בעזרתה האדיבה של הממשלה, הימין ניצח בבחירות בפולין. הליברלים חוששים שזה הסוף

כשהוא מגייס את הטלוויזיה הממלכתית בתור שופרו, הנשיא דודה הצליח לרשום ניצחון דחוק בבחירות שהעידו על הפילוג העמוק בחברה. הליברלים המאוכזבים, שקיוו לבלום את הרפורמות השנויות במחלוקת של הממשלה הלאומנית, דואגים מהעתיד. "לא הצלחנו לנצח את השקר"

  • פולין
  • אנדז'יי דודה
ניסן צור, פולין
צילום: רויטרס

(בוודיאו: ערב פרסום תוצאות הבחירות בפולין)

עבור רבים מאוד מאזרחי פולין, הסיבוב השני בבחירות לנשיאות פולין שהתקיים בתחילת השבוע היה מכריע לא רק לגבי השאלה מי יתגורר בארמון הנשיאות בוורשה, אלא גם כיצד תיראה פולין בעתיד. אם המדינה שעברה אירועים דרמטיים לאורך ההיסטוריה, בהם גם הטרגדיה היהודית הגדולה ביותר, תשמור על הצביון הדמוקרטי או תהפוך למדינה בה מפלגת השלטון יכולה לעשות ככל העולה על רוחה.

בסופו של דבר, ולאחר מאבק צמוד במיוחד, הוכרעו הבחירות ברוב זעום. הנשיא המכהן אנדז'יי דודה זכה ברוב של 51.03% מהקולות לעומת מועמד האופוזיציה, ראש עיריית ורשה רפאל צ'סקובסקי שזכה ב-48.97%. דודה השמרני מזוהה מאוד עם מפלגת השלטון הימנית-לאומנית "חוק וצדק", בעוד צ'סקובסקי הליברלי היה תקוותם הגדולה של רבים מהצעירים בפולין ושל אוכלוסיות המיעוטים, בהם קהילת הלהט"ב. כמו תמיד, גם שמם של היהודים לא נפקד ממערכת הבחירות בפולין.

מאז שעלתה לשלטון בסוף שנת 2015, העבירה מפלגת השלטון "חוק וצדק" שורת חוקים ורפורמות שהוציאו מאות אלפים מאזרחי פולין להפגנות מחאה סוערות. תחילה היו אלו כלי התקשורת הממלכתיים, שרבים מהעומדים בראשם נשלחו הביתה והוחלפו במקורבים למפלגת השלטון. תוצאות המהלך, כפי שיתברר מאוחר יותר, תאמו בדיוק לציפיות של ראשי השלטון, והתקשורת הממלכתית הפכה לשופר התעמולה הראשי של הנשיא במהלך קמפיין הבחירות.

המטרה הבאה הייתה בתי המשפט. מפלגת "חוק וצדק" ביקשה להעביר סדרת רפורמות במסגרתה יוחלפו שופטים ותיקים, לרבות נשיאת בית המשפט העליון, בשופטים חדשים שיהיו קרובים יותר לערכים שבהם מאמינים ראשי השלטון החדש. המהלך נתקל בהפגנות סוערות נגד "קץ הדמוקרטיה" בפולין ובהתנגדות עזה של האיחוד האירופי. בבריסל איימו בנקיטת סנקציות נגד פולין על "הפגיעה בחופש מערכת המשפט". לאחר מכן, הגיעו הצעות חוק האוסרות הפלות, וכן "החוק הפולני", האוסר להאשים את האומה הפולנית בשיתוף פעולה עם הנאצים או להשתמש בביטוי "מחנות השמדה פולניים".

הבחירות הוכרעו ברוב זעום, אך השפעתו תהיה גדולה. הנשיא דודה בכנס פעילים באודז'יבול (צילום: רויטרס)

לאור העובדה כי נשיא פולין מחזיק בזכות וטו על חוקים, ראשי השלטון בוורשה נזקקו לנשיא אוהד על מנת להגשים את כל המטרות שהציבו לעצמם. לכן, כשהגיע מועד הבחירות לנשיאות ב-10 במאי, התעקשו ראש הממשלה מתאוש מורבייצקי והאיש החזק במפלגה ירוסלב קצ'ינסקי לקיים את הבחירות במועדן למרות התפרצות נגיף הקורונה. ההחלטה להוציא 30 מיליון פולנים לקלפיות באמצע המגיפה עוררה סערה ציבורית, והביאה את מועמדת האופוזיציה לנשיאות, מלגורז'טה קידווה-בלונסקה, להודיע כי היא פורשת מהמירוץ תוך קריאה לציבור הפולני: "אל תסכנו את בריאותכם ואל תצאו להצביע".

המחאה ההמונית הביאה את ראשי הממשל בוורשה להציע פתרון יצירתי, הצבעה באמצעות פתקי דואר. אלא שאז עלתה טענה לזיופים אפשריים וחוסר יכולת לשמור על טוהר הבחירות. בסופו של דבר הוחלט לדחות את הבחירות לסוף חודש יוני כשהסיבוב השני במקרה של חוסר הכרעה ייערך שבועיים לאחר מכן. בינתיים החליטו ראשי האופוזיציה להריץ לתפקיד המועמד לנשיא את הכוכב העולה בפוליטיקה הפולנית, ראש עיריית ורשה, צ'סקובסקי בן ה-48.

מערכת הבחירות הייתה סוערת. הנשיא אמר כי "להט"בים זה לא אנשים אלא אידיאולוגיה המסוכנת יותר מהקומוניזם". רשת הטלוויזיה הפולנית הממלכתית TVP התגייסה לקמפיין שלו, ודיווחה כי "מומחים טוענים שאם ייבחר, צ'סקובסקי יעביר כספים לסיפוק הדרישות היהודיות". היא התייחסה לנושא הרגיש של השבת הרכוש היהודי, שהופיע שוב בטלוויזיה הרשמית ימים ספורים לפני הסיבוב השני.

תקוותם הגדולה של הצעירים. ראש עיריית ורשה במסיבת עיתונאים לאחר ההפסד (צילום: רויטרס)

מערכת הבחירות פילגה את הפולנים באופן חסר תקדים. צ'סקובסקי הפך לתקווה הגדולה של קהילות המיעוטים והליברלים, בעוד השמרנים והקתולים האדוקים תמכו בדודה. לאורך כל קמפיין הבחירות הצביעו הסקרים על מרוץ צמוד לחלוטין, שהסתיים בניצחון דחוק במיוחד של הנשיא ובתחושת אכזבה עצומה בקרב הליברלים בפולין.

ווייצ'ך קרול, חבר פרלמנט מטעם מפלגת האופוזיציה הגדולה "הפלטפורמה האזרחית", לא הסתיר את אכזבתו ומצא את האשם המרכזי בהפסד.

"רפאל צ'סקובסקי היה קרוב מאוד לניצחון, וההפסד הזה אינו אכזבה עצומה רק למפלגת האופוזיציה, אלא גם לעשרה מיליון פולנים שהצביעו עבורו. זה מאכזב עבור כל מצביעי הפרו-דמוקרטיה, עבור המדינות הדמוקרטיות המערביות, ועבור כל האזרחים שראו כיצד פולין נחטפת על ידי הימין המאוחד", אמר קרול בן ה-35. "אנו מסתכלים על העתיד בחרדה. מרבית המצביעים עבור צ'סקובסקי הם צעירים, שלא היו מעורבים באף מערכת בחירות. אני חושב שהטלוויזיה הממלכתית אשמה, אחרי שהפכה לשופר של הנשיא דודה".

לדבריו, לפני הבחירות, הטלוויזיה הממלכתית זכתה למימון בסך שני מיליארד זלוטי מתקציב המדינה, ועבור רבים מאזרחי פולין שמתגוררים בערים הקטנות ובכפרים, היא מקור החדשות היחיד. "מפלגת השלטון מוצגת שם רק באור חיובי, בעוד מפלגת האופוזיציה באופן שלילי במיוחד. אפשר לומר שהאמת הפסידה בבחירות האלו. לא הצלחנו לנצח את השקר", אמר. הוא חושש מהשלכות הכהונה השנייה של דודה על היחסים עם האיחוד האירופי, ומפני סדרת החוקים שמתכוונת מפלגת השלטון להעביר בשנים הקרובות בשיתוף פעולה עם הנשיא.

"מערכת המשפט כפופה לפוליטיקאים"

"אנו מביטים אל העתיד בחרדה. אני בן 35, מייצג בוחרים צעירים, ואני מודאג מעתידה של המולדת שלי ומעתידו של הבן שלי בפולין. החוק והחוקה אינם חשובים, ובכול מוסד חייב לעמוד אדם שנאמן לירוסלב קצ'ינסקי. מפלגת השלטון מפרשת את החוק בצורה הנוחה עבורה, והנשיא דודה הפגין את נאמנותו לקצ'ינסקי בכך שחתם על החלטות העוקפות את החוקה. מערכת המשפט הייתה עצמאית, וכיום היא כפופה לשר ממונה שיכול להשפיע על הליכים פליליים. בנוסף, היחס לשוויון בין נשים לגברים, יחס למיעוטים מיניים, אבל גם היחסים עם האיחוד האירופי ומדינות המערב - כל אלו הסיבות שפולין מפולגת יותר מאי-פעם".

לאור הקמפיין בטלוויזיה הרשמית, שבו נטען כי צ'סקובסקי "ייקח כספים המועברים כיום למשפחות פולניות ויעביר אותם לסיפוק דרישות היהודים", יחד עם החוק הפולני, החשש הגדול של קרול הוא שהשלטון הפולני מתכוון להמשיך ולשכתב את ההיסטוריה גם בשנים הקרובות.

"מביטים על העתיד בחרדה". ווייצ'ך קרול

"ממשלת 'חוק וצדק' אוהבת להתייחס להיסטוריה ולבנות עליה תחושת גאווה לאומית, אך ההיסטוריה אינה יכולה להשתנות", הדגיש. "יש אירועים שאנו יכולים להיות גאים בהם, אך יש גם כאלה שצריכים להיות שיעור עבורנו. אין לנו השפעה על ההיסטוריה, אך יש לנו השפעה על המציאות והעתיד. היא קורעת דפים עם עובדות מפלילות שאינה יכולה להתפאר בהן מספרי ההיסטוריה. כשהיסטוריונים ועיתונאים מבקשים לשים לב או להזכיר את העובדות החסרות, הם מוצגים כמלשינים או לא פטריוטים על ידי מפלגת השלטון. מדיניות היסטורית כזו אינה יכולה להוביל לשום דבר טוב. עלינו לשאול את עצמנו איזו סוג היסטוריה יידעו הצעירים שנמצאים כיום בשלב הביניים של החינוך. אני חושש מהתעמולה הלאומנית הזו", אומר קרול.

הוא מדגיש כי למרות ההווה הקודר שהוא רואה לנגד עיניו, התקווה לשינוי עדיין קיימת והיא נתונה בעיקר בידי הדור הצעיר של פולין. "הבחירות הללו מעוררות אנשים מהשינה, והקהילה המתעוררת הזו לא תיתן לאף אחד להרדים אותה מחדש. אני מאמין בדור הצעיר, אני מאמין בחזון של פולין אירופית, דמוקרטית וסובלנית. אני מאמין שהטוב ביותר עדיין לפנינו".

"התקווה לשינוי נתונה בעיקר בידי הדור הצעיר של פולין". הקלפיות בבחירות בפולין (צילום: רויטרס)

גם מאצ'יי אונאש, ד"ר למדעי המדינה מאוניברסיטת לודז', המתמחה בתהליכים פוליטיים וניתוח מערכות בחירות, חושש כי תוצאות הבחירות לנשיאות יעמיקו את הקרע בחברה הפולנית לאור אכזבתם של המצביעים הליברלים.

"התוצאה החשובה ביותר של הבחירות האלו היא העמקת הפילוג בחברה הפולנית. אנו מתחילים לחיות בשתי אוכלוסיות מקבילות שלעיתים רבות מבטלות אחת את השניה", אמר לוואלה! NEWS. חלק מהתומכים בדודה מפנים את הכעס והשנאה שלהם כלפי אליטות ופוליטיקאים ליברלים, בעוד תומכי צ'סקובסקי מפנים את הזעם כלפי קבוצות גדולות יותר בחברה ובהם הכפריים ואנשי בעלי השכלה נמוכה יותר. זה מסוכן מאוד, ואני לא יודע אם נצליח לעצור את התופעה הזו. יותר מכך, הסכסוך הזה משרת את שתי המפלגות הגדולות, זה מצדיק את הקיום שלהן. אני מצפה שיהיו הצהרות וסמלים רבים כדי להראות שגם הממשלה וגם מפלגת האופוזיציה הראשית רוצות לאחד את החברה הפולנית, אבל זה יהיה רק תיאטרון פוליטי. שני הצדדים ינסו לשמור על המחלוקות האלו לטווח הארוך".

מה לדעתך הביא להפסד של צ'סקובסקי וכיצד תתבטא האכזבה מההפסד?

"התוצאה שהשיג צ'סקובסקי היא עדיין מרשימה מאוד. רק פעם אחת בתולדות פולין החופשית והדמוקרטית לאחר מלחמת העולם השנייה הצליח מישהו להשיג יותר קולות ממה שהוא ודודה השיגו, וזה היה לך ולנסה ב-1990. המסר העיקרי של צ'סקובסקי היה התנגדות נחרצת למפלגת חוק וצדק וזה אפשר גיוס קבוצה גדולה של מצביעים, אך לא היה לו שום מסר חיובי שיכול היה באמת לשכנע אותם. הם גם לא שכחו את הטעויות שביצעה מפלגתו של צ'סקובסקי בשנים 2007-2015 כשהייתה בשלטון. מחקר הראה כי כמעט 75% ממצביעי צ'סקובסקי הצביעו בעיקר נגד דודה. צ'סקובסקי ניסה לרכוש את התמיכה של מצביעים קיצוניים, הומופובים ואפילו אנטישמים שתמכו בסיבוב הראשון במועמד ימין קיצוני בשם קשישטוף בוסאק, ומצד שני פנה אל ציבור הבוחרים הליברלי להפליא של המועמד ההומו בסיבוב הראשון רוברט ביידרון. זה היה בעייתי לביצוע בזמן קצר מאוד".

עוד בוואלה! NEWS

תוצאות הבחירות בפולין: הנשיא הלאומני ניצח בפער קטן את ראש עיריית ורשה

לכתבה המלאה

כיצד תשפיע הבחירה של דודה ושיתוף הפעולה שלו עם מפלגת השלטון על השנים הקרובות. האם נראה עוד חוקים לאומניים, רפורמות חדשות, או שינוי במעמדה של פולין באיחוד האירופי?

"תוצאות הבחירות לא אמורות להרע את מעמדה של פולין באיחוד האירופי. למרות שהם בסכסוך עם האיחוד, ראשי השלטון בפולין מודעים לחשיבות בהמשך החברות באיחוד האירופי

ובכספים לפיתוח פולין שמתקבלים מהאיחוד האירופי. החברה הפולנית היא אחת התומכות הנלהבות ביותר בהישארות באיחוד האירופי. עם זאת, זה לא משנה את העובדה ששינויים משמעותיים בשוק התקשורת או במערכת המשפט יעמיקו את הסכסוך עם האיחוד. באשר לנושאים העיקריים של הסכסוך הפוליטי הפנימי בפולין - עצמאות מוסדות המדינה, רפורמה ברשות השופטת, יחס למיעוטים מיניים, זכויות ילודה או הפלות - אני מצפה לחיזוק הפעולות השליליות שיזמה חוק וצדק במהלך חמש השנים האחרונות. מפלגת השלטון ומנהיגה קצ'ינסקי אינם מסתירים כי הם חותרים לשינוי קיצוני במערכת הפוליטית".

"התוצאות לא אמורות להרע את מעמד פולין באיחוד האירופי". מרקל בפרלמנט האירופי (צילום: רויטרס)

בקרב רבים בישראל ובקהילה היהודית בפולין יש תחושה כי הממשלה הנוכחית והנשיא דודה מעלימים עין מהתגברות האנטישמיות בשנים האחרונות. שהלאומנים והאנטישמים מרשים לעצמם להרים ראש ללא גינוי חד משמעי מהשלטונות.

"בעיית הלאומניות ושינוי ההיסטוריה היא תוצאה של מדיניות שגויה של ממשלות רבות לאחר 1989. כחברה, הצלחנו לגלות מחדש את ההיסטוריה שלנו ללא כל הגבלה שנוצרה על ידי המערכת השולטת. עם זאת, ההיסטוריה שימשה ליריבות פוליטית מתמשכת, וכעת אנו רואים את ההשלכות. כל מפלגות הימין הפולני משתתפות בכך. לא רק מפלגת חוק וצדק אלא גם מפלגתו של רפאל צ'סקובסקי הפלטפורמה האזרחית. במהלך שלטון חוק וצדק התהליכים האלו כמובן התגברו.

מצד שני, טענות שמתעוררות נגד רכוש ללא יורשים מעוררות התנגדות מובנת מכיוון שהיא מכניסה את הפולנים לתפקידם של מבצעי העבירה, בעוד אנו היינו אחד הקורבנות של מלחמת העולם השנייה. הנטיות הלאומניות בחלק מהחברה הפולנית יעמיקו ככל הנראה בעתיד. זה לא מפתיע, זהו תהליך שאנחנו רואים כמעט בכל החברות המפותחות. יש לראות במפלגת "הקונפדרציה" - מפלגת ימין קיצוני המואשמת באנטישמיות ושהמועמד שלה השיג כמעט 7% מהקולות - את האיום הגדול ביותר. אסור לשכוח שפולין, כמו שאר העולם, תתמודד בקרוב עם משבר כלכלי עמוק. בדרך כלל משתמשים בכך במפלגות הפוליטיות הקיצוניות כדי להגדיל את התמיכה בהן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully