מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר היום (שלישי) כי מגיפת הקורונה הובילה להפרעה הגדולה ביותר בהיסטוריה בלימודים. בתי ספר ביותר מ-160 מדינות נסגרו מאמצע יולי, ויותר ממיליארד תלמידים הושפעו מכך. בנוסף לכך, גוטרש אמר כי לפחות 40 מיליון ילדים ברחבי העולם החמיצו שיעורי חינוך בגני טרום-חובה.
הוא הזהיר כי העולם עומד בפני "קטסטרופה דורית שתבזבז פוטנציאל אנושי כביר, שתפגע בעשורים של קידמה, ותחריף את אי-השוויון המושרש היטב". לדבריו, עוד לפני המגיפה, העולם התמודד עם "משבר למידה", כשיותר מרבע מיליארד ילדים לא למדו בבית ספר, כשרק רבע מתלמידי התיכון במדינות המתפתחות מסיימים את לימודיהם עם כישורים בסיסים.
עוד בוואלה!
על פי תחזית עולמית המכסה 180 מדינות, כ-23.8 מיליון ילדים וצעירים נוספים, מגני טרום-חובה ועד לאוניברסיטה עלולים לנשור מהלימודים או שלא תהיה בידם האפשרות ללמוד בשנה הבאה בשל הנזקים הכלכליים של הקורונה.
"זהו רגע מכריע עבור הילדים והצעירים של העולם", אמר גוטרש במסר מוקלט ובמסמך מדיניות בן 26 עמודים. "ההחלטות הקרובות של הממשלות והשותפות יהיו בעלות השלכות ממושכות על מאות מיליוני צעירים, ועל הפיתוח העתידי של מדינות בעשורים הקרובים".
לפי המסמך, "ההפרעה חסרת התקדים לחינוך" מהמגיפה רחוקה מלהסתיים, לאור העבודה שיותר ממאה מדינות לא הכריזו עד עכשיו על תאריך לפתיחת הלימודים. גוטרש קרא לפעול בארבעה תחומים מרכזיים, הראשון פתיחת בתי הספר.
"אחרי שההדבקה המקומית של קוביד-19 תחת שליטה, החזרת התלמידים ללימודים ולמוסדות החינוך בצורה הבטוחה יותר, חייבת להיות בעדיפות עליונה", אמר מזכ"ל האו"ם".
השפעות הקורונה על החינוך העולמי:
- ביותר מ-160 מדינות נסגרו בתי הספר מאמצע יולי
- לפחות 40 מיליון ילדים ברחבי העולם החמיצו שיעורי חינוך בגני טרום-חובה
- כ-23.8 מיליון תלמידים עלולים לנשור מהלימודים בשל נזקי הקורונה
- הפער במימון החינוך בעולם עלול לצמוח ב-30% בגלל המגיפה
סגנית מזכ"לית אונסק"ו, סטפניה ג'יאניני, אמרה לכתבים כי הסוכנות שלה מתכננת לערוך כינוס וירטואלי בדרג גבוה בסתיו הקרוב, ככל הנראה במחצית השנייה של אוקטובר, על מנת לקבל ביטחונות ממנהיגי העולם והקהילה הבינלאומית לשים את החינוך בראש סדר העדיפויות לשיקום מהמגיפה.
"עשויים להיות שיקולים כלכליים, ככל שבתי הספר יישארו סגורים יותר זמן, כך ההשלכות יהיו הרסניות יותר, במיוחד על הילדים העניים והפגיעים ביותר", הזהירה. היא הדגישה כי בתי הספר לא מספקים רק חינוך, אלא גם הגנה חברתית ותזונה, במיוחד בקרב צעירים בסיכון.
לדבריה, משבר הקורונה העמיקה את אי-השוויון הדיגיטלי, החברתי והמגדרי, כשנערות, פליטים, מוגבלים, עקורים וצעירים באזורים כפריים הם הפגיעים ביותר ולרשותם אפשרויות מוגבלות להמשך לימודיהם.
גוטרש אמר כי יש לתת עדיפות להגדלת תקציבי החינוך. מזכ"ל האו"ם אמר כי לפני המגיפה, מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית כבר היו בפערי תקציבי חינוך של 1.5 טריליון דולר וחצי בשנה. הוא התריע כי הפער במימון החינוך בעולם עלול לצמוח ב-30% בגלל המגיפה.
הוא אמר כי יוזמות החינוך חייבות להתמקד באלו "עם הסיכון הגבוה ביותר להישאר מאחור", בהם צעירים במשבר, מיעוטים, עקורים ומוגבלים. מזכ"ל האו"ם אמר כי היוזמות הללו חייבות לגשר על הפער הדיגיטלי שהפך לבולט עוד יותר במהלך משבר הקורונה.
"הזדמנות של פעם בדור"
מהצד החיובי, גוטרש אמר כי המגיפה מספקת "הזדמנות של פעם בדור לחשוב מחדש על החינוך" ולהתקדם למערכות המספקות חינוך איכותי. לשם כך, הוא קרא להשקיע ב"אוריינות ותשתיות דיגיטליות" ובמערכות חינוך גמישות, שוויוניות ומכילות יותר.
ג'יאניני, סגנית מזכ"לית אונסק"ו, אמרה כי החידושים שנעשו בזמן המגיפה, כמו לימודים מקוונים ושיעורים ברדיו ובטלוויזיה, "מוכיחים ששינוי יכול להתרחש במהירות". היא אמרה כי שורה של ארגונים בינלאומיים השיקו היום קמפיין שנקרא "הצילו את העתיד שלנו" על מנת להבליט את קולותיהם של ילדים ושל צעירים, ולדחוק בממשלות בעולם להכיר בכך שההשקעה בחינוך היא קריטית לשיקום מהמגיפה ועבור עתיד העולם.