדת הכנסת כדי לשמוע על הקשיים בשטח, ולהכיר איפה נקודות התורפה כדי למצוא את הפתרונות. זאת פעם ראשונה שנציגי משרד החינוך לא מגיעים לוועדת החינוך, אבל מנהלי בתי הספר נערכים ל-1 בספטמבר. מי שנדמה לו שאנחנו נחכה להחלטות משרד החינוך - טועה. חייבים להיערך ואנחנו נערכים כבר כמה חודשים, מצד שני אנחנו גם לא יכולים לעבוד בלעדיהם".

מה אתם לא יכולים לעשות בלעדי משרד החינוך?

"גיוס כוח האדם להוראה. בניית מערכת השעות נסגרת בימים אלה, והיא תלויה בכוח האדם שיהיה וגם בהכשרה . עוד לא פנו בקולות קוראים להבין את הצרכים של בתי הספר, וגם אם ייפנו לא ברורה מה יצליחו לגייס, כמה ואם בכלל. זה לא הגיוני שאפגוש את כוח האדם ב-1 בספטמבר".

איך אתם מתמודדים עם סוגיית הלמידה מרחוק?

"גם ההיערכות ללמידה מרחוק משתנה בין בתי הספר, גם באמצעי הקצה גם במיומנויות המורים וגם במיומנויות התלמידים. אצלנו מצב אמצעי הקצה יחסית טוב. הצלחתי לגייס תרומות לילדים שידם אינם משגת ולזכותה של יבנה נערכים לתת אמצעי קצה למורים וגם לתלמידים, אבל שוב זה פתרון ברמה העירונית, כרגע אין מענה ברמה הארצית. גם לגבי התכניות הדיגיטליות למיניהן עדיין לא ברור מה ימומן ומה לא ומאיפה יגיעו התקציבים. רב הנסתר על הגלוי".

"לא התייעצו איתנו על המתווה". גלנט (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

האם יש לכם מספיק כיתות ללימוד?

"מנהלות בתי הספר היסודי נמצאות במשבר הכי גדול בסיפור הזה. נדרש מהן למידה מלאה של כיתות א'-ב', חלוקה של כיתות ג'-ד' לקפסולות ולמידה לסירוגין של כיתות ה'-ו'. יש בתי ספר שהמבנה הפיזי שלהם לא מאפשר את ההרכב הזה. עלו פתרונות כמו ללמד בחוץ, זה נחמד מאוד בימים מסוימים, אבל לא פתרון קבוע לתקופה ארוכה. עולה גם שאלת האחריות מה יהיה עם כיתות ה'- ו' - מדובר בתלמידים צעירים שימצאו את עצמם לאורך שנת הלימודים בבית. עלו גם פתרונות שהם ילמדו במתנ"סים או במבנים עירוניים, אבל אף אחד לא חשב על העובדה שמורה צריך לעבור ממקום למקום".

האם קיבלתם תקציבים?

"לא קיבלנו תקציב לכלום, בינתיים רק מקצצים. קיצוץ התכניות התוספתיות והתקצוב של נוער בסיכון זה אחד הדברים ההרסניים ביותר. לא יעלה על הדעת לפגוע דווקא באוכלוסייה שזקוקה לכך הכי הרבה. אני מציעה שאת כל ה-4.2 מיליארד שקלים שגלנט אמר שיאשרו, יעבירו לשטח, לרשויות ולבתי הספר, כדי שידעו לנצל אותם כראוי במקום להשאיר אותם במטה".

עוד בוואלה! NEWS

עשרות אלפי מורים ותלמידים ייפגעו: התכניות שייסגרו בשל משבר התקציב

לכתבה המלאה

מה אומרים על השר גלנט מאז כניסתו?

"שר שמכריז הכרזה חשובה כל כך שיש לתת מקום ואוטונומיה למנהלי בתי ספר במדינת ישראל, צריך ליישם זאת הלכה למעשה. לשם הדוגמה, מאות מנהלים פנו במכתב לגבי בחינות הבגרות וביקשו לשקול חשיבה מחודשת בנושא לאור מצב התחלואה. עד עכשיו לא התקבלה שום התייחסות מצד השר, אין שום התייחסות לעמדות של מנהלי בתי הספר.

לאורך כל התקופה אנחנו נמצאים בין משרד הבריאות למשרד החינוך. מאוד לא ברור מה ההנחיות. בינתיים קיבלנו הודעה שצריך לפנות למפקחים כדי לקבל אישור להגדלת הקבוצות, זאת אומרת שכבר מראש יש לי כמות כיתות שאני מחכה לאישור להחרגה. גם פה קובעים משהו, ואז מתחילים לדבר. עדיף היה פשוט לחשוב על זה מראש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully