המתווה לפתיחת השמיים: הקשיים בדרך להגדרת "תו כחול" לחידוש הטיסות

    משרדי הבריאות והתחבורה הכריזו מזה כשבוע על מתווה שיאפשר לפתוח את השמיים ולהחזיר את הטיסות לפעילות סדירה כבר ב-16 באוגוסט - רק שאף אחד לא יודע מה יש בו. אלו הפערים הטכניים שהם יהיו חייבים לדלג מעליהם

    בווידאו: דיון בוועדת הקורונה על פתיחת השמיים (צילום: ערוץ כנסת)

    נציגי המל"ל ומשרד התחבורה הודיעו היום (שלישי) כי בימים הקרובים יוצג מתווה לפתיחת השמיים - "התו הכחול" - שעל פיו ישוב שדה התעופה לפעול בטיסות בינלאומיות. מטרת המתווה היא לאפשר לישראלים לצאת למדינות שמשרד הבריאות הגדיר כירוקות, ללא חובת בידוד.

    ההחלטה על הגדרת "התו הכחול", הגיעה לאחר שבמהלך דיון שנערך היום בוועדת הקורונה בכנסת, הועלו טענות מצד אנשי ענף התיירות, היצואנים וחברות התעופה נגד השיתוק הכמעט מוחלט בתחום בשנת 2020. נדמה שמה שהתחיל כאמירה מפתיעה של פרופ' איתמר גרוטו לפני כשבוע, הולך ומקבל צורה.

    המצב הזה לא יתחדש בקרוב. עומס מטוסים זרים בנתב"ג (צילום: ראובן קסטרו)

    אך כשמתבוננים ב"תו הכחול", שלא פורסם במלואו וספק אם יגיע ליישום בלוח הזמנים הצפוף שלו - מתגלים כמה חורים שעשויים להשאיר את המצב כפי שהוא, למשך תקופה לא קצרה.

    שמיים פתוחים, אבל לאן?

    נתחיל מהעובדות, ישראל היום היא פחות או יותר בחזקת מצורעת בעיני מדינות ירוקות. בדיוני הוועדה הבוקר הודה ד"ר אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות בעובדות הפשוטות - אנחנו בשיעור תחלואה הגבוה פי עשרה מהסף של מדינה ירוקה (עד 90 נדבקים ביום), והדרך להפוך לכזו עוד ארוכה מאוד.

    דברים דומים אמר גם איתן בן דוד, המשנה לראש המל"ל: "התחלואה בישראל היא אחת הגבוהות בעולם, והיא מוגדרת 'מדינה אדומה'. לכן רוב מדינות העולם לא מכניסות ישראלים, או לחלופין דורשות מהם בידוד הרמטי".

    עוד בוואלה! NEWS

    משרד הבריאות נגד הטיסות לאומן: "התקהלות המונית אסורה"

    לכתבה המלאה
    "רוב מדינות העולם לא מכניסות ישראלים". ד"ר אשר שלמון בדיון בוועדת הקורונה בכנסת, היום

    בשל הנתון הזה, שערי רוב מדינות העולם סגורים בפני אזרחי ישראל (בדיוק כמו המדיניות שנקטה ישראל בתחילת המשבר). בין אם תעמוד המדינה בהיבטים הטכניים של הכנת המעטפת לפתיחת האפשרות לטוס בחופשיות - איך שזה נראה כרגע, אין לנו ממש לאן.

    למי השמיים ייפתחו?

    נכון לעכשיו, הצפי הוא שחלוצי הטיסות יהיו בעיקר אנשי עסקים. ח"כ איילת שקד אמרה כי "בכל העולם יש פגישות ומכירות ובישראל עובדים בזום, זה לא תחליף לפגישה פנים אל פנים". מלבד אנשי עסקים, יהיו אלו עובדים בעלי יכולות טכניות הנחוצות לגופים שונים בעולם, וכמובן סטודנטים הלומדים בחו"ל ומסתכנים באובדן השנה האקדמית.

    מכל מקום, הסיכוי לראות תיירות ישראלית של משפחות היוצאת לנפוש היא כרגע כלל לא על הפרק. אולם גם סטודנטים או אנשי עסקים כנראה שלא ימהרו להמריא אם במדינת היעד ממתין להם בידוד בן עשרה ימים או שבועיים. אם המל"ל, שנמצא במשא ומתן עם עשר מדינות ירוקות, לא יגיע להסדרים שיפטרו את הישראלים מחובת הבידוד - 16 באוגוסט יהיה עוד יום על לוח השנה.

    חלוצי הטיסות יהיו אנשי עסקים וסטודנטים שלומדים בחו"ל מטוס ממריא מנתב"ג (צילום: ראובן קסטרו)

    מה נצטרך לעשות לפני הטיסה?

    אחד משינויי התפיסה שמבקשים אלו הדוחקים לשוב ולהפעיל את הטיסות הוא לחדול מההבחנה של מדינות "ירוקות" ו"אדומות", ולעבור לשיטה של התייחסות לנוסעים עצמם. למעשה, ליצור מעין "דרכון בריאותי" לנוסעים, שיבדקו ויגיעו כשהם בריאים אל המטוס. הבעיה היא שהבדיקות האלו יהיו חייבות להיעשות באופן פרטי, שכן המדינה לא תממן את הבדיקות ליוצאים לחו"ל. יתרה על זאת בניגוד לנהוג בחו"ל, משרד הבריאות מתנגד להקמת מעבדת לבדיקת קורונה בשדה התעופה.

    איך יפוקחו הבדיקות?

    לזה טרם ניתן מענה, הבדיקות שיעשו במעבדות פרטיות ביוזמת ובאחריות הטסים משאירים "שטח מת" בעייתי מאוד. אם לא ינוהלו הבדיקות במסד נתונים מסודר, מרוכז ומסונכרן, לאחר שראינו אנשי עסקים מקבלים פטורים מבידוד וחולי קורונה מאומתים שעולים על טיסות, לא קשה לנחש מה יקרה במקרה של בדיקות שאינן מפוקחות.

    מעבר לכך, אחד התנאים המדוברים הוא הימנעות מכל התקהלות למשך 72 שעות לפני הטיסה, מהי התקהלות? ביקור בסופר? מסעדה? נסיעה ברכבת?

    מי ישלם על הבדיקות? והביטוח?

    נכון לעכשיו משרד הבריאות לא מאשר עריכת בדיקות לטסים, כך שאלו ייעשו על חשבון המעוניינים לטוס. עלות בדיקה כזו במעבדה פרטית עשויה לנוע בין כמה מאות שקלים לאלף שקלים. לכך יש להוסיף ביטוח נסיעות שהולך להתייקר משמעותית לאור הסיכון שבחשיפה לנגיף ובעקבותיו נזקים, אובדן ימי עבודה ועוד.

    ייתכן ששבים ממדינות "ירוקות" יקבלו פטור מבידוד. נתב"ג ריק במהלך תקופת הקורונה (צילום: ראובן קסטרו)

    מחיאות כפיים ולבידוד?

    התנאי הנוכחי, של כניסה לבידוד בן 14 יום בהגעה ממדינה המוגדרת כ"אדומה", לא עומד להתבטל בקרוב, מה שמצמצם משמעותית את ההיתכנות של תיירות נופש, ואפילו פוגע משמעותית בסיכוי של קיום טיסות עבודה.

    כחלק מהמתווה המוצע, ייתכן ששבים ממדינות "ירוקות" יקבלו פטור מבידוד, אך במידה והפתרון של בידוד מקוצר או פטור ממנו לשבים ממדינות אלו לא יצלח, אחד הפתרונות המוצעים על ידי גופי תיירות הוא קיום מערך בדיקות מהירות בשדה. עם זאת, כמו במקרה של מעבדה בשדה, גם לפתרון הזה מתנגד משרד הבריאות, בין השאר בשל אמינות נמוכה מדי של סוג זה של בדיקות, בטח כשהן מבוצעות פעם אחת בלבד.

    מה הלו"ז הצפוי?

    נכון להיום, מרחק 12 ימים מה-16 באוגוסט, המתווה עוד בשלב של אישור הצוותים המשפטיים. הוא עדיין לא הוצג למקבלי ההחלטות, לקבינט, לא הובא לדיון בוועדה ולא אושר בחקיקה - צריך להיות בעל אמונה גדולה מאוד בגלגלי הבירוקרטיה כדי לקוות שמשהו מזה ייצא לפועל בזמן. מה שבטוח, גם אם נגיע ל"דד ליין" בזמן, בלי מדינות יעד ששעריהן פתוחים בפנינו, השאלה לשם מה הייתה כל הטרחה בנקודת הזמן הנוכחית תמשיך להדהד.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully