המדינה סירבה להכיר באם לסבית בגלל עבודה בחו"ל, ביהמ"ש נתן צו הורות‎

המדינה סירבה לרשום ישראלית כאם בנה של בת זוגה משום שעברו לעבוד בחו"ל וטענה כי אינה תושבת. אך בית המשפט לענייני משפחה נתן בשבוע שעבר צו הורות הקובע כי היא אמו של הילד ומתח ביקורת על המדינה. "איני מבין מדוע המדינה אינה מוכנה להכיר בהורותה אך ורק בשל העובדה שהיא נמצאת בחו"ל", ציין בהחלטתו השופט ליאור ברינגר. הוא הוסיף כי "היא אמו של הקטין בפועל, בין אם אחליט כך או לא לא אחליט כך".

חן שגיא ושירן אהרן גרות יחד מזה יותר מעשור, והן אף רשומות במשרד הפנים כנשואות. הן רצו ילדים משותפים ופנו לבנק הזרע. שגיא נכנסה להריון, שבמהלכו הן עברו לעבוד באירלנד ובדצמבר 2017 נולד הבן שלהן, ריי. בעוד שבאירלנד הוא רשום כבן של שתיהן, בישראל הוא היה רשום כבנה של שגיא בלבד.

"עברנו בגלל שירן, הגעתי לכאן כשאני בהיריון בשבועות התחלתיים, וילדנו בצפון אירלנד ששייכת לבריטניה כדי ששירן תוכל להירשם בתעודת הלידה", סיפרה שגיא. "חשבנו שזה יעזור לנו בטווח הרחוק כדי שיכירו בה יותר מהר, אבל זה לא עבד, גם בשגרירות זה לא עבד. ואז התחלנו בהליך המשפטי בישראל, כדי להכיר בשירן כאמא, כי ריי הוא אזרח ישראלי ואנחנו אזרחיות ישראליות בלבד".

ביוני 2019 הן הגישו עתירה למתן צו הורות פסיקתי, צו המכיר בהורות של אדם על הילד הביולוגי של בן הזוג שלו. המדינה ביקשה לקבל תסקיר בנוגע לנסיבות חייהן ונסיבות הולדתו של ריי. בתסקיר צוין בין היתר כי שתיהן נולדו בישראל, שירתו בצה"ל ועבדו בישראל, וכן כי שתיהן משמשות לריי דמות הורית. "הן מטפלות בו, דואגות לו, אוהבות אותו, מספקות לו את כל צרכיו הפיזיים והרגשיים וכך מתייחס אליהן הקטין", נכתב בתסקיר.

אולם המדינה התנגדה לבקשה, בטענה שאהרן אינה תושבת ישראל. זאת, משום שהיא לא התגוררה בארץ בשלוש מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה - אלא שנתיים, עשרה חודשים ויומיים. המדינה התבססה בתשובתה על תנאים לצו הורות פסיקתי, שעליהם המליץ צוות של משרד הרווחה וכן על ההגדרה לתושבות, כפי שמופיעה בחוק האימוץ וחוק הפונדקאות.

בית המשפט דחה לחלוטין את הטענות וציין כי ההמלצות אינן חוק או פסיקה, ולכן אינן מחייבות אותו. "מטענות הצדדים כפי שנרשמו בכתבי הטענות השונים שהוגשו על ידם, עולה כי אין חולק שטובת הקטין היא השיקול העיקרי החולש על הסוגיה כולה", כתב השופט ליאור ברינגר בהחלטתו והוסיף כי חוקי האימוץ והפונדקאות אינם רלוונטיים במקרה זה.

"כשאני קורא את התסקיר אני מתקשה להבין כיצד טובתו של הקטין תלויה באותם חודשיים (58 ימים), בהם שהתה או לא אמו של הקטין בישראל. מבקשת 2 (אהרן) היא אמו של הקטין בין אחליט כך ובין אם לא אחליט כך", הבהיר. "היה טוב לו המשיב היה נמנע מלהעלות טענה זו".

השופט הסביר כי "חברי קהילת הלהט"ב, הומואים ולסביות מתחננים שחוק הפונדקאות יחול עליהם ויאפשר להם לבצע הליכי פונדקאות בישראל. מכיוון שהחוק לא חל עליהם, הם נאלצים לבצע הליכי פונדקאות בחו"ל ולשלם עבור כך מאות אלפי שקלים". לדבריו, "עד כה המדינה לא הסכימה להכיל את החוק על קהילת הלהט"ב, ונראה לי לא הוגן לטעון כי האיסורים וההגבלות שבחוק יחולו עליהם".

עוד ציין השופט ברינגר בהחלטתו כי "המדינה מאפשרת יצירת הורות אפילו לאסירים המוחזקים בבתי סוהר לאחר שביצעו עבירות חמורות מעין כמותן, הואיל והמדינה רואה בזכות להורות זכות יסוד חוקתית". הוא הבהיר כי "איני מבין מדוע המדינה אינה מוכנה להכיר בהורותה של מבקשת 2 (אהרן), אך ורק בשל העובדה שהיא נמצאת בחו"ל לצרכי עבודה. עיקרון יסוד של השיטה המשפטית הישראלית הוא שמותר לכל אדם לעשות כל שברצונו, אלא אם הדבר נאסר עליו בחוק מפורש".

"המדינה מנסה לעשות הכל כדי לטרפד הכרה במשפחות חד מיניות, זו חוצפה ממדרגה ראשונה שמדינת ישראל קובעת שהיא לא תושבת", אמרה שגיא לאחר החלטת בית המשפט. "זאת הייתה החלטה שלנו לא לנתק תושבות, אנחנו עדיין משלמות ביטוח לאומי, אני עשיתי מילואים מהרגע שהשתחררתי עד שטסנו - 30 יום בשנה", הוסיפה.

שגיא סיפרה כי עד לפני שנה היא אף החזיקה חברה בישראל, ושילמה גם את כל המיסים למדינה. "שירן עשתה שירות קבע ועבדה במשרד ראש הממשלה, החוצפה היא שדוחקים אותנו מהתושבות שלנו בכל מה שקשור להורות לנו. זה כאילו כשנוח להם, בגביית כספים ומטלות, אנחנו תושבות ישראל, אבל כשהמדינה צריכה להכיר בנו כאמהות - אנחנו לא", הסבירה.

עם זאת, שגיא הבהירה כי "ההחלטה של בית המשפט מדהימה. איבדתי תקווה בשלב מסויים, וכשהשופט לא הבין כמונו מה הקשר בין התושבות להכרה בהורות שלנו - זה ממש שימח אותנו". לדבריה, "לפחות גוף אחד במדינה כן רואה את הדברים כמו שהם, ולא מנסה להתעלל באזרחים שאמורים להיות שווי זכויות רק בגלל הנטייה המינית, זה ממש מקומם כל מה שקרה".

עו"ד דניאלה יעקובי, שייצגה את בנות הזוג, אמרה כי "מדינת ישראל ממשיכה להפלות משפחות חד מיניות ולהערים על אלה עוד ועוד קשיים". לדבריה, "בעוד שבני זוג שהם גבר ואישה יכולים להתייחס לעולם כאל כפר גלובלי גדול ומלא אפשרויות, ולבחור איפה הם יגורו ויעבדו, הרי שכשמדובר במשפחות להט"ב הם נדרשים על ידי המדינה לבחור בין קריירה לבין ילדים". עו"ד יעקבי הבהירה כי "טוב עשה בית המשפט שהבהיר למדינה כי דרישותיה פסולות".

יו"ר האגודה למען הלהט"ב, הילה פאר: "האפליה הפסולה נגד חן ושירן היא אותה אפליה שחווים אלפי חברי וחברות הקהילה הגאה בישראל מטעם המדינה גם היום. מדובר בחיים שלנו ולא יתכן שבכל פעם נצטרך לפנות לביהמ"ש כדי לקבל את זכויותינו הבסיסיות. פסיקת ביהמ"ש היא תזכורת מהדהדת לצדק שיש להחיל במשרדי הממשלה".