תינוק בן שלושה שבועות מאושפז במצב קשה במרכז הרפואי בני ציון בחיפה בשל זיהום באזור ברית המילה שהתפשט למוח וגרם לפרכוסים. בדיקות מעבדה מצאו שהוא נדבק בנגיף ההרפס מסוג 1, ככל הנראה מהמוהל שביצע שאיבת דם בשלב המציצה מהפין, טכניקה מסורתית שנויה במחלוקת המקובלת ביהדות. בבית החולים אומרים כי במהלך הברית ביצע המוהל "מציצת דם", שלא צריכה להיעשות, וכך הדביק בנגיף ההרפס את התינוק.
"המציצה" היא השלב האחרון בברית המילה, הכוללת לפני כן "מילה" ו"פריעה", ונועדה לסייע כביכול בריפוי, כפי שנכתב במשנה: "מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנים עליה איספלנית וכמון" (מסכת שבת, פרק י"ט, ב'). רופאים מעריכים כי "מציצה" זו מגדילה פי שלושה וחצי את הסבירות להסתבכות אפשרית מהרפס, שיכולה להיגמר במוות.
אל תפספס
התינוק הובהל לבית החולים על ידי הוריו מיד לאחר שהם הבחינו בזיהום מאוד מפושט באזור איבר המין, אחרי הברית. במהלך האשפוז במחלקת הילדים התגלה בגופו של התינוק נגיף ההרפס בנוזל חוט השדרה במוח ובנגעים שהיו על העור.
ההורים ציינו שהמוהל השתמש באקט המציצה שבו נשאב דם מאזור הברית - דבר שהעלה את האפשרות שההדבקה בהרפס קרתה מהמוהל. התינוק פרכס בבית החולים בשלושת הימים הראשונים לאשפוזו למרות הטיפול שקיבל נגד הפרכוסים ונגד הנגיף.
מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי בני ציון, פרופסור יצחק סרוגו, סיפר כי התינוק הגיע אליו "במצב קשה, ועם דלקת של המוח המלווה בפרכוסים ממושכים ובזיהום קשה בעור שהתחיל מאזור המפשעה במקום שבו בוצעה ברית המילה".
פרופסור סרוגו אומר כי "הטיפול האנטי ויראלי שהוא קיבל מטרתו להשמיד את הנגיף במוח ועל מנת למנוע התלקחות של המחלה במערכת העצבים. התינוק יאלץ לקבל טיפול זה במשך חצי שנה".
לדבריו, "עדויות על זיהום בהרפס מפושט בילוד עם התפשטות למוח והקשר שלו לאקט המציצה בגלל ברית מילה מתוארים כבר מזה 200 שנה". בארצות הברית דווח ב-2012 על מותו של תינוק יהודי כבן שבועיים שנדבק בנגיף הרפס ככל הנראה באופן דומה, במהלך ברית מילה.
סרוגו הוסיף כי "נגיף ההרפס יכול לגרום אחרי ברית לזיהום בעור, שיכול להתפשט למוח ולגרום לדלקת קשה במוח ואף למוות". הוא הסביר שהנגיף "בילוד יכול גם להיגרם בזמן המעבר בתעלת הלידה. אולם מבוגר שמפריש את הנגיף באזור השפתיים יכול גם לגרום להדבקה".
אלמנטים הלכתיים ורפואיים
דוקטור פנחס גונן, רופא כירוגי ומוהל מוערך ומנוסה, אמר כי "לפעולה הזו יש אלמנטים הלכתיים ואלמנטים רפואיים". גונן פועל בתחום מאמצע שנות השבעים וביצע עד היום כ-75 אלף מילות.
לדבריו, פעולת המציצה "היא אינה חלק מברית המילה ומהגמרא; אנחנו למדים שהיא קיימת לא בגלל שהיא חלק אינטגרלי מהטקס אלא כדי למנוע סכנה".
"עם זאת, כל הפוסקים אומרים שאין צורך במגע של הפה ואפשר לעשות זאת במזרק או קשית. זה נכון שהשפתיים הן הכלי הזמין ביותר אבל היום נותרה הפרקטיקה הזו רק אצל קהילות אורתודוקסיות מאד או חסידיות מאד", אמר.
להערכתו של דוקטור גונן, "רק 10% מהמוהלים עוד עושים היום את המציצה בפה, רוב רובם של המוהלים משתמשים באיזה כלי תווך". הוא אמר כי "ל-70% מהאוכלוסיה של היום יש הרפס, אבל ביהדות פסקו כנגד הצורך במגע שפתיים כבר לפני מאתיים שנה".
גם פרופסור סרוגו וגם דוקטור גונן אינם מכירים מקרה מוות בישראל כתוצאה מהדבקת תינוק בהרפס במהלך ברית המילה. גונן הוסיף כי גם בחקירה האפידיומולוגית בעקבות מקרה המוות בארצות הברית לא נמצא שאפשר לקשר בוודאות בין ההרפס אצל שמונה התינוקות בהם זה שמת לבין המוהל שמל אותם.
"אני לא רוצה שיישמע שכאילו ברית מילה זה לא דבר בריא", הדגיש סרוגו, "ההיפך, זה דבר מאד בריא". לדבריו, "הבעיה היא שמוהלים לא נמצאים תחת פיקוח של משרד הבריאות. יתרה מזאת, מנייר עמדה שהמשרד לשירותי דת הוציא לפני שנתיים עולה שהוא חי עם הפרקטיקה הזו בשלום".
בנייר העמדה, שהגיע לידי וואלה! NEWS, נכתב כי "יש לעשות כל מאמץ למזער את שיעור הזיהומים, אך מבלי לבטל את הפעולה הרפואית הנדרשת מכל וכל. אין מקום לבטל פעולה זו, אלא אם כן יש הוכחה מדעית מובהקת שקיים ספק פיקוח נפש לתינוק בגלל ביצוע פעולה זו; דבר זה לא הוכח עד כה".
עוד נכתב, כי אין הוכחה רפואית מספיק מובהקת כדי לאסור את השיטה של מציצה באמצעות הפה. "כמו שהשכיחות הקטנה של זיהומים במילה בכלל איננה משמשת עילה רפואית לשנות את שיטות המילה המסורתיות, כך על פי הנתונים הסטטיסטיים- אפידמיולוגיים הידועים לנו, אין זה מהווה עילה רפואית לשנות את השיטה המקובלת מדורי-דורות".
הועדה הבינמשרדית למשרד לשירותי דת ומשרד הבריאות קבעה שמשרד הבריאות יבצע תחקיר בכל מקרה שנימול נדבק בהרפס לאחר ברית מילה, שיכלול ראיון עם המוהל וההורים, בדיקת התיק הרפואי, ובדיקה מעבדתית של המוהל ושל כל המטפלים בתינוק.
המוהל חייב להפסיק מציצה ישירה בפה עד 45 יום או עד תום התחקיר, המאוחר מביניהם. ובינתיים, משרד הבריאות והמשרד לשירותי דת אינם מפרסמים את זהותו של המוהל החשוד כי הדביק את התינוק. בבני ציון נאבקים על חייו, ולא ברור מי יזהיר הורים טריים מפני אותו מוהל.
גורם במשרד הבריאות: לא מופקדים על טקסי ברית מילה
עוד נמסר מהמרכז הרפואי בני ציון כי "אופי הפיזור בתינוק וההתחלה שלו באזור המפשעה והמשך פיזור הנגעים מרמזים על הדבקה במהלך הברית בשלב אקט המציצה כשיש מגע בין הפה של המוהל לדמו של התינוק".
לדברי בית החולים, ניתן לעקוף את השלב הזה על ידי ביצוע ברית מילה כשבמקום שלב המציצה ישנה שאיבה לא ישירה על ידי שפורפרת, שבאמצעותה נמנע המגע הזה, בהתאם להמלצה של איגוד רופאי הילדים ומשרד הבריאות.
במשרד הבריאות מתייחסים לברית המילה כטקס דתי, לא רפואי. גורם בכיר במשרד אמר כי המשרד לא מופקד על טקסי ברית מילה ואין לו כל סמכות חוקית לנקוט באמצעים. ישנה ועדה של הרבנות הראשית שבה יושב נציג של משרד הבריאות והיא זו שנדרשת לעניינים הקשורים בטקס.
(עדכון ראשון: 21:07)