(בווידאו: בג"ץ דן בהגבלת המפגשים בין הורים לילדיהם בעלי מוגבלויות)
צעירים עם אוטיזם עלולים להיוותר ללא מסגרת מתאימה, מאחר ומשרד הרווחה לא העביר תקציבים להשמה במסגרות דיור חוץ ביתיות וכן במרכזי יום ותעסוקה. תקציבים גם חסרים למסגרות אחרות בהן נערכות פעילויות המותאמות לילדים ולנערים על הרצף האוטיסטי, כגון קייטנות ונופשונים. במשרד הרווחה מסרו כי פועלים לפתור את הבעיה בימים הקרובים.
מרכזי היום והתעסוקה וכן מסגרות הדיור בקהילה נמצאים באחריות משרד הרווחה ופועלים במימונו, אך מופעלים על ידי ארגונים וזכיינים שונים. רבים מהצעירים עם אוטיזם שמסיימים את לימודיהם בבתי הספר יעברו לאחר מכן לאחת מהמסגרות הללו, כאשר על מנת להשתלב בהן, יש לפנות לעובד סוציאלי ברשות המקומית שבו הם מתגוררים.
כך גם עשתה לאחרונה ורד חן, אמו של דביר, צעיר בן 20 עם אוטיזם שיסיים בחודש הבא את הלימודים. חן ניסתה מבעוד מועד למצוא עבורו מסגרת דיור בקהילה שתתאים לו בצורה הטובה מפני שהבינה כי הדבר עשוי לקחת זמן ממושך. אולם, אז פרצה מגפת הקורונה, וכשהחלה החזרה לשגרה פנתה האם לעובדת סוציאלית ביבנה וניסתה למצוא מרכז תעסוקה.
תחילה, היא מספרת כי התחמקו ממנה, אבל "בסופו של דבר הצלחתי לקבל תשובה שאין תקציב". חן מספרת כי ביקשה, לפחות, לחפש מסגרת זמנית גם אם בנה עוד לא יעבור אליה. אך גם אז סירבו לבקשתה. "אמרתי להם שקודם נמצא מסגרת ואחרי זה נעבור את המשוכה, לא האמנתי שבגלל בעיה בירוקרטית אני יכולה להיתקע עם הבן שלי בבית כמה חודשים. אני רוצה למצוא מקום מתאים ובלי לחץ", אמרה.
אל תפספס
עוד סיפרה חן כי דביר, בנה, נמצא בלחץ משום שאינו יודע היכן ישהה בשנה הבאה, והדבר פוגע בו. "הוא מאוד לחוץ ושואל איפה יהיה שנה הבאה, מי תהיה המנהלת שלו בשנה זו". היא אמרה כי "הלחץ הזה כלל לא טוב לו והדבר עלול להתבטא בהתפרצויות. כמה שמנסים לשמור אותו במצב שלא להתפרץ, לפעמים זה חזק ממנו. הייתי מוכנה שזה יהיה קשה אבל לא ברמה כזו, שהמדינה ככה תשים לי רגליים".
היא קראה לנבחרי הציבור לטפל בליקויים. "יש עכשיו ממשלה, בואו תדאגו רגע לדברים החשובים. למה אני צריכה לעבור שוב את הייסורים שעברתי בהתחלה, לפני 20 שנה. אז, לכל דבר הייתי צריכה להתחנן. ורק ככה הייתי משיגה דבירם. ואכן לארוך כמה שנים במצב נרגע, היה לי זמן להשקיע את כל כולי בו ובילדים האחרים שיש לי. ופתאום עוד פעם", אמרה.
במשרד העבודה והרווחה רשומים כ-18 אלף אנשים עם אוטיזם החיים בישראל. אך מנהל אגף קידום זכויות באגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם (אלו"ט), עו"ד מיכאל זץ, מסביר כי נכון להיום אין חוק שמסדיר זכויות של אנשים עם אוטיזם ולכן, הם תלויים בהקצאות תקציביות על בסיס תקנון. לדבריו, "אם לא יהיה תקציב בקרוב, אנחנו נהיה במצב שמאות משפחות יישארו ללא מסגרות".
כמה הורים לצעירים עם אוטיזם שפנו ישירות למשרד הרווחה כדי לקבל סיוע, נענו כי מאחר וטרם אושר תקציב המדינה, "מתבצעות השמות חירום בלבד" ונאמר להם להגיש פעם נוספת את המסמכים להשמה בספטמבר. חלקם גם הופנו לנסות מסגרות אחרות, שלא בהכרח מתאימות לילדיהם. כך למשל קרה לרונית, תושבת אזור המרכז שבנה סיים השבוע את בית הספר והיה אמור להמשיך לדיור חוץ-ביתי.
"הוחלט שהכי נכון במצב המשפחתי ועובר הילד לחפש מסגרת של דיור חוץ ביתי. החשיבה כבר נעשתה בתחילת השנה יחד עם עובדת סוציאלית ועם הילד, והבנו שככל שנשחרר יותר מאוחר יהיה יותר קשה לילד ולנו", אמרה רונית. היא החלה בטיפול בכל הבירוקרטיה מוקדם על מנת שלא יהיה מצב שבו יוותר ללא כל מסגרת.
על אף שלא קיבלה עוד הפניה ממשרד הרווחה, הצליחה רונית לאתר מקום עבור בנה, אך אז התברר לה שאין תקציב ולכן לא יוכל לעבור. "קיבלתי מכתב מהמפקח לחפש לו מסגרת חלופית של תעסוקה. אני מכירה את הילד שלי ויודעת לאן זה יוביל ברגע שככה נטרטר אותו. בן אדם רגיל, לא עם קשיים כמו הילדים על הספקטרום, מתקשה להתאקלם לשינויים. ועבורו זה אפילו יותר גרוע. לא רוצה שיהיה מצב כזה שזה יוביל לרגרסיות", הוסיפה.
רונית מתחה ביקורת חריפה על המשרד ואמרה: "זה שאין תקציב עד ספטמבר זו שערורייה לשמה. איפה הזכויות של הילדים עם הצרכים מיוחדים". היא אמרה כי "אנחנו משלמים מסים, ואני לא מבינה את העניין הזה. גם ככה הילדים היו כל כך מסכנים בתקופת הקורונה כשהיו תקועים בבית. וזה הוביל לרגרסיה, ועכשיו שוב בכלל התקציב. איפה כל הכסף? הרי יש כסף, השאלה איך מחלקים אותו".
במקרה נוסף, עבור בנו של מ' בן ה-19 נמצא מקום בהוסטל, אך מאחר ולא תוקצב, הוא אינו יכול לעבור להתגורר שם. "הגענו לפגישה במקום ואז נאמר לנו שכרגע לא יודעים מתי זה יקרה, כי כרגע אין תקציבים", סיפר מ'. "אז השגתי את מספר טלפון של אחראי מטעם משרד הרווחה, ונאמר לי שהתהליך יכול להימשך בין שבועיים לחודש, ושאכן לא יודעים מתי יהיו תקציבים". מ' סיפר כי מאז אותה שיחה חלפו שלושה שבועות. "אנחנו מבינים את הבעיות, ואת זה שהיו שלוש מערכות בחירות, אבל צריך להשאיר קופה שתיתן לעם, תיתן למדינה אפשרות להתנהל בצורה יותר גמישה. אנחנו סובלים מזה".
"הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות של המשרד"
מנכ"ל אלו"ט יואב חפר פנה אתמול בנושא למנכ"ל משרד הרווחה לאחר שבאגודה קיבלו פניות רבות. "אנו עומדים בסיומה של תקופה מאתגרת במיוחד עבור אנשים עם אוטיזם ובני משפחותיהם, שרבים מהם מצאו את עצמם במצוקה נפשית חריפה, עקב סגירת המסגרות החינוכיות והטיפוליות במהלך משבר קורונה, ההגבלות המחמירות על התנועה והיעדר שגרה", כתב חפר.
"לפיכך, כיום יותר מתמיד, נחוצות מסגרות המותאמות לצורכיהם של אנשים עם אוטיזם, לשם הקניית שגרה יומית קבועה ומתן מעטפת טיפולית. כמו כן נדרשות פעילויות פנאי אשר מהוות אוויר לנשימה עבור ילדים ובוגרים עם אוטיזם ובני משפחותיהם", הוסיף.
חבר הכנסת אופיר סופר פנה לשר הרווחה איציק שמולי בנושא. "מעבר למצוקתם של האנשים עם המוגבלויות, עולה תמונה קשה בכל הנוגע למשפחותיהם - אשר נאלצים להתמודד עם אכזבת יקיריהם וכן עם התמודדות שוטפת של ליווי יקיריהם, דבר שבחלק גדול מהמקרים לא מאפשר המשך חיים בצורה תקינה הן במישור התעסוקתי והן במישור המשפחתי", כתב.
ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "השמה של אנשים עם מוגבלויות במסגרות ייעודיות נמצא בראש סדר העדיפויות של המשרד. המחסור במכסות לטובת השמה נוצר עקב הסדר התקציב ההמשכי. שר העבודה והרווחה איציק שמולי פועל כדי להשיג את התקציב בשיתוף פעולה עם האוצר במטרה שכבר בימים הקרובים יימצא פתרון".
(עדכון ראשון: 13:33)