3,174 תלונות על אלימות משפחה הגיעו למוקד של משרד העבודה והרווחה בחודשים מרץ-מאי, אך רק 12 מהן היו מתושבים ביישובים ערביים - כך עולה מנתוני המשרד. כמו כן, לפי הנתונים, נמצא כי רק 6% מהתקציב של הקמפיין להעלאת המודעות למוקד ולעידוד פניות על אלימות, הופנה לחברה הערבית.
בתקופת הסגר בקורונה נרשם זינוק חד במספר התלונות הטלפוניות על אלימות במשפחה שהגיעו למוקד 118 של משרד הרווחה. בעוד בחודש מרץ עמד מספר הפניות על 403 תלונות, בחודש אפריל הגיע ל-931 ובחודש מאי הוכפל המספר ועמד על 1,840. מתוך כל הפניות, 12 פניות נעשו מיישובים ערביים - שלוש בחודש מרץ, שש באפריל ושלוש במאי.
עוד בוואלה!
לצד הפניות הטלפוניות, השיק המשרד באפריל גם את ה"פנייה השקטה" למוקד. מדובר באפשרות לפנות למוקד לייעוץ או לדיווח על אלימות במשפחה, באמצעות הודעת טקסט בטלפון 055-7000128. לפי נתוני המשרד, חלה עלייה במספר הפניות השקטות - מ-29 הודעות באפריל ל-82 פניות בחודש מאי. באף אחד מהמקרים לא דווח כי הפונה מתגורר ביישוב ערבי, אך לעתים התלונות אנונימיות ולכן לא ניתן לדעת גם את מקום המגורים.
עוד עולה מהנתונים שנמסרו לבקשת ח"כ היבא יזבק (הרשימה המשותפת) כי במשרד השקיעו כ- 1.42 מיליון שקלים בקמפיין שנועד לעודד פניות למוקד בנושא אלימות במשפחה במגזר הכללי, אך רק 88 אלף הוקצו לחברה הערבית. "הפער העצום בין פניות של ערביות לפניות מהחברה היהודית למוקד השקט 118 נובע בין היתר ממידת ההשקעה בפרסום והפצה לחברה הערבית, שהמשרד עצמו אינו מכחיש", אמרה ח"כ יזבק. "אם יודעים שגם כך יש פערים, למה להפקיר את החברה הערבית ולהשקיע פחות בפנייה אליה? אנחנו יודעים שהחברה הערבית סובלת מתופעת האלימות במשפחה לפחות כמו הציבור היהודי. נמשיך להיאבק לא רק על העברת התקציבים לטיפול באלימות במשפחה, אלא גם כדי לוודא שהתכנים והשפה יותאמו, ושתהיה הנגשה של השירותים גם לחברה הערבית". במשרד הרווחה הסבירו כי עלות הפרסום בכלי תקשורת ייעודיים בערבית נמוכה משמעותית מהפרסום בערוצים המסחריים.
"קיווינו שמאיה תהיה האחרונה"
על רקע האלימות הגוברת, ולאחר ש-11 נשים ותינוקת נרצחו מתחילת השנה, ועדת העבודה, הרווחה והכנסת דנה ביישום התכנית למניעת אלימות במשפחה שאושרה בשנת 2017, אולם לא תוקצבה כנדרש. מדובר בתכנית חמש-שנתית, שלפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת הועברה בשנים 2017 עד 2019 תוספת של 50 מיליון שקלים, וזאת בעוד לפי התכנון המקורי נדרשת תוספת של 50 מיליון שקלים בכל שנה.
לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה שנרצחה באוקטובר האחרון, אמרה בדיון כי "זו לא אלימות במשפחה, זה טרור בתוך הבית. זכרן של מיכל ומאיה ווישניאק יהיה מהפכה". היא הוסיפה כי "זה לא יכול להיות כל גבר, זה טיפוס מאוד מובחן. המשימה שלנו זה לקחת את תמרורי האזהרה ולתרגם אותם לציבור. אין מניעה ואין פתרונות בזמן האמת, כל הפתרונות הם אחרי אלימות קשה".
אריאל, אביה של מאיה ווישניאק, אמר בוועדה כי "מבחינתנו אנחנו עדיין נמצאים בטלטלה, אבל החלטנו שזה נכון לבוא כדי למנוע את המקרים הבאים. רוצים שמאיה תהיה נקודת מפנה, אבל לצערנו כבר אחרי אירעו עוד מקרים של רצח". לדבריו, צריך להיות דגש על נושא החינוך וכן יש לשנות את החקיקה כך שהרוצחים לא ישוחררו.
"עשינו תכנית בין משרדית על מנת לנסות ולמגר את תופעות האלימות נגד נשים. הצבנו כספים, ולהגיד שהצלחנו יותר מדי - אני לא יודע. כי לא הצלחנו יותר מדי. ולזרוק על מישהו אחר זה לא חוכמה, אבל קשה להביא את הכסף", אמר יו"ר הוועדה חיים כץ. אך הבהיר כי ינהל "מלחמה עד שהתקציבים יגיעו והעסק ייושם, ואני אהיה הרגולטור הרע. כי אני חושב שאז נצליח במקצת ואז הצלחנו בענק. ונביא טיפת ביטחון לנשים שנזקקות לו, למשפחה".
שר העבודה והרווחה איציק שמולי אמר כי יש צורך לפעול בכמה מישורים למיגור התופעה. "בתקופה האחרונה ראינו עליה דרמטית מאוד של מספר הדיווחים והתלונות על אלימות כלפי נשים וכלפי ילדים ואני לא רוצה לדעת מה קורה בעולם הלא מדווח", אמר. "צריך להפוך את המשוואה. ביצענו הרבה, אבל זה לא קצה הקרחון של מה שצריך. אין לנו עדיין את כל התשובות. אנחנו רוצים לתת מענה אינטנסיבי יותר גם בצד הגברים - לא רק עוד מסגרות, אלא עוד מענים לגברים אלימים. צריכים להגביר את הפעולה גם במישור האכיפה וההרתעה".
(עדכון ראשון: 14:10)