(בווידאו: ביידן נגד טראמפ: נכנע במלחמה מול הקורונה)
בסוף השבוע החולף פרסמה המפלגה הדמוקרטית טיוטה של מצעה לקראת הבחירות הקרובות לנשיאות ולקונגרס. ישראל תופסת מקום נכבד בחלק שעוסק בסוגיות של מדיניות החוץ והיבטחון. עדיין יתכן שבמצע יוכנסו שינויים משום שהוא טעון אישור סופי של ועידת המפלגה שתתכנס במתכונת קורונה בין ה-17 ל-20 באוגוסט. זו הוועידה שתפקידה העיקרי הוא לבחור במועמדי המפלגה לתפקידי הנשיא וסגן הנשיא.
מצעי מפלגות בארץ, בעולם וגם בארצות הברית נועדו למשוך בוחרים להצביע בעד מועמדיהן לתפקידי מנהיגות, אבל בדרך כלל הן לא יותר מאשר המלצות שמתעלמים מהן רגע לאחר שהבחירות מסתיימות. עם זאת, יש מצבים שבהם מצע מייצג מגמה שרצוי מאוד לשים לב אליה, וזהו המקרה של המצע הדמוקרטי.
עד לפני כעשור לא הייתה כמעט מחלוקת על סעיפים שנוגעים לישראל במצעי הדמוקרטים. יתר על כן, מצעי הדמוקרטים והרפובליקנים היו די דומים. זה היה הבסיס להסכמה הדו-מפלגתית ששלטה בוושינגטון ואפשרה את שיתוף הפעולה ההדוק בין ארצות הברית לבין ישראל בתחומי הביטחון, הכלכלה והדיפלומטיה. ההסכמה הזו התערערה מתחילת כהונתו של ברק אובמה ושני הצדדים תרמו לה.
בחירות 2020 בארה"ב - סיקור מיוחד
ביידן מנסה לגייס את קולות המוסלמים: "עזרו לי להביס את טראמפ"
בשל הפיגור בסקרים אחרי ביידן: טראמפ החליף את מנהל הקמפיין
בנימין נתניהו התעמת עם אובמה על הסכם הגרעין עם איראן ועל מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים וכן תמך במועמדים רפובליקנים לנשיאות - במיט רומני ב-2012 ובדונלד טראמפ ב-2016. המפלגה הדמוקרטית נעה שמאלה והחלה להתפצל לשני מחנות: מתונים ורדיקלים המכנים עצמם פרוגרסביים.
בפריימריז של הדמוקרטים בבחירות הקודמות רץ ברני סנדרס הרדיקלי ואתגר את הילרי קלינטון המועמדת המתונה. בפריימריז של הבחירות הנוכחיות כבר השתתפו שני מועמדים רדיקלים - סנדרס והסאנטורית אליזבת' וורן. בבחירות לקונגרס שנערכו ב-2018 נבחרו כמה מועמדים רדיקליים לבית הנבחרים. השנה, עדיין מועמד מתון, ג'ו ביידן, יהיה מועמד המפלגה לנשיא.
ביידן חושב שקלינטון הפסידה ב-2016 משום שהרדיקלים נשארו בבית ולא הצביעו עבורה. הוא רוצה שתסריט כזה לא יחזור על עצמו. לכן, הוא מנסה להגיע להסכמות עם הרדיקלים על מדיניותו בלי לפגוע בתמיכת הבוחרים המתונים של המפלגה. מצע המפלגה סיפק הזדמנות כזאת ועיון בו יכול להעיד על יחסי הכוחות בין שני המחנות ועד כמה הרדיקליים ישפיעו על ביידן אם יבחר לנשיא.
המתונים והרדיקלים התווכחו על סעיפים שנוגעים לישראל. הרדיקלים רצו להכניס הגדרה של "כיבוש" ביחס למעמד ישראל ביהודה ושומרון, התנגדות עזה להתנחלויות ולסיפוח, התניית הסיוע הצבאי בשינוי המדיניות כלפי הפלסטינים ותמיכה עקיפה בתנועת ה-BDS על ידי הגנה על זכותה לחופש הביטוי, מול חקיקה שמגבילה את פעולותיה.
המצע מבטא פשרה כמעט סימטרית בין שני המחנות. המצע כולל את עמדות הרדיקליים: ההתנגדות להתנחלויות ולסיפוח והגנה על חופש הביטוי, כלומר, על חופש ההסתה של תנועת החרם, ואילו המתונים אישרו את התחייבות אובמה לסיוע צבאי ללא התניות ומנעו את השימוש במושג "כיבוש".
למרות הפשרה, המצע מעיד על התעצמות ההשפעה של המחנה הרדיקלי. בחירה של מועמדת לתפקיד סגנית הנשיא, שביידן אמור להודיע עליה בעוד שבוע, ובחירת שרים רדיקלים לממשלו יחשפו את השפעתם מעבר למילים של המצע. ישראל צריכה להיות מודאגת מההתפתחות הזאת משום שבשלב הזה סיכוייו של ביידן לזכות בבחירות הם הרבה יותר טובים מאלו של טראמפ.
ישראל חייבת להתחבר מחדש לדמוקרטים ומשום שנתניהו "שרוף" בעיניהם, מנהיגי כחול לבן, הנחשבים למתונים ולאמינים, מתאימים יותר לביצוע המשימה הזאת.
פרופ' גלבוע הוא מומחה לארה"ב בביה"ס לתקשורת ובמרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן