כיכר תחריר בקהיר, שהיה מוקד המהפכה נגד משטר מובארק לפני קרוב לעשור, שופץ על ידי ממשלת מצרים, שהציבה בו מונומנטים פרעוניים ואנשי אבטחה פרטיים.
הרשויות אומרות כי שדרוג הכיכר בדומה לכיכרות מפורסמות באירופה, ושיפוצה - כולל תאורה חדשה על מבנים שנצבעו מחדש - זכה לשבחים מסוימים ברשתות החברתיות בזכות האפקטים המרשימים.
מנגד, יש הרואים בכך ניסיון להדק את השליטה על מקום ציבורי סמלי ולמנוע הפגנות עתידיות במקום. כמה ארכיאולוגים חוששים מפגיעה בארבעה ספינקסים מחול שהוצבו בכיכר עמוסה.
"אני חושב שהמסר המרכזי הוא שהעם לא שייך לכיכר ושהכיכר לא שייכת לעם. הכיכר שייכת למדינה", אמר חאלד פהמי, פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטת קיימברידג' שהשתתף בהפגנות ב-2011 ועמד בראש ועדה קצרת ימים שתיעדה אותן.
לשכת התקשורת של מצרים לא הגיבה לשאלות על עיצובו מחדש של כיכר תחריר.
עוד בנושא
לכיכר תחריר יש סמליות פוליטית. היא זכתה במוניטין עולמי כערש המהפכה נגד השליט חוסני מובארק בשנת 2011. כעבור שנתיים, המונים התאספו בכיכר פעם נוספת במחאה נגד מוחמד מורסי, הנשיא הראשון שנבחר בבחירות חופשיות במצרים והודח על ידי עבד אל-פתאח א-סיסי, מפקד הצבא דאז. תומכיו של א-סיסי רואים את 2013 כשנה של תיקון, שאפשר לו לזכות בנשיאות שנה לאחר מכן ולייצב את המדינה.
כתובת קצרה על האובליסק העתיק שהוצב לאחרונה במרכז הכיכר רומזת על הלך הרוח רשמי. לפי הכתובת, כיכר תחריר סימלה את "חירותו וחוסנו של העם המצרי" לאחר המהפכה האנטי-קולוניאלית ב-1919 ואירועי 2011, אך "הפכה לסמל של המצרים ושל החירות שלהם במהפכת 30 ביוני (2013)".
עבור מתנגדיו של סיסי, 2013 סימנה את תחילתו של דיכוי מקיף, ששם קץ לאווירה המשוחררת של המהפכה והתקופה שלאחריה. פהמי, ההיסטוריון, אמר כי הרשויות רואות בדיונים, בפגישות ובכרזות על 2011 כ"חתרנות עמוקה".
אחרי הפגנות נדירות נגד א-סיסי בספטמבר שעבר, המשטר הידק את האבטחה סביב כיכר תחריר ויצא לגל מעצרים, כשבדיקות נקודתיות של הולכי רגל בכיכר ובסמוך לה הפכו לנפוצות יותר.
בשבועות האחרונים נצפו בכיכר מאבטחים מקבוצת האבטחה הפרטית "פלקון", שמיהרו אל העוברים ושבים שהתקרבו אל המונומנטים. בחברה סירבו להגיב.
חלק מהתושבים אמרו שהשיפוץ הביא להם גאווה. ואולם, מוחמד עבדו, נהג "אובר" בן 25, אמר כי זה בזבוז של כספים, המונע מאנשים מקום ישיבה ומנוחה.
"אתה סוגר את זה, אומר שאתה לא יכול לעשות את זה או את זה, או לשבת שם", אמר. "לפני כן זה היה פתוח לכולם".
אחרים חוששים למצב השימור של ארבעת פסלי הספינקס מחול שהוצבו סביב האובליסק בכיכר. הם הועתקו ממתחם בלוקסור, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו השוכן 500 ק"מ דרומית לקהיר.
סלימה איכרם, מומחית לארכיאולוגיה מצרית באוניברסיטה האמריקנית בקהיר, אמרה כי אף שאובליסק השיש צריך לעמוד באקלים ובזיהום של קהיר, "זה יהיה מסוכן יותר לספינקסים מכיוון שהם עשויים מאבן חול, והגשם, בשילוב הזיהום, עשויים להזיק".
מוסטפא אל-ווזירי, מזכ"ל מועצת העתיקות העליונה של מצרים, אמר כי הפרויקט אפשר להציל את האובליסק מאזור שמצפון-מזרח לקהיר ולתקן אותו, וכי פסלי הספינקס אמורים לשרוד את הזיהום.