במאבק בין סין לשאר העולם, יותר ויותר ממשלות חוששות ש"טיקטוק" היא פצצה מתקתקת

(בווידאו: בריטניה אוסרת על וואווי הסינית להפעיל את רשת 5G בתחומה, השבוע)

מלחמת סחר, חשש מריגול ואיסוף נתונים על משתמשים מעמידים את אפליצקיית טיקטוק בעין הסערה. הפלטפורמה החברתית הסינית צברה תאוצה אדירה בחודשים האחרונים, והיא אחראית על לא מעט אתגרים מפוקפקים שאף גבו חיי אדם, והובילו לפציעות של בני אדם בישראל ובעולם. אולם מדינות וחברות שונות מודאגות ממנה גם בשל שלל סיבות אחרות.

טיקטוק נמצאת בבעלות חברה סינית בשם "ByteDance", מהסטארט-אפים בעלי השווי הגדול ביותר בעולם. האפליקציה הורדה מעל ל-165 מיליון פעמים בארצות הברית, ובסך הכל נרשמו שתי מיליארד הורדות ברחבי העולם. אך עם קצב הגדילה המטאורי, נראה כי כעת גם ממשלות שמו את עיניהן לכיוון הפלטפורמה, מחשש שמדובר בסיכון בטחוני.

הפלטפורמה אוספת מידע רב על המשתמשים ושולחת אותו לשרתי החברה. לאחרונה אף דווח כי האפליקציה אוספת את כל המידע שהמשתמש העתיק באמצעות פעולת העתק-הדבק. על פניו, לא מדובר בסיכון ביטחוני - שכן זו בסך הכל פלטפורמה חברתית. אך בנוסף לתמונות ולסרטונים נצבר גם מידע רגיש יותר כמו כתובות מיילים, מיקומים פיזיים וסיסמאות. החשש הוא שהמידע שטיקטוק אוספת על המשתמשים ישמש את סין בהיבטים רבים. יש מי שסבור שבעתיד טיקטוק אף תפעיל כלים לזיהוי פנים שישמש את שלטונות סין. עם זאת, יצוין כי נכון למועד כתיבת שורות אלו, לא נמצא כי טיקטוק מהווה סכנה מיידית לביטחון משתמשיה.

כך, ממשלת הודו הודיעה בתחילת החודש על חסימה של 59 אפליקציות סיניות, ביניהן גם "טיקטוק". החסימה נובעת בעקבות חשש ביטחוני, וניסיון "להחזיר" לסין במאבק שמנהלת הודו מול המעצמה. במקביל לחסימה הזמנית, ממשלת הודו העבירה רשמית לאפליקציה מסמך הכולל 79 שאלות, עליו היא מתבקשת לענות עליו בתוך שלושה שבועות, אחרת החסימה תהפוך לקבועה.

אך הודו אינה היחידה. גם ארצות הברית שוקלת לאסור על השימוש באפליקציה. הרפובליקנים והדמוקרטים בארצות הברית הסכימו בצעד חריג כי מדובר באפליקציה מסוכנת, ופיטר נברו, יועץ בבית הלבן לסחר, פרסם נתונים שמהם עולה לכאורה כי המידע שנאסף מועבר לשרתים בסין, "הישר לממשלת סין ולמפלגה הקומוניסטיות שיכולות לגנוב את המידע". ב"טיקטוק" הכחישו את הטענות הללו, וטענו כי המידע של משתמשי ארצות הברית נשאר בתוך המדינה, עם גיבוי בסינגפור.

במקביל, הבנק האמריקני "Wells Fargo" ביקש גם הוא מעובדיו בשבוע שעבר שיסירו את האפליקציה מחשש לסיכון פרטיות העובדים, וגם חברת "אמזון" הודיעה לעובדיה כי עליהם למחוק את אפליקציית "טיקטוק", אם כי אחר כך התנצלה שמדובר ב"טעות".

כעת מסתמן כי ממשלות נוספות גם טורקיה, דנמרק, אוסטרליה הונג קונג ובריטניה בוחנות את המהלך, החצי ביטחוני-חצי כלכלי. הנזק הכלכלי המצטבר יכול להגיע למיליארדי דולרים, ובשעה שטראמפ מהדק את החבל נגד "וואווי" וחברת הסלולר הסינית השנייה ZTE, נראה כי "טיקטוק" היא הבאה בתור. מטבע הדברים, יש גם מי שירוויח מכך.

החשש מפני ריגול סיני דרך "וואווי" התעורר כבר בשנת 2005 בבריטניה. מלבד סמארטפונים וטאבלטים, החברה היא אחת מיצרניות ציוד התקשורת הגדולות בעולם ואחראית על מרכזיות תקשורת, אנטנות סלולריות ואף מקדמת את טכנולוגית "הדור החמישי". ביולי 2013 אמר מייקל היידן, ראש הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית לשעבר ודירקטור במוטורולה, כי הוא היה מודע לראיות מוצקות לכאורה בנוגע לפעילות ריגול של "וואווי".

כמו כן, ב-2018 נחשדה וואווי בהפרת סנקציות על איראן. לבקשת ארצות הברית, סמנכ"לית הכספים בחברה ובתו של מייסדה, מנג וונזהאו נעצרה בעת ששהתה בקנדה. האמריקנים דרשו את הסגרתה, בעוד בייג'ינג זעמה על המהלך. שנה אחר כך, בינואר 2019, גם פולין עצרה עובד של החברה בחשד לריגול לטובת סין.

אולם, המלחמה האמיתית והסנקציות שננקטו נגד החברות הסיניות החל למעשה במהלך שנת 2019. בעידוד מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, הודיע טראמפ על איסור קיום מסחר על שורה של חברות סיניות עם חברות אמריקניות.

עדויות לסכנה ממנה חוששת ארצות הברית, אנחנו יכולים למצוא בהודעות השונות שפרסמו הרשויות הפדרליות. כך לדוגמה בתחילת החודש האחרון ארצות הברית אף סימנה את "וואווי" ו-ZTE כ"איום ביטחוני". "אנו מגלים כי כל הקשרים ההדוקים של 'וואווי' עם ממשלות סין, הן ברמת הבעלות והן ברמת העובד, כמו גם התחייבויותיה על פי החוק הסיני, מהווים סיכון גדול מדי לביטחון הלאומי של ארצות הברית", אמרו בנציבות התקשורת הפדרלית.

פייסבוק על כלל שירותיה כמו ווטסאפ, מסנג'ר ואינסטגרם, כמו גם המוצרים של חברת גוגל, לרבות שירות הדואר האלקטרוני ג'ימייל, אינם זמינים בסין. זאת בעקבות דרישה של הממשל הסיני לגישה מלאה למידע על המשתמשים שנמצאים בסין. חברות אמריקניות רבות פעלו במשך שנים בשוק הסיני, אך בעקבות הדרישות שפגעו בפרטיות המשתמשים, הן נאלצו לוותר על השוק שמונה 1.4 מיליארד אנשים.

גם המתיחות מול הודו קשורה לדיון הנוקב סביב האפליקציה. "לפני כמה שבועות, במסגרת שורה של תקריות אלימות בין צבא הודו לצבא סין בחבל לדאק שהתפרצו בחודש יוני. החל מיום העימות, הותקפו מספר אתרים בהודו במתקפת מניעת שירות (DDoS), שעל פי גורמים הודים הגיעה מאיזור צ'נגדו שבסין", אומר יותם גוטמן, מנהל השיווק של "סנטינל וואן".

"מסתמן שהותקפו אתרי ממשלה ואתרים פיננסים. ייתכן שהמתקפה שראינו היא מעין 'קדימון' לפעילויות אגרסיביות יותר על ידי הסינים. גורמים בהודו מצביעים על שתי קבוצות תקיפה שמשויכות לצבא הסיני ופועלות בדרך כלל כנגד מתנגדים פוליטיים. ידוע שיש לצבא הסיני יכולות סייבר גבוהות אותן הוא מנצל לאיסוף מידע מודיעיני על צבאות אויב, גניבת קניין רוחני וריגול אחרי בכירים במספר רב של מדינות בעולם, וקיים חשש רב בקרב השלטונות ההודים מפני תקיפות כאלו", הוסיף.

לדברי גוטמן, המתקפה הובילה לצעדיה של ממשלת הודו נגד היישומון. "ממשלת הודו, שמודעת לנחיתות הצבאית והסייברית מול העוצמה הסינית, בחרה בטקטיקה שונה להשיב למה שהיא תופסת כאגרסיביות סינית", הוא מסביר. "מיד לאחר המתקפה קראה הממשלה לאסור על שימוש בעשרות אפליקציות סיניות, ובראשן 'טיקטוק', בתואנה שהן משמשות ככלי ריגול עבור בייג'ינג. זה נראה על פניו כתגובה 'חלבית', אבל המשמעות עמוקה וכואבת בהרבה. הודו הוא השוק עם הכי הרבה הורדות של האפליקציה, ו ByteDance-- חברת האם של טיקטוק - ציפתה להכניס כמיליארד דולר מפרסום בהודו השנה. אפליקציות נוספות שייאסרו הן הדפדפן של עליבאבא ותוכנת המסרים הפופולרית Wechat".

דווקא בישראל, מעצמת הסייבר ואומת הסטארט-אפ, נראה כי עדיין לא התגבשה החלטה בנוגע ל"טיקטוק". במהלך חודש מאי ביקר בישראל שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, ונראה כי יחסי ישראל וסין העסיקו את צוותו יותר מאשר הקורונה או תכניות הסיפוח. במהלך הביקור הזהירו האמריקנים מפני שימוש בתשתיות סיניות, ברמיזה עבה לישראל.

סביר כי המדיניות לגבי "טיקטוק" בישראל תיקבע לפי ארצות הברית, אך בשעה שחברות אמריקניות רבות, לרבות גופים צבאיים, מורות על הסרת האפליקציה, בישראל לא קיימת עדיין כל הנחיה כזאת.