גורמי ביטחון לבנוניים הזהירו את ראש הממשלה ואת הנשיא בחודש שעבר כי 2,750 טונות של אמוניום חנקתי המאוחסנים בנמל ביירות מציבים סכנה ביטחונית, ועשויים להרוס את הבירה אם יתפוצצו - כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי רויטרס ומפי גורמי ביטחון בכירים.
קצת יותר משבועיים אחרי, החומרים הכימיקליים התפוצצו והשמידו כמעט את כל הנמל. לפחות 163 בני אדם נהרגו, יותר מ-6,000 איש נפצעו וכ-6,000 מבנים נהרסו.
דוח של המינהל הכללי של ביטחון המדינה, האחראי על אבטחת הנמל, על האירועים שהובילו לפיצוץ כולל התייחסות למכתב פרטי שנשלח לנשיא מישל עאון ולראש הממשלה חסן דיאב ב-20 ביולי.
בעוד שתוכן המכתב לא היה בדוח שהגיע לידי רויטרס, גורם ביטחוני בכיר אמר כי הוא כלל את ממצאי חקירה משפטית שנפתחה בינואר. היא קבעה שעל החומרים הדליקים להיות מאוחסנים בצורה מאובטחת באופן מידי. קיומו של הדוח לא פורסם עד עתה.
"הייתה סכנה שאם החומר הזה ייגנב, הוא יוכל לשמש לפיגוע טרור", אמר הגורם הביטחוני הבכיר. "בסוף החקירה, התובע הכללי הכין דוח סופי שנשלח לרשויות", אמר. "הזהרתי אותם שזה יכול להרוס את ביירות אם זה יתפוצץ". הגורם, שהיה מעורב בכתיבת המכתב, סירב להזדהות בשמו. ברויטרס אמרו כי הם לא אימתו את תיאור המכתב שנתן.
אל תפספס
הלשכות של ראש הממשלה, הנשיא והתובע הכללי לא הגיבו בנושא. ההתכתבות עשוי להגביר את הביקורת והזעם הציבורי על הפיצוץ, שהוא הדוגמה האחרונה, אם לא הבולטת ביותר, לרשלנות ולשחיתות הממשלתית שכבר הובילו את לבנון לקריסה כלכלית. עם המשך ההפגנות אמש, ממשלתו של דיאב התפטרה, אף שהוא יישאר בראשה עד שתוקם ממשלה חדשה.
שיקומה של ביירות החרבה משוער בכ-15 מיליארד דולר. זאת כשלבנון כבר נמצאת למעשה בפשיטת רגל, עם הפסדים של יותר ממאה מיליארד דולר במערכת הבנקאות.
עאון אישר בשבוע שעבר כי הוא עודכן לגבי הימצאות החומרים המסוכנים. הוא אמר לכתבים כי הוא הנחה את המזכ"ל של מועצת ההגנה העליונה, הכוללת את סוכנויות הביטחון והצבא של לבנון ושבראשה הוא עומד, "לעשות את מה שצריך".
"הם אמרו שזה מסוכן. אני לא אחראי. אני לא יודע איפה הם שמו את זה ולא ידעתי עד כמה מסוכן זה היה. אין לי סמכות לטפל ישירות בנמל. יש היררכיה וכל מי שידע היה צריך לדעת שמחובתו לעשות את מה שדרוש".
שאלות רבות נותרו סביב השאלה מדוע האמוניום החנקתי אוחסן בביירות בבסוף 2013. יותר מתמיהה השאלה כיצד כמות עצומה כזו של חומרים מסוכנים, המשמשים ליצור דשנים ופצצות, הורשתה להישאר בנמל למשך כל כך הרבה זמן.
המכתב שנשלח לנשיא ולראש ממשלת לבנון הגיע בהמשך לשורת תזכירים ומכתבים שנשלחו לבתי המשפט על ידי הנמל, שירותי המכסים והביטחון, בשש השנים האחרונות. הם ביקשו שוב ושוב מהשופטים להורות על העברת החומרים מאזור כה קרוב למרכז העיר.
החומרים הובאו לנמל על ידי הספינה "רוסוס", שיצאה מגיאורגיה למוזמביק, עגנה בביירות לצורך העמסת מטען נוסף תמורת תשלום נוסף והושבתה בדצמבר 2013 בשל תביעות משפטיות נגד בעליה. במאי 2014 הספינה הוכרזה כלא כשירה לשיט והמטען שלה הורד ממנה באוקטובר באותה שנה, ואוחסן במה שידוע בתור רציף 12. לפי הדוח, הספינה טבעה ב-18 בפברואר 2018.
בעלי החברה, Briarwood Corp שפועלת מפנמה, לא הגיבה לפניות בשנוא.
בפברואר 2015, מינה השופט נדים זוואין, מבית משפט לעניינים דחופים, מומחה שיבחן את המטען. לפי הדוח, המומחה קבע כי החומרים מסוכנים וביקש דרך רשויות הנמל להעבירו לידי הצבאי. על פי הדוח, הצבא דחה זאת והמליץ להעביר את הכימיקלים או למכור אותם לחברה פרטית מקומית. בדוח לא צוין מדוע הצבא סירב לקבל את המטען, אך גורם ביטחוני אמר לרויטרס כי הם לא היו זקוקים לו. בצבא סירבו להגיב.
אותה חברה מקומית ליצור חומרי נפץ אמרה לרויטרס כי היא לא התעניינה ברכישת החומרים המוחרמים וכי יש לה ספקים ורישיונות יבוא ממשלתיים משלה. מאז, גורמי מכס וביטחון כתבו לשופטים בכל שישה חודשים על הסרת המטען. שופטים וגורמים במכס סירבו להגיב. מאז הפיצוץ, נעצרו כמה עובדי מכס ונמל במסגרת החקירה.
בינואר 2020, שופט פתח בחקירה רשמית אחרי שגילה כי רציף 12 לא מאובטח, וכי יש חור בחומה הדרומית ואחת מדלתותיו היו מפורקות - כך שהחומרים היה בסכנת גניבה. גורם ביטחוני בכיר נוסף אמר כי בדוח הסופי של החקירה, התובע הכללי הורה לתקן את הליקויים. ב-4 ביוני, גורמי הביטחון הורו לרשויות בנמל לספק מאבטחים, למנות מנהל למחסן, לשמור על כל הדלתות ולתקן את החוק בקיר. הרשויות בנמל לא הגיבו לפניות בנושא.
"התחזוקה החלה והם שלחו צוות של עובדים סורים, אבל אף אחד לא פיקח עליהם כשהם נכנסו לתקן את החורים", אמר אחד הגורמים הביטחוניים. לדבריו, במהלך העבודות, היו גיצים בעבודות הריתוך שהובילה להתפרצותה של שריפה. הוא הוסיף כי במחסן אכן היו מאוחסנים זיקוקים, ואלו היו המקור לשריפה הגדולה שהתפשטה לעבר החומרים המסוכנים. "הם התפוצצו כשהטמפרטורה הגיעה ל-210 מעלות", אמר הגורם הבכיר.
הגורם האשים את רשויות הנמל בכך שלא פיקחו על העבודות ועל אחסנת זיקוקים לצד מאגר גדול של חומרים דליקים. לא ידוע מה קרה לפועלים שתיקנו את ההאנגר.
"רק משום שההאנגר היה מול הים, הנזק מהפיצוץ היה מופחת. אחרת, כל ביירות הייתה נחרבת", אמר. "הכול קשור להזנחה, חוסר אחריות, אחסון לקוי ושיפוט רע".