בערוב ימיהם, קשישים נאלצים להילחם על בחירת מטפל. המדינה רוצה לגרש אותם

    שלום החליף כמה מטפלות עד שמצא "חבל הצלה", ס' "נולדה מחדש" ושרה שסובלת מאלצהיימר מבקשת לסיים את חייה ללא סבל. על אף המקרים הקשים ומשבר הקורונה, רשות האוכלוסין מונעת מהם להמשיך עם המטפלים הסיעודיים שלהם מחשש שישתקעו בישראל: "הבקשות נבחנו בצורה עניינית"

    סטילס: מתוך הטוויטר של ניצן הורביץ, וידאו: מתוך ה-FB של Elad Zamir, עריכה: ניר חן

    "בפעולות שנלי מבצעת עבורי, האינטימיות וההיכרות האישית הן קריטיות. מבחינתי, נלי היא לא פחות מחבל הצלה. החשיבות שלה בשמירה על איכות חיי בזמן שנותר לי היא קריטית ביותר ולכן אני מבקש מכם בכל לשון של בקשה (אפילו מתחנן) שתאשרו את בקשת ההארכה של רישיון הישיבה והעבודה של נלי". כך כתב שלום גרנות, בן 87 משוהם, בבקשה שהגיש כדי שהמטפלת שלו לא תגורש.

    גרנות, ניצול שואה הזקוק לטיפול 24 שעות ביממה, סיפר כי היו לו כמה מטפלות שעזבו, עד שאיתר את נלי סרנגה שהגיעה ממולדובה. "היא דואגת לטפל בי גם אם אני לא רוצה, וזה חשוב מאוד כי אני מרותק למיטה ויש פעמים שאני טוען בגילי שזה מספיק, אבל היא לא מוותרת לי", הסביר. בתו אורית סיפרה כי החיבור בינו לבין המטפלת נעשה בעקבות המלצות שקיבלו על סרנגה מקרובים שלהם, לאחר שהמטופל הקודם שלה הלך לעולמו. אורית הסבירה שאביה מוכן לקבל רק ממנה סיוע. "לקח לו הרבה זמן למצוא מטפלת", סיפרה.

    "היום הוא בסביבות 40 ק"ג ורק יורד במשקל, מאוד כחוש, היא היחידה שמצליחה לגרום לו לאכול", המשיכה הבת אורית. "היא מטפלת בכל הדברים המאוד לא נעימים, ומצליחה לעשות את זה בצורה שמשאירה לו את הכבוד המעט שיש לו. הוא מרגיש נוח לבקש ממנה דברים שלהבדיל ממני הוא בחיים לא יבקש".

    בני המשפחה צירפו לבקשה של גרנות חוות דעת על הקשר בין השניים, וההשפעה עליו, אך הוועדה ההומניטרית של רשות האוכלוסין דחתה את בקשתו. מאז גרנות ובני משפחתו מנהלים מאבק משפטי ממושך ולא צפוי.

    "בשבילי היא לא פחות מחבל הצלה". שלום גרנות והמטפלת נלי (צילום: ראובן קסטרו)

    גרנות נאלץ לפנות בבקשה מיוחדת לרשות האוכלוסין, משום שחוק הכניסה לישראל קובע כי לא ניתן להאריך אשרה של עובד סיעודי זר מעבר ל-63 חודשים מתאריך כניסתו, אלא אם מדובר בהמשך העסקה אצל מטופל שבו טיפל במשך שנה לפחות, וזאת כדי למנוע השתקעות בארץ. עם זאת, הוגדרו גם מקרים חריגים, בהם ניתן לבקש הארכת אשרה.

    לפי התיקון לחוק, שר הפנים רשאי להאריך את האשרה לעובד "מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי, וקשורים למורכבות או לייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש לו או לנסיבות אישיות אחרות". אפשרות זו פגה גם היא לאחר 90 יום מסיום תקופת העסקתו החוקית. כמו כן, נקבע ב-2018 כי הוועדה תדון בבקשה רק אם לא עברו שמונה שנים מאז כניסתו לראשונה לישראל של העובד, וכן לא התקבלה בקשה קודמת של שר הפנים להארכת רישיונות מסיבות הומניטריות לפני כן.

    עוד בוואלה! NEWS

    מה קורה בלשכות האפלות של רשות ההגירה

    לכתבה המלאה

    מאות בקשות נדחו

    במקרה והוועדה ההומניטרית ממליצה על הארכת הרישיון, יוכל השר להאריכו. במצב אחר יהיה על העובד לעזוב. בנוסף לכך, נקבעה מכסה של 1,500 אישורים לשנה מטעמים הומניטריים, אך מהנתונים עולה כי מאות בקשות נדחו בתקופה שבה נדחתה גם בקשתו של גרנות. כך בתקופה שבין יוני 2018 ליוני 2019, נידונו בוועדה 1,413 בקשות - ואושרו רק 816. עם זאת, ברשות האוכלוסין מציינים כי השנה נידונו כ-1,080 בקשות - מתוכן אושרו כ-90%.

    סרנגה, המטפלת של גרנות, השלימה מעט יותר מחמש שנים בישראל כשהתחילה לעבוד אצלו, ולא הגישה בקשה קודמת להאריך את שהותה. הבת אורית סיפרה כי כלל לא חשבה על מצב שבו הבקשה תידחה. אולם בפברואר 2019, שלושה חודשים אחרי הגשתה, נדחתה הבקשה. "מצבך הרפואי, בהתאם למסמכים שצורפו, מצדיק מתן היתר להעסקת עובד זר, אולם אינו מצדיק אישור מטעמים הומניטריים מיוחדים להעסקת העובד המבוקש", נכתב בהחלטת הוועדה.

    "היא מצילה אותי, אם היא תלך אני לא בטוח שאוכל להחזיק מעמד". גרנות (צילום: ראובן קסטרו)

    חברי הוועדה סברו כי מרבית העובדים המגיעים לישראל מוכשרים מספיק כדי להעניק את הטיפול הסיעודי העונה לצרכים של גרנות, וקבעו כי ניתן להסתייע בעובד זר אחר. עוד צוין כי מאחר שהוא גר בשוהם, המוגדרת כ"אזור מרכזי", הדבר מקל עליו למצוא עובד זר חוקי אחר. בעקבות זאת, הגישה המשפחה ערר לבית הדין לעררים - שנדחה אף הוא באפריל האחרון, במהלך סגר הקורונה. בית הדין קבע כי על סרנגה לעזוב עד 15 ביוני. עוד נקבע כי הוועדה שקלה מגוון שיקולים וההחלטה הינה במתחם הסבירות, ולכן אין מקום להתערבות. בנוסף לכך, קבע בית הדין כי הדבר לא אמור לגרום לפגיעה בריאותית קשה בגרנות.

    בני המשפחה ערערו בעקבות זאת לבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים בירושלים, שהוציא צו האוסר על גירושה עד לתום ההליכים המשפטיים. "אני לא מבין למה הם מסרבים", אמר גרנות. "הם טוענים שאולי אפשר למצוא מישהו אחרי ואני לא יודע איך, אני חושב שסתם מתעקשים ואני לא מבין למה. זה מצב בלתי נסבל". הוא הסביר כי "היא מצילה אותי, ואם היא תלך אני לא בטוח שאני אוכל להחזיק מעמד. אחרי שנתתי למדינה קרוב ל-70 שנה, אני הייתי בצבא מדצמבר 1951 עד שנת 1981, ואחר כך הייתי ברשות הנמלים עד שהגעתי לגיל הפנסיה. אני לא יודע למה מתנכלים לי".

    בתו הבהירה כי המשפחה לא חשבה כי יצטרכו להיאבק עם המדינה. "בצורה מאוד תמימה גם הגשנו את הבקשה בעצמנו עם מכתב מאוד מנומק, ועשינו את זה מתוך הבנה שבאמת למדינה יש הרבה דברים להתעסק איתם, ומן הסתם גם לרשות האוכלוסין", הסבירה אורית. "לא חשבנו שנצטרך להילחם עם המדינה על דבר כזה. מדובר בבן אדם בערוב ימיו, שמבקש עוד קצת זמן עם אותה מטפלת כדי לא להחליף".

    לדבריה, "זו ועדה הומניטרית שאמורה לבחון בצורה הומניטרית, אבל אין פה שום דבר הומניטרי בתהליך הזה". אורית הדגישה כי בניגוד לדברי הדיינים וחברי הוועדה, יצירת הקשר בין המטופל למטפל היא קשה. "הוא בחרדה", אמרה הבת. "הוא אדם מאוד צלול. הגוף בוגד בו, אבל הראש עובד ועובד בצורה חדה. הוא מבין מה המצב וזה פשוט גורם לו לחרדה. אני חושבת שמבחינתו זה סיום החיים אם יצטרך להחליף מטופלת. אמרתי את זה גם לדיין".

    "לא היה אחד שאמר שזה לא מקרה הומניטרי"

    גם ס', קשישה סיעודית בת 91 המתגוררת בדיור מוגן בירושלים, ניצבת במאבק דומה. בנה סיפר כי היא ניצולת שואה הסובלת מעיוורון כמעט מוחלט, כבדת שמיעה, אינה מתניידת לבד וכן סובלת מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). "התחלנו לחפש עובדים זרים ב-2018, זה היה מאוד קשה ולא הצלחנו כל כך למצוא. עובדים שנמצאים פה כמה שנים והם עם ניסיון, ורואים אשה מבוגרת בת יותר מ-90, פשוט אומרים שלא כדאי כי מחשבים תוחלת חיים", הסביר הבן.

    הוא הוסיף כי "מצאנו את האישה הזו, המטפלת, שהיא לא צעירה, והמזל הוא שהיא דוברת עברית כי אמא שלי שכחה את השפות האחרות. היא תקשרה איתה בעברית והייתה מוכנה". לדבריו, "לצערי כשהיא נכנסה אלינו, והיא נשלחה על ידי חברת כוח אדם, אף אחד לא אמר שיש בעיה - כלומר, שצריך להגיש בקשה".

    "היינו מבסוטים וגם לאט לאט היא רכשה את אמונה של אמא שלי. אבל אז אמרו לנו שאנחנו צריכים לפנות לוועדה ההומניטרית", הבהיר הבן. הוא תיאר כיצד אנשי מקצוע אמרו לו כי לא תהיה בעיה וכי בטוח תינתן הארכה מטעמים הומניטריים, בין היתר בשל מצבה הנפשי של אמו. "לא היה אחד שאמר שזה לא מקרה הומניטרי. ניצולת שואה עם קשיים שפתאום נולדה מחדש. היא מלבישה ומאפרת ומוציאה את אמא שלי, זה היה בשבילנו חצי תחיית המתים", אמר.

    אך בדומה למקרה של גרנות, גם במקרה זה הוועדה ההומניטרית דחתה את הבקשה בדצמבר 2018 וקבעה כי מצבה אינו מצדיק אישור חריג, וכן כי בירושלים ניתן למצוא בקלות מטפל אחר. עוד ציינה הוועדה כי חיבור מיידי ושפה משותפת אינם בגדר נסיבות הומניטריות.

    "ניצולת שואה עם קשיים פתאום נולדה מחדש" (צילום: ShutterStock)

    העררים שהגישו לבית הדין ולבית המשפט לעניינים מינהליים נדחו אף הם, וזאת חרף חוות דעת של פסיכיאטר שצורפה לבקשות, הקובעת כי "קיים חשש כבד שעזיבת המטפלת הנוכחית תגרום לה החמרה ניכרת במצבה הנפשי ותעורר את הטראומות מהעבר". עוד נקבע בחוות הדעת כי "הדיכאון יחזור ואיתו נסיגה תפקודית, הרגשה של חוסר טעם בחיים ורצון למות עד כדי מחשבות אובדניות".

    בעקבות זאת, בני המשפחה הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שבה נטען כי הערכאות הקודמות התעלמו מחוות הדעת, וכמו כן נקבע צו האוסר לגרש את המטפלת עד להחלטה אחרת. בנה של ס' הוסיף כי הוא היה מצפה להתחשבות, לפחות בתקופת הקורונה. "זה חוסר צדק. גם אם בעבר היו כללים כאלה ואחרים, למרות שאני חושב שעוד לפני הקורונה אפשר לתת לאשה בת 91 לסיים את חייה בכבוד, אבל על אחת כמה וכמה עכשיו במצב הנוכחי".

    הבן הסביר כי הוא לא רואה סיבה הגיונית לשלוח את המטפלת ולהביא מישהו אחר. "חצי שנה הן סגורות בחדר וחצי, והאישה הזו פשוט מטפלת בה. אני חושב שמגיע לה צל"ש. מה יוצא מזה שמביאים מישהו שמתחיל מחדש, אני לא מבין את ההיגיון", אמר הבן. "בשביל אמא שלי גם הפסיכולוג אומר שזה כמעט גזר דין מוות, היא לא תוכל להשתלט על זה. מאז שהיא באה, חל שיפור גדול מאוד אצל אמא".

    אישר בעבר בקשות באופן גורף בשל עומסים על הוועדה. השר דרעי (צילום: ראובן קסטרו)

    עורכי הדין תומר ורשה ועמית רמתי, המייצגים את גרנות ואת ס', טוענים לאפליה ולהחלטות שרירותיות. הם מתייחסים למספר הנמוך של בקשות שאושרו, וסבורים כי תנאי הסף מהווים מסננת משמעותית לבקשות, ולכן שיקול הדעת של המדינה מצומצם יותר.

    לטענתם, אין לדחות ללא סיבה מהותית בקשה שעומדת בתנאים. כמו כן, ציינו השניים כי בשנים עברו אישר שר הפנים אריה דרעי בקשות באופן גורף בשל עומסים על הוועדה, ומציעים שיעשה זאת שוב בשל הקורונה. "כל נזקק שכבר פנה לוועדה ההומניטרית לסיעוד, בהכרח מבקש להעסיק במפורש את המטפל הקיים אצלו. בתקופה כה קשה של משבר, מן הראוי להקל ולו במעט על אוכלוסייה נזקקת זו", כתבו בפנייתם.

    עורכי הדין הוסיפו כי "אמנם מדובר בפתרון יוצא דופן, אך מדובר גם בתקופה המחייבת פתרונות ייחודיים. משבר הקורונה משתק את אוכלוסיית הקשישים, מפריד אותם ממשפחותיהם ומגדיל את התלות במטפלים הסיעודיים. הצורך לסייע להם גובר על כל שיקול אחר, וממילא - מדובר בפתרון זמני ומוגבל בלבד".

    "אפילו כשקורונה משתוללת רשות האוכלוסין מקשה על הקשישים"

    לעומת הבקשות שנדונו ונדחו, בקשתה של שרה, בת 81 הסובלת מאלצהיימר ודמנציה, כלל לא הגיעה לדיון בוועדה. היא נדחתה על הסף בספטמבר 2019, משום שהמטפלת נמצאת בישראל יותר משמונה שנים. לאחר שעברה אירוע מוחי המצב החמיר, ואז קיבלה שרה אישור למטפלת נוספת. בנה בנימין הסביר כי מצבה הולך ומחמיר, וכי היא כמעט ללא הכרה. הוא הסביר כי יש צורך להזיז אותה בכל כמה שעות, ולכך נדרשים שני אנשים. "הגשנו את הבקשה כי היא חיונית לנו", אמר.

    "אנחנו לא יכולים סתם להגיד שתלך ונמצא מישהי אחרת. מכמה סיבות - יש לה ניסיון והיא מקצועית בטיפול בנשים במצב של אמא שלי, היא עשתה את זה כבר לפני כן", הסביר בנימין. "סיבה נוספת היא שאנחנו נאלצים להחזיק שתי עוזרות בבית, וחייב שתהיה הרמוניה ביניהן. זה שהמטפלות חברות זה מאוד מקל".

    לדבריו, מאז תחילת תקופת הקורונה הן הטילו על עצמן עוצר מדאגה לאימו. "לכן אנחנו רוצים כמה שאפשר, שאת התקופה האחרונה בחיים שלה היא תעבור כמה שאפשר ברווחה, בלי סבל, ועם העזרה שהיא צריכה. לכן אנחנו מבקשים להתחשב במצב הזה, בנתונים הייחודיים". בחוות דעת רפואית שצירפו לבקשה, נכתב כי "עם כניסתן לטיפול בשרה ניכר שהיא מטופלת היטב, ויש רושם למצב טוב יותר בישיבה, יותר קשר עין, פחות אספירציות. נראה כי יש צורך משמעותי למטפלת ספציפית זו לאור מצבה המורכב של שרה ולמען בריאותה".

    "לאפשר לקשישים להזדקן בכבוד, בלוויית המטפל שנבחר". קשיש ומטפל ברמת גן, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: ניר לנדאו)

    בעקבות דחיית הבקשה, הוגש ערר לבית הדין לעררים בו נטען כי אוכלוסיית הקשישים מופלית ביחס לנכים שלא עברו את גיל הפרישה, משום שבמקרה שלהם הם יכולים להגיש בקשה עבור עובדים שנמצאים עד 13 שנים בארץ. אך בית הדין דחה באפריל האחרון את הערר, בנימוק של חוסר סמכות לדון בתוקפו של החוק. בעקבות זאת, הוגש ערר באמצעות עו"ד רמתי לבית המשפט לעניינים מינהליים, שנתן צו זמני האוסר על גירוש המטפלות עד לתום ההליכים.

    "כמי שעוסקים שנים בשמירה על זכויותיה של אוכלוסיית הקשישים והנכים הסיעודיים בישראל, חשוב שהציבור יידע שאפילו בזמן משבר הקורונה, שמשתולל ותוקף בייחוד את הקשישים, רשות האוכלוסין מערימה עליהם קשיים, ומסרבת לאשר לרבים מהם את המטפלים הזרים אותם בחרו", הסביר עו"ד ורשה.

    "הרשות אינה מבינה כמה קשה למשפחה סיעודית לאתר מטפל ספציפי שיתאים, ומרגע שאחד כזה נמצא - יש וראוי לכבד את רצון המשפחות ולאפשר לקשישים להזדקן בכבוד ובלוויית המטפל שנבחר", הוסיף. הוא ביקש להציע פתרון כולל למשבר הזמני, לאור משבר הקורונה והיות והוא מייצג משרד מוביל בתחום. "פנינו ישירות לשר הפנים בבקשה חריגה לאשר באופן גורף את כל הבקשות שהוגשו לוועדה ההומניטרית, וכך להקל ולו במעט על אוכלוסייה נזקקת ופגיעה במיוחד".

    רשות האוכלוסין: "הוועדה בוררת את המקרים המתאימים ביותר"

    מרשות האוכלוסין נמסר כי "מתוך כלל הבקשות המוגשות לוועדה והעומדות בתנאי הסף שנקבעו בחוק, ובהתאם למכסה המרבית שנקבעה, הוועדה המייעצת לשר בוררת את המקרים החריגים והמתאימים ביותר להפעלת הסמכות".

    "הבקשות נידנות בוועדה באופן אובייקטיבי בהתאם לשיקולים עניינים ומקצועיים", הסבירו ברשות. "הנתונים המובאים בפניה רלוונטיים לתקופה שבסמוך לכניסת תיקון 32 לחוק לתוקף, ואין בהם כדי להעיד על כך שבאופן גורף 'בקשות רבות להארכת אשרת עובד סיעודי מטעמים הומניטריים נדחות בוועדה', שכן הנתונים העדכניים מצביעים על מגמה הפוכה. מתחילת השנה נידונו כ-1,180 בקשות, מהן אושרו כ-90%".

    עוד נמסר כי "הוועדה ההומניטרית המייעצת שוקלת באופן מעמיק ובכובד ראש את מלוא הנתונים והנסיבות בקשר לכל מטופל שעומד בתנאי הסף ובקשתו מובאת בפני הוועדה. כל מקרה העומד בתנאי הסף שבחוק ובנוהל, המגיע אל הוועדה נידון לגופו, כלל העובדות הרלוונטיות ובכלל זה מצבו הרפואי של המטופל (כולל המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה), צרכים טיפוליים מיוחדים הנדרשים במקרה הפרטני, מקום מגוריו, מספר השמות הקודמים, כמו גם נתונים הנוגעים לשהייתו ועבודתו של העובד הזר בישראל".

    ברשות אף ציינו כי "מובאים בחשבון במסגרת שיקולי הוועדה קשייהם של המטופלים הסיעודיים באיתור עובד חילופי בעקבות ההגבלות על כניסת עובדים זרים מחמת מגיפת הקורונה, וזאת בנוסף להתעמקות והתייחסות הוועדה לנסיבות כל מקרה וכן להוראות החוק וליתר נהלי הרשות".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully