משרד התחבורה פרסם ביום חמישי מכרז להקמת מעבדת בדיקות קורונה בנתב"ג לטסים ולשבים מחו"ל. אולם, בדיקת וואלה! NEWS העלתה כי אף שבמתווה פתיחת השמיים אמורים לעבוד משרד הבריאות ומשרד התחבורה במשותף, משרד הבריאות לא לקח חלק בכתיבת המכרז.
היעדרו של משרד הבריאות מנוסח המכרז עלול ליצור בעיות במתווה פתיחת השמיים. כך למשל, ייתכן כי המשרד לא יקבל אחריות על הנוסעים שייבדקו במעבדה ויימצאו שליליים לקורונה, שכן מרגע הבדיקה ועד מועד הטיסה הנוסעים עלולים להידבק במקום אחר.
על פי הודעת משרד התחבורה, מתחם הבדיקות יוקם סמוך לטרמינל 3, ויופעל בשלב הראשון בצורת דרייב-אין - אליו יגיעו הנוסעים כ-72 שעות לפני מועד הטיסה עם כלי הרכב שלהם. מתקני הבדיקות ישרתו הן כלי רכב והן הולכי רגל, ולצורך כך יופעלו שאטלים מטרמינל 3 למקום הבדיקה. בנוסף, הבהירו כי לא יהיה הכרח להגיע לנתב"ג, שכן הזכיין יהיה רשאי לבצע את הבדיקה בכל מקום בארץ. זאת ועוד, המעבדה המדוברת תפעל רק מאמצע חודש אוקטובר - חודשיים לאחר המועד המתוכנן של פתיחת השמיים.
עוד בוואלה!
פרטי המכרז להקמת מעבדת קורונה בנתב"ג:
- הזוכה במכרז יתחייב להקים את מערך הבדיקות בתוך 45 יום
- המעבדה תפעל במשך שלוש שנים ברציפות, עם אפשרות הארכה בשנתיים
- מערך בדיקות הקורונה יוקם באופן עצמאי
- תוטל חובה לערוך בדיקות קורונה ל-800 נוסעים בשעה לפחות
- תוצאת הבדיקה יוחזרו לנוסע עד 14 שעות מרגע הדגימה
- נוסעים לחו"ל יגיעו כ-72 שעות טרם הטיסה לצורך הבדיקה
לדברי משרד התחבורה ורשות שדות התעופה, שדרכה פורסם המכרז, היקף הבדיקות צפוי לעמוד על 800 בשעה - אם כי תנאי זה אינו מופיע במכרז עצמו. לפי תחזית זו, תנועת הנוסעים צפויה להיות דלילה במיוחד; גם אם תיבדק הכמות המרבית של 800 נוסעים בשעה, התחלופה השנתית תהיה רק מעט יותר משבעה מיליון - פחות משליש מהכמות שנרשמה ב-2019.
כמו כן, מצוין במכרז כי זמן קבלת תוצאות הבדיקה לא יעלה על 14 שעות. זהו פרק זמן קצר מאוד ביחס לזה בו מתקבלות תוצאות הבדיקות שעורכת המדינה וקופות החולים - כ-96 שעות לפי נתוני משרד הבריאות לחודש יולי. בנוסף, הודיעו במכרז כי בדיקות שייערכו ב-72 השעות הקודמות לטיסה באמצעות מעבדות ישראליות יהיו בתוקף וקבילות.
משרד הבריאות התנה את מתווה הבדיקות בהבאת עובדי מעבדה, מטושים וכימיקלים מחו"ל עוד בתחילת העבודה על ה"תו הכחול" לתעופה האזרחית. זאת, על מנת שלא לפגוע בקצב בו הבדיקות מתבצעות.
הליך הרישום לבדיקה וקבלת התוצאות ייעשו באמצעות אפליקציה, אותה יוריד הנוסע למכשיר הטלפון הנייד, אולם לאורך המכרז אין אזכור לנושא פרטיות המידע המתקבל. לשאלה היכן יישמרו הנתונים ועם מי יהיה ניתן לשתף אותם, ענתה רשות שדות התעופה כי הם יישארו בידיו של הזוכה במכרז. עם זאת, הוא יהיה מחויב לדווח למשרד הבריאות על בדיקות שתוצאתן חיובית.
בשורה נוספת לנוסעים מגיעה בנושא הבידוד בחזרה לישראל. במצב בו הנוסע יערוך את הבדיקות במעבדה ביציאה ובכניסה לארץ בטווח של 72 שעות ויתגלה כי אינו חולה בנגיף, הוא יהיה פטור מחובת הבידוד.
הזוכה במכרז יפעיל את המעבדה במשך שלוש שנים, עם אפשרות להארכה של שנתיים, אך הצדדים יהיו רשאים להפסיק את ההתקשרות במקרה שהביקוש לשירות יפחת. בסעיפי המכרז יש התייחסות לנגיף הקורונה, אולם ההגדרה יכולה להתרחב לכל נגיף אחר שיצריך שירותי בדיקות לנוסעים - גם אם אינו ידוע במודע חתימת החוזה. נוסף על כך, המכרז מבהיר כי לזוכה אין בלעדיות, ולא תהיה לו זכות טענה על עבודת הרשות עם ספק שירות נוסף, או הפעלת שירותים דומים בעצמה. שני הסעיפים האחרונים עשויים להעמיד בשאלה את הכדאיות הכלכלית של הפעלת המעבדה.
כמו כן, המכרז מגביל את עלות הבדיקה המהירה לסכום שלא יעלה על פי שלושה מזה של מסלול רגיל, ולדברי רשות שדות התעופה, ההגבלה תהווה את המרכיב המרכזי במכרז. זה עדיין לא אומר שהבדיקות יבוצעו במחיר שווה לכל נפש. לפי נתוני הרשות, בעולם עלות הבדיקה היא 200-100 דולרים, בעוד בישראל מחירי הבדיקות הפרטיות נעים בין 600 ל-2,000 שקלים, בהתאם לדחיפות קבלת התוצאות. בהיעדר אישור ממשרד הבריאות למימון הבדיקות, הנוסעים יהיו אלו שיישאו בעלויות - מה שצפוי לייקר דרמטית את הטיסות.
ח"כים באופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה בנושא. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), חבר ועדת הקורונה שיזם את הדיון על פתיחת השמיים, אמר כי "המחדל הזה מצטרף לשורה ארוכה של מחדלי הממשלה הזו בטיפול בקורונה הבריאותית והכלכלית. כבר עכשיו ברור שהממשלה לא תעמוד ביעד שהיא בעצמה הציבה לפתיחת נתב"ג והכל בגלל ברדק מתמשך וכשלון ניהולי ממדרגה ראשונה. יש ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה".
ח"כ איילת שקד (ימינה) אמרה: "מדינה שפרצה לארכיון הגרעין האיראני לא מסוגלת להקים מעבדה בנתב"ג?". לדבריה, "ענפי התיירות מעסיקים כ-200 אלף ישראלים באופן ישיר ועקיף. מעבר לאובדן ההכנסה למשק הישראלי מתיירות נכנסת (מילארדי שקלים בשנה), הקפאת הטיסות משפיעה באופן דרמטי גם על פעילות חברות הייטק רבות, ובעיקר סטארט-אפים, שנדרשים לגייס משאבים בחו"ל, לפתח מוצרים, ולסגור עסקאות. העולם העסקי לא מחכה לנו וכבר מוצא חלופות לחברות הישראליות".
הדרך למטוס עדיין ארוכה
ההודעה שיצאה בשבוע שעבר בסיום ישיבת קבינט הקורונה הפיחה תקוות בנוגע למועדי פתיחת השמיים, עם הסכמת שרת התחבורה מירי רגב, שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר החוץ גבי אשכנזי להצגת מתווה טיסות לחו"ל שיחל ב-16 באוגוסט. עם זאת, לאור לוחות הזמנים של המכרז, שהתאריך הסופי להרשמה אליו הוא 20 באוגוסט ומועד בדיקת ההצעות הוא 1 בספטמבר, ובצירוף 45 הימים שיעברו מחתימת ההסכם עד פתיחת המערך, לא נראה שתאריך היעד לפתיחת השמיים הוא אפשרות מציאותית.
מצד שני, הזמן לא באמת דוחק, שכן מערך הבדיקות הוא רק צלע אחת מהמשולש שאמור לאפשר את החזרה לטיסות סדירות. נוסף אליו, צריכה להתקבל הסכמת המדינות שאוסרות כניסה של בעלי דרכון ישראלי, מה שנמצא באחריות משרד החוץ. הצלע השלישית תהיה אישור תנאי המכרז בידי משרד הבריאות, שלכתיבתו לא היה שותף כלל.
ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה.