שנת הלימודים מתקרבת לסיומה, וב-1 ביולי צפוי להיפתח "בית הספר של החופש הגדול". החלטתו של שר החינוך יואב גלנט, לקיים שבועיים נוספים של למידה לילדי הגנים ולתלמידי כיתות א'-ד' על חשבון המדינה, מגיעה לאחר שבית הדין לעבודה דחה את עתירת המדינה נגד ארגון המורים.
עם זאת, מנהלי מחלקות החינוך בערים הגדולות טוענים כי הרשויות המקומיות עדיין אינן ערוכות להפעיל את הפרויקט בהתראה קצרה כל כך, בין היתר בשל קשיים בגיוס כוח אדם, מחסור במורים ובאנשי צוות וחשש הסייעות להגיע למוסדות הלימוד בתקופת הקורונה.
כמו כן, לא כל המורים מעוניינים לעבוד בחופש הגדול, אפילו תמורת תשלום נוסף. לקשיים אלה מצטרפים גם מחסור בציוד ובהזנה, לוח הזמנים הקצר שנותר ליישום ההחלטה וכן סגירת בתי הספר שבהם עלה חשש להידבקות בנגיף.
עוד בוואלה!
התכנית תצא לדרך לאחר שארגון המורים ניצח ביום שישי בבית הדין לעבודה את משרדי החינוך והאוצר, שניסו לחייב את המורים בחינוך העל-יסודי ללמד תשעה ימים נוספים בחופש הגדול. התעקשות זו נבעה בין היתר בעקבות התנאי שהציבה מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, לקיים את ההסכם שעליו חתמה רק בתנאי שארגון המורים יסכים לתת מספר זהה של ימים.
כחלק מהמאבק בין שני הגופים על השליטה בחטיבות הביניים, הודיע יו"ר הארגון רן ארז כי הוא איננו מתכוון להגיע למשא ומתן, ובכלל זה לתת ימי לימוד נוספים בחופש. לדבריו, מורי החינוך העל-יסודי עבדו באופן מלא לאורך כל השנה, ובמיוחד בתקופת הקורונה. בית הדין לעבודה צידד בעמדתו של ארז - ופסק פסיקה מוחלטת לטובתו.
במשרד החינוך העריכו כי ייתכן מצב שבו תביעתם תידחה על ידי בית הדין, והכינו מבעוד מועד "תכנית מגירה": במקום לימודים בגנים ובבתי הספר היסודיים עד 13 ביולי - יופעל בית הספר של החופש הגדול כבר מ-1 ביולי עד 6 באוגוסט, כשהמדינה תספוג את עלויות השבועיים הראשונים, הכוללים תשעה ימי לימוד, במקום ההורים. עוד הוחלט כי גם מורים משכבות הלימוד הגבוהות יוכלו לתת אותו מספר של ימים, ולקבל עליהם תשלום נוסף בהתאם, מעבר לתשלום שהם ממילא מקבלים בחופש הגדול.
יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך אבי קמינסקי התריע בשיחה עם וואלה! NEWS מחוסר המוכנות של הרשויות להפעלת התכנית במועד המתוכנן. "נכון להיום, הרשויות המקומיות לא ערוכות לקראת 1 ביולי. המערכת מחויבת להשתלמויות ולתכניות העבודה. מתבצע גיוס של כוח אדם, אך חלקו לא מעוניין לעבוד 27 ימים בחופש הגדול, וצריך לראות מה עושים עם זה", הסביר.
לדבריו, הבעיה המרכזית היא שעדיין אין הנחיות מסודרות להפעלת בית הספר של החופש הגדול. "אני מעריך שבמשרד האוצר וברשויות המקומיות יושבים על תכנית עבודה, אבל נכון להיום אין תכנית כזאת. גם אז, אי אפשר לאכוף את התהליכים, לקלוט כוח אדם כמו שצריך. אי אפשר לבצע את התהליך הזה מהרגע להרגע", אמר קמיניסקי.
הוא הסביר כי מתבצעת התארגנות נרחבת לקראת שנת הלימודים הבאה. "לשנת הלימודים מתחילים להתארגן לקראת חודש אוקטובר. פה מדברים על פתיחת הלימודים עם מאות אלפי תלמידים בתוך שבוע ימים. זה לא יכול לקרות וזה לא יהיה אחראי", אמר.
קמינסקי אמר כי מנהלי אגפי החינוך "יעשו הכול" כדי להיערך בהתאם ל-1 ביולי, אך "להערכתי זה לא יקרה בכל הרשויות ויהיה דיפרנציאלי לגמרי". לטענתו, "מנהלי אגפי החינוך הם היחידים שבסוף נכנסים מתחת לאלונקה. הם מי שפתחו את מערכת החינוך בחודש מאי. הם פתחו את בית הספר של החופש הגדול. נעשה את זה באהבה גדולה, כדי לשרת את ציבור התלמידים והתושבים. זה התפקיד שלנו גם ברמה החינוכית, לא רק כדי לסמן וי".
מאות אלפי שקלים - ללא מקור תקציבי
בנוסף לקשיי היערכות הרשויות המקומיות, לא ברור גם מאין יגיע המקור התקציבי למימון התכנית. נכון להיום, העלות המוערכת של תשעת ימי הלימוד בחופש הגדול, לפי המרכז לשלטון המקומי, נעה בין 400 מיליון ל-500 מיליון שקלים. תוספת זו מצטרפת ל-700 מיליון השקלים שהמדינה תקצבה מלכתחילה לבית הספר של החופש הגדול, מ-14 ביולי עד 6 באוגוסט, בנוסף לתשלומי ההורים.
שר החינוך נשאל על הסוגיה, שכן נכון להיום גם במשרד האוצר לא יודעים את התשובה לכך. בתגובה, אמר גלנט כי העניין סוכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ, ובאוצר יצטרכו ללמוד את החומר בהקדם.