בוועדת הכלכלה של הכנסת נערך אתמול (שני) דיון, שבמרכזו עמד נושא שיטת הניקוד לעבירות התנועה של משרד התחבורה. חברי הוועדה ונוספים שנכחו בדיון, ביקרו את השיטה וטענו כי היא אינה משיגה את מטרותיה. נתונים התומכים בטענה זו עלו גם מנייר העמדה שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שם מצוטט מחקר של הטכניון שקבע כי אין תוצאה חד משמעית לשימוש בשיטת הניקוד.
"כשהשיטה לא מגובה באכיפה של עבירות חמורות לא משיגים הרבה", כך על פי מחקר הטכניון. "האכיפה חייבת לבוא יחד עם השינויים וההסברה והפרסום לציבור". עוד נטען במחקר כי הציבור לא מכיר את נושא הנקודות, האופן בו הן נצברות לחובתו וכן תוקפן.
אל תפספס
שיטת הניקוד, שמקורה עוד בשנת 1968, עברה מאז שינויים רבים. האחרון בהם בשנת 2018, שהביא להחמרות רבות בשיטה, בין השאר הכפלת הנקודות על עבירות מסוימות והוספת עבירות שלא ניתנו נקודות בגינן קודם לכן לרשימה.
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), ביקש לדעת מדוע אין הבחנה בין עבירות מסכנות חיים הגורמות לתאונות, לצד החרפת הענישה ונקיטת יד קשה במקרה שלהן, לצד הקלה במקרים של עבירות תנועה חמורות פחות.
עו"ד יוסי יעקובי, שייצג בדיון את לשכת עורכי הדין, ביקר בחריפות את שיטת הניקוד הנהוגה כיום. הוא טען כי היא מיושנת, אינה מתאימה, כוללת עבירות שאינן מסכנות חיים, ושלציבור אין אמון בה. מעבר לכך, הוא ציין כי היא אינה מביאה לצמצום בתאונות הדרכים, מכיוון שאמצעי התיקון שהיא מציעה מגיעים כולם בבת אחת ולא מאפשרים שינוי.
בנוסף לכך, מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים רחלי טבת ויזל, ביקשה שאחת לשנה או תתקיים הערכת מצב. זאת, על מנת להציג נתונים אודות עלייה או ירידה בעבירות תנועה השונות הגורמות לתאונות דרכים, להחליט על החמרה או הקלה בענישה בהתאם.
ראש מדור תעבורה באגף התנועה במשטרה סגן-ניצב מאיר בן גל ביקר גם הוא את השיטה, אם כי באופן חלקי. הוא אמר כי זהו אינו אמצעי אכיפה או ענישה, אלא אמצעי תיקון למי שמבצע עבירות רבות. בן גל ציין כי הניקוד על חלק מהעבירות גבוה מדי, ובמקרים מסוימים יכול להביא לכך שנהג יעבור שתי עבירות וכבר יגיע לרף המצריך קורס נהיגה מונעת. עניין זה, לדבריו, מביא לעומס על משרד התחבורה שמעביר את הקורסים הללו.
לצד זאת, הוא הוסיף כי בכל הנוגע לרכבים כבדים השיטה דווקא מצליחה. לדבריו, בעלי חברות תובלה עודדו בעבר את הנהגים לעלות על הכביש עם משקל יתר ושילמו קנסות, בעוד שכיום המעסיק אינו יכול לקחת על עצמו את הנקודות, מה שמונע מנהגים לעבור על החוק.
מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה אפי רוזן, דווקא הצביע על כך ששיטת הניקוד מניבה תוצאות. "המחקר מצא מובהקות, אמנם לא מדעית, אך בתאונות עם הרוגים יש ירידה של 1% ובתאונות עם פצועים קשה ישנה ירידה של 11% - וזה דרמטי", טען בדיון. "כמו כן, נמצא קשר בין ירידה בביצוע עבירות תנועה אצל נהגים שעברו קורס נהיגה מונעת בטווח זמן של שנתיים".
רוזן התייחס גם לטענה שעלתה בדיון לפיה השיטה אינה מבחינה בין נהגים שביצעו עבירות תנועה רבות לבין נהגים נורמטיביים. הוא ציין כי בעבר כי הייתה הצעה של משרד התחבורה להעלות את מספר הנקודות על עבירות מסוכנות ולהפחית בעבירות אחרות, אך ועדת הכלכלה החליטה לאשר החמרה בלבד, ללא הקלה.
במהלך הדיון אף הועלו טענות נגד שרת התחבורה מירי רגב. ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), הפעיל מזה שנים בתחום הבטיחות בדרכים, אמר כי מאז כניסתה של רגב לתפקיד, אנשי המשרד הפסיקו לשתף עמו פעולה. "הנחיית השרה לעובדי המשרד שלא להיפגש עם חברי כנסת ללא אישורה, גרמה לביטול סיורים ופגישות לקידום התחום", אמר טופורובסקי.
יו"ר הוועדה התייחס לטענות אלו וציין כי לפי הוראות נציב שירות המדינה, שר אינו יכול לתת הנחיות לעובדי המשרד. הוא הדגיש כי העובדים מקבלים הנחיות מהמנכ"ל, ואם היועץ המשפטי של המשרד יעשה את העבודה שלו - הוא יעיר על כך לשרה רגב. "בפנייה הבאה שלך תכתב אותי", אמר מרגי לטופורבוסקי. "אם הרשות המבצעת לא משתפת פעולה עם הרשות המחוקקת, גם אנחנו לא נשתף איתה פעולה. אתה צריך להיות גאה בעצמך על כך שלקחת את הנושא הזה לטיפולך".
בסיכום הישיבה ביקש יו"ר ועדת הכלכלה לקבל ממשרד התחבורה נייר עמדה שיכיל הצעות להקלה על הנהגים - עד סוף אוגוסט. זאת, יחד עם האופן שבו המשרד מתכוון לתקן את העיוות בשיטת הניקוד.
בנוסף לכך, ח"כ מרגי ביקש מלשכת עורכי הדין שתגיש את מסקנותיה על שיטת הניקוד, מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שתציע שינוי אפשרי בניקוד על עבירות תנועה, ומהמשטרה את נתוני האכיפה בשנים 2017 ואילך בפילוח לפי עבירות.