ועדת הכספים דנה היום (שני) באישור הצעת החוק המעגנת את תכנית הסיוע למשבר הקורונה, לקראת הבאתה להצבעה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. התכנית, עליה הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בתחילת החודש, אושרה על ידי הממשלה, ונדונה כמה פעמים בוועדה. היא כוללת הארכת זכאות לדמי אבטלה, מענקים לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה לצד סיוע נוסף לבעלי עסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, וכן הקלות לחיילים משוחררים ומענקים לבני 67 שנפלטו משוק העבודה.
בין ההערות שעלו בדיונים האחרונים בוועדה, נטען כי קיימים חורים במתווה. בין השאר דובר על צורך במענק לעסקים חדשים שנפתחו רק בתחילת השנה ונקלעו מידית למשבר בתקופת הקורונה ואין באפשרותם להוכיח ירידה של 40% במחזורים נדרש. קריאה נוספת באה מצד בעלי אולמות האירועים, שפעילותם כמעט והופסקה לחלוטין. הם דרשו להגדיל את סעיף החזר ההוצאות הקבועות ב-60% בטענה שהסכום המקסימלי לא מכסה את הוצאותיהם הגבוהות משמעותית מיתר העסקים.
אל תפספס
בדיון הראשון סוכם להוסיף להצעת החוק עסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקלים בזכאות לקבלת החזר הוצאות קבועות, זאת במסגרת הסעיף המעגן פיצוי לעסקים שספגו פגיעה של יותר מ-40% מהמחזור החודשי שלהם, לצורך השתתפות בהוצאות קבועות. לצד זאת, באוצר עדיין מתנגדים להכנסת סעיף לפיו יינתן סיוע לעסקים שנפגעו עם מחזור של יותר מ-400 מיליון שקלים. באשר לעמותות, הן אינן זכאיות בהחזר הוצאות קבועות, אלא אם כן שליש מההכנסות הוא מפעילות עסקים או מכירות ונתינת שירותים, ולא מתרומות.
הוועדה אף דרשה לקבוע שבעל עסק שקיבל ברשלנות תשלום גבוה מהסכום לו הוא זכאי, הוא יחויב בעד 25% מההפרדה שבין גובה תביעתו לתשלום שהגיע לו בפועל. זאת בניגוד ל-50% מההפרש בלשון החוק המקורי, המטיל את הנטל להוכיח כי לא פעל ברשלנות, על בעל העסק. מנגד טענו באוצר כי ישנם אנשים המגישים את התביעה ברשלנות ואף כאלה המנסים לרמות, וכי מנגנון עם שיעור קנס גבוה, מאפשר להם לבדוק פחות בקשות מדגמית, ולפעול במהירות גדולה יותר.
על רקע טענת האוצר, חברי הוועדה טענו כי הסעיף מדבר על רשלנות ולא על מרמה, וכי החוק מאפשר להטיל שנת מאסר על אדם שמסר נתונים לא נכונים לגבי זכאותו. לצד הפחתת אחוז הקנס, ציינה הוועדה כי בכוונתה לקבוע גם סעיף של השגה וערעור.
הארכת זכאות לדמי אבטלה ומענקים
התכנית הכלכלית עליה הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בתחילת החודש, אמורה לסייע לשכירים, לעצמאים ולבעלי עסקים למשך שנה שלמה. עלות התכנית, כפי שהוצגה על ידי השניים, מסתכמת ב-80 מיליארד שקלים - מתוכם 50 מיליארד בצעדים תקציביים ועוד 30 מיליארד בהגדלת ההלוואות בערבות המדינה לעסקים.
במסגרת הסיוע לעסקים, לפי הצעת החוק, תוארך המשך פעילותו של מנגנון החזר הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו ב-40% או יותר מהמחזור החודשי שלהם, והגדלת המענק המרבי לחצי מיליון שקלים חדשים לפעימה. כמו כן, ההצעה כוללת הוספת זכאות לעסקים בעלי מחזור של עד מאה מיליון שקלים חדשים שיעמדו בתנאים שנקבע. כמו כן, עצמאים יקבלו מענקים של עד 15 אלף שקלים בנוסף על הסיוע שניתן, עד ליוני 2021.
מלבד הסיוע לעסקים, על פי ההצעה המדוברת, הזכאות לדמי אבטלה עבור עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת תוארך עד יוני 2021. עובדים מגיל 67 ומעלה שנפלטו משוק העבודה בפתאומיות ימשיכו לקבל מענקי הסתגלות עד תום שנת 2020.
החוק מתייחס גם לחיילים משוחררים ומאפשר להם להשתמש בכספי הפיקדון לכל מטרה תוך הגדלת הסכומים, בשונה מכפי שננהג עד כה. סוגיה אחרת שנדונה בחוק מאפשרת לאלו שצברו כספים בקרנות השתלמות למשוך אותם גם לפני שחלפה התקופה הנדרשת מיום הפקדתם לראשונה, בלי שיחול עליהם מיסוי עודף, בתנאי שלא יעלו על סכום של 10,500 שקלים כדי לאפשר להם מיצוי של מקורותיהם הכלכליים.
כדי לממש את כל הסעיפים הללו, הצעת החוק כוללת סעיף המורה על הגדלת ההוצאה התקציבית עד 2021 כדי לממן את הצעדים. לעניין זה נוספה הבהרה לפיה הגידול לא יהיה חלק מחישוב מגבלת ההוצאה לשנים הבאות, מכיוון שמדובר בהוצאות שצפויות להיות חד-פעמיות.