המתנגדים לסגר, ואלו שאינם אופטימיים: כוורת הקורונה של גמזו

רופאים בכירים ומנהלים בבתי חולים יסייעו לפרויקטור הקורונה לגבש את המלצותיו להמשך המאבק בנגיף. צוות המומחים כולל בין היתר את מנכ"ל הדסה התומך בהרחבת הבדיקות ככל האפשר, את הבכירה מאיכילוב המתנגדת ל"הטלת אימה" ואת פרופ' ברבש החושש מסגר בחורף. אלה עמדותיהם

בווידאו: הפרויקטור פרופ' רוני גמזו מציג את תכניתו למאבק בקורונה (צילום: לשכת העיתונות המממשלתית, עריכה: שאול אדם)

פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו החל בהתייעצות עם צוות המומחים שהרכיב, על מנת לגבש את המלצותיו לממשלה. בין מטרותיו של ה"קבינט", המורכב ממנהלי מחלקות בבתי חולים ורופאים בכירים במערכת הבריאות: גדיעת שרשרת ההדבקות באמצעות חקירות אפידמיולוגיות ובדיקות, יצירת סדר, היגיון ושקיפות ציבורית בנושא ההגבלות - מהצורך בחבישת מסיכות ועד לסגר מלא - ומערך הסברה וגיוס הציבור, מתוך הבנה כי הוא הפרטנר החשוב למאבק בקורונה.

בנוסף לכך, הצוות ינסה לייצר מודלים שיוכלו לסייע לגמזו בביסוס המלצותיו לממשלה. אחד המודלים הוא של בית החולים איכילוב בראשות גמזו, שמנבא את התחלואה הקשה בטווח של כשבועיים, והמודל השני הוא של מכון גרטנר, שצופה לתקופה ארוכה יותר. על פי חבר בצוות, על ידי שילוב של שניהם תנסה הקבוצה לייצר תפיסה אחת שתסייע לו בקבלת ההחלטות.

החל להתייעץ עם צוות מומחים. פרופ' גמזו מציג את תכניתו (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

בצוות של גמזו חברים ראש מטה הקורונה באיכילוב פרופ' עידית מטות, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים בילינסון פרופ' פייר זינגר ומנהל בית החולים לילדים בשיבא פרופ' איתי פסח. לצדם נמצאים גם מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר גבי ברבש, המשנה למנכ"ל שיבא פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל אסותא פרופ' שוקי שמר וסגן מנכ"ל משרד הבריאות בעז לב. וואלה! NEWS ריכז את דעותיהם של ארבעה מבכירי הצוות בנוגע לנושאים שעליהם ידונו.

פרופ' זאב רוטשטיין

מנכ"ל הדסה הוא מהמתנגדים הנחרצים לסגר כללי. לתפיסתו, לסגר מחיר כלכלי כבד הרבה יותר מאשר רפואי - ויש לעשות הכול על מנת למנוע אותו ולנקוט פעולות נקודתיות על מנת לצמצם את מוקדי התחלואה.

כל עוד מטרתן של המגבלות היא מניעה באמצעות הגבלות תנועה וכלכלה - רוטשטיין מתנגד. לדעתו, השיטה שבה צריך משרד הבריאות לנהוג היא מתקפה ולא התגוננות. הוא תומך בפעולה על בסיס מוקדי התפרצות ומניעה מוקדמת של תחלואה באזורים מועדים, דוגמת בתי אבות וריכוזים חרדיים.

עוד בוואלה! NEWS

פרויקטור הקורונה: "הייתה ירידה באמון, לא נטיל הגבלות בלי היגיון"

לכתבה המלאה
מתקפה במקום התגוננות. פרופ' רוטשטיין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

פרופ' רוטשטיין בעד מתן בדיקות במנעד רחב ככל שאפשר, ובעיקר במוקדים מועדים לתחלואה ומקומות אסטרטגיים, דוגמת התעשיות הביטחוניות וחברת החשמל. הדסה היה המרכז הרפואי הראשון שבדק את הצוות הרפואי שלו מבלי קשר לחשיפה אפשרית לחולי קורונה, ובהמשך אף מכר בדיקות לכל המעוניין.

פרופ' עידית מטות

פרופ' מטות היא מהמתנגדות הנחרצות לסגרים כלליים ולשיטת הפעולה בה נקט מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב. "אני מוטרדת", אמרה בריאיון שהעניקה באפריל בחדשות 12. "משרד הבריאות מתנהל על ידי אנשים חרדתיים. אני מוטרדת ממנכ"ל משרד הבריאות שמטיל עלינו אימה".

לשיטת מטות, יש לנהוג בהגבלות על סמך נתונים אפידמיולוגיים ולא על סמך הערכות. כך, היא תומכת בפתיחת מוסדות תרבות ופנאי, שפתיחתם מאפשרת שמירה על ריחוק חברתי ושמירה על כללי ההיגיינה. בנוסף לכך, היא התנגדה נחרצות להחלטת משרד הבריאות לאסור פעולות אלקטיביות בבתי החולים ולהתמקד רק בטיפול בחולי קורונה.

מוטרדת מ"החרדתיים". פרופ' מטות (צילום: ויקיפדיה)

פרופ' חגי לוין

לתפיסתו של פרופ' לוין, הטלת סגר מלא משמעותו הודאה בכישלון של הממשלה. לדבריו, מאחורי החלטות הרות גורל צריך להיות בסיס אפידמיולוגי שלא בהכרח קיים בידי משרד הבריאות. כמו כן, הוא טוען כי ישנה דווקא חשיבות בהוצאת אנשים מבתיהם, ולא בסגירתם יחדיו.

באשר להגבלות, טוען פרופ' לוין כי ישנו מקום ליצירתיות. לדוגמה, גם אם חדרי הכושר מהווים מוקד הידבקות לעשרות בני אדם - קיום האימונים בחלל הפתוח יפחית את המספר ויצמצם את הסכנה. הוא טוען כי אין אפשרות לצמצם את התחלואה רק באמצעות אכיפה והגבלות - אלא על ידי הסברה מבוססת מקרים ונתונים, שתבהיר לציבור את הסכנות שבהתפשטות המגיפה.

תומך בהוצאת האנשים מהבתים - ולא בסגירתם יחד. פרופ' לוין (צילום: האוניברסיטה העברית)

פרופ' לוין הביע תמיכה בהרחבת ההתוויות לבדיקת קורונה לכל אדם שסובל מתסמינים המעוררים חשש להידבקות בנגיף, ובירך גם על החלטתו של שר הבריאות יולי אדלשטיין לבדוק את כל מי שמעוניין בבדיקה.

עם זאת, הוא קבע באופן נחרץ כי על מנת שהפעולה הזו תביא לתועלת - יש להרחיב את מערך הבדיקות האפידמיולוגי ולקבוע שיטת פעולה לייעול המערכת, תוך שמירה על כך שלא תקרוס מעומס בעקבות כמות הבדיקות הגבוהה.

פרופ' גבי ברבש

לפי הערכותיו של מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, בחורף הקרוב כלל לא יצטמצמו ההגבלות - אלא להפך. בריאיון שהעניק לנסים משעל, העריך פרופ' ברבש כי "החורף יעמיד בפנינו בעיה של עירוב בין שפעת לקורונה. כמו שהמשרד נערך כעת, אני חושש שאנחנו הולכים לסגר ארוך בחורף".

באשר לבדיקות, פרופ' ברבש תומך בבדיקת כל המעוניין. במהלך הגל הראשון אף דחף לביצוע בדיקות ברשתות המזון הגדולות - מהלך שנבלם בידי משרד הבריאות. בהמשך תקף את משרד הבריאות על כך שלא פעל בזמן לביצוע בדיקות בבתי האבות, ועל כך שהמוסדות הגריאטריים התגלו כמוקדי תחלואה.

חושש מהעירוב בין השפעת לקורונה בחורף. פרופ' ברבש (צילום: מכון ויצמן למדע)

ברבש תומך בהגבלות נקודתיות, דוגמת למידה בקפסולות בבתי הספר - ובייחוד באוכלוסייה החרדית. הרופא הבכיר תומך גם בהשארת המגבלות על כנן זמן רב, ולא כפי שנעשה בתום הגל הראשון, כשהוסרו בבת אחת. עם זאת, הוא מתנגד להגבלות שאין מאחוריהן בסיס אפידמיולוגי מבוסס, דוגמת סגירת חופי ים לקהל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully