בית הדין הכריע: בקשת המדינה נדחתה, שנת הלימודים לא תוארך

    השופטים קבעו כי ארגון המורים לא יידרש להוסיף ימי לימוד נוספים עבור תלמידי כיתות י', וציינו כי היה על המדינה לפנות לבית הדין במועד מוקדם יותר. עם זאת, קראו השופטים לצדדים להמשיך במו"מ. "ביה"ס של החופש הגדול" יופעל לילדי הגנים וכיתות א'-ד' מ-1 ביולי

    צילום: דנה ירקצי, ערוץ 7

    בית הדין הארצי לעבודה דחה היום (שישי) את עתירת המדינה בבקשה לחייב את ארגון המורים להוסיף תשעה ימי לימודים בחינוך העל-יסודי בצל משבר הקורונה. נציגי ארגון המורים, שר החינוך ומשרד האוצר, נועדו במשרד החינוך בנושא, מתוך תקווה להגיע לפשרה מוסכמת, אך לטענת ארגון המורים ההצעות שנציגיו העלו בפגישה נדחו על ידי המדינה. יחד עם זאת, השופטים קראו לצדדים להמשיך במו"מ.

    בית הדין קבע בהחלטתו כי המדינה ומרכז השלטון המקומי פנו לבית הדין בשיהוי כבד, ביום האחרון ממש. משכך לא נותר זמן לבירור עובדתי מעמיק יותר, כמו גם לקידום המשא ומתן בין הצדדים במסגרת ההליך המשפטי. זאת לרבות מתן צו המחייב את ארגון המורים לנהל משא ומתן ענייני בלוח זמנים מתאים לצורך מציאת פתרון.

    לפי החלטת בית הדין, למרות שפנייה לבית הדין אינה אמורה להיות הצעד הראשון וראוי כי הצדדים ימצו תחילה את המגעים הישירים ביניהם, בנסיבות המקרה היה מקום שהמבקשים יפנו לבית הדין במועד מוקדם יותר.

    לקריאת המסמך המלא

    יחזרו ללמוד או לא? תלמידי תיכון בפתח תקווה (צילום: ראובן קסטרו)

    בית הדין הבהיר כי בהיעדר מקור נורמטיבי שיחייב את הארכת שנת הלימודים בהתאם למתווה הסתדרות המורים, אין בידי בית הדין להיעתר למתן הצו המבוקש, רק בשל ההשלכות האפשריות שניתנות לפתרון בדרכים אחרות, ועל המדינה היה להיערך לכך מבעוד מועד.

    עוד קבע בית הדין כי לא ניתן להטיל את האחריות לכך לפתחם של מורי כיתות י', שנכרכו שלא בטובתם כתנאי ליישום הסכם הסתדרות המורים. מעבר לעובדה שיו"ר ארגון המורים רן ארז "ניצח" את המדינה בבית הדין לעבודה, הוא גם הצליח לכופף את הסתדרות המורים, במאבק התודעתי בין השניים על השליטה בחטיבות הביניים.

    בעקבות החלטת בית הדין הארצי לעבודה, פנה שר החינוך יואב גלנט למזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, וסיכם איתה על הפעלת "בית הספר של החופש הגדול" עבור ילדי הגנים ותלמידי כיתות א'-ד', החל מ-1 ביולי ועד 6 באוגוסט. לעובדי ההוראה יתאפשר לעבוד ב"בית הספר של החופש הגדול" בתמורה לתשלום שכר נוסף. באופן זה יוכלו התלמידים להשלים פערים שנוצרו בשנה האחרונה עקב התפרצות הקורונה.

    "אי אפשר לכפות על עובדי ההוראה תנאים שרירותיים"

    עו"ׂד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים אמרה כי "זאת החלטה משפטית ומנומקת. אני שמחה שאלו השופטים בבית הדין הארצי לעבודה, זה מאותת למדינה שאי אפשר לכפות על עובדי ההוראה תנאים שרירותיים ולהתעמר בהם".

    לפני ההחלטה אמרה לוואלה! NEWS כי "העמדה שהציג משרד האוצר מזלזלת בציבור המורים, בניגוד לעמדתם של משרד החינוך והשלטון המקומי". לדברי עו"ד פעיל, "משרד האוצר חוסם כל דרך להגיע לפתרון, זה מאוד מאכזב האופן שבו משרד האוצר תופס את ציבור המורים, הזלזול הזה. זה פשוט לעשות צחוק ממערכת חינוך שלמה. אנחנו מעדיפים מתווה מוסכם, עשינו מאמצים והצענו הצעות. צריך היום שתהיה אחריות לאומית כלפי מערכת החינוך, היום גיליתי שמשרד האוצר לא מגלה אפילו לא פסע מזה".

    מנגד, בכירים באוצר אמרו כי ארגון המורים הציע לתת שלושה ימי לימוד בתוספת תשלום לסוגיות שאינן קשורות בהארכת שנת הלימודים. בכירים נוספים ציינו כי דרישה נוספת של הארגון היא לדחות בשלוש שנים את תביעת השלטון המקומי המחייבת את המורים להשתמש בשעון נוכחות. בנוסף, לטענתו יו"ר הארגון רן ארז ביקש לבטל את שעות זמן השהייה שהמורה מקבל על עבודה מבית הספר, ובמקום זאת לקבל שעות עבודה מהבית.

    בית הספר למוזיקה בן גוריון בבת ים (צילום: ראובן קסטרו)

    אתמול ניסו הצדדים להגיע להסכמות עד השעה 03:00 בלילה, וזאת לאחר שבית הדין לעבודה לא הכריע בסוגייה ושלח את הצדדים להגיע לפשרה. המו"מ חודש בשעה 12:00, והצדדים ינסו לדון בחלופות לפתרון עד השעה 16:00 - אז הם יודיעו לבית הדין אם הגיעו להסכמות, או שמא הם דורשים פסיקה או הארכה בזמן הדיונים.

    בית הדין צידד בדיון שנערך אמש בעמדת ארגון המורים, והגיע למסקנה כי לא ניתן יהיה לחייב אותם לעבוד תשעה ימים נוספים, כפי שדרש משרד החינוך. ארגון המורים סירב לכך, בטענה כי המורים עבדו לאורך כל השנה ואין להשוות בין כמות העבודה של מורים בכיתות הגבוהות לגננות ומורים ביסודי ובגנים. המדינה טענה מנגד כי העבודה בתקופת ההתארגנות לשלב הלמידה מרחוק - בין אמצע מרץ לאמצע אפריל - לא הייתה מלאה, וכי לקח זמן "להתניע" אותה עד לשלב של עבודה רציפה ומסודרת.

    "המורים עבדו בטירוף באמת, אז יש מורים שמאוד מאוד מתקוממים" (צילום: ראובן קסטרו)

    אולם, בית הדין נזף במדינה על כך שהגישה את צווי המניעה ברגע האחרון, משום שהדבר לא מאפשר סדר זמנים ראוי להגעה לפתרונות ביניים או יכולת לכמת כמה עובדי הוראה באמת עבדו בחינוך העל-יסודי. בנוסף, השופטת לאה גליקסמן מתחה ביקורת על המדינה, על כך שהיא מנסה "להלביש" על ארגון המורים את ההסכם שערכה עם הסתדרות המורים.

    על כן, הציעה פשרה במסגרתה ישוקללו מספר ימי הלימוד שארגון המורים ייתן יחד עם כמות ההשקעה שממילא נותנים מורי העל-יסודי בהכנה לבגרויות עד סוף חודש אוגוסט. לאור זאת, הדרישה לחייב את המורים לתת תשעה ימי לימוד ירדה למעשה מהפרק, וסביר להניח שמספר הימים שבסופו של דבר יצטרכו המורים לתת יהיה נמוך בהרבה. נכון לעכשיו, במסגרת החלופות שנידונות בין הצדדים, עומדת השאלה מה תהיה עמדת הסתדרות המורים בעניין, שכן ההתניה של מזכ"לית ההסתדרות, יפה בן דוד, כי תקיים את ההסכם עליו חתמה בתנאי שארגון המורים ייתן גם הוא ימי לימוד נוספים, עומד כסלע מחלוקת בסוגייה.

    עו"ד סיגל פעיל המייצגת את ארגון המורים, אמרה לוואלה! NEWS לפני הדיון כי "היו חילופי רעיונות והוסכם להפסיק את השיחות בשעה 03:00 בלילה ולחדש את הדיונים בשעה 12:00 בצהריים. אנחנו מתכוונים לדון לא רק בהצעת הפשרה של השופטת - יש כל מיני חלופות, צריך לראות אם יש מתווה אפשרי להסכמה. אם לא נגיע להסכמה, אז בית המשפט יצטרך להגיע להחלטה".

    "מתחשבנים עם ציבור המורים ולא רואים אותו"

    תומר בליטי, מנהל בית הספר לאמנויות בירושלים, אמר הבוקר לוואלה! NEWS כי ישנה "תחושה קשה" בקרב המורים, שסבורים שגורמים שונים ובעיקר משרד האוצר מתחשבנים איתם ולא רואים את העבודה הקשה שלהם לאורך כל תקופת הקורונה. "ההתעקשות של משרד האוצר ומשרד החינוך שניתן עוד ימי לימוד מאוד מצערת בעיניי. רוב מוחלט של הצוותים החינוכיים וגם הצוות שלנו עבד מאוד קשה בתקופת הקורונה, ההיענות של התלמידים ממילא לא גבוהה, וההתעקשות הזאת משאירה טעם מאוד רע".

    "אני מבין את הסיטואציה, והתקופה של הקורונה היא מורכבת", אמר בליטי, "אני חווה את זה כסוג של התחשבנות עם ציבור המורים, זה יוצר תחושות מאוד קשות בקרב ציבור המורים. יש מורים ומורות שממש מאוד מתקוממים מהתכתיבים האלה, מהמחטף הזה, מהעובדה שאנחנו עבדנו כל תקופת הקורונה. המורים עבדו בטירוף באמת, אז יש מורים שמאוד מאוד מתקוממים".

    עוד בוואלה! NEWS

    המדינה וארגון המורים דנו בהארכת שנת הלימודים; טרם הושגו הסכמות

    לכתבה המלאה

    בליטי בירך על דברי השופטת בדיון ועל הצעת הפשרה שעלתה, ואמר כי הוא סבור שטענות של המדינה, לפיהן כביכול ציבור המורים לא עבד בתקופת הקורונה, רק תגרום להם להוציא ימי מחלה במידה ויחייבו אותם לתת ימי למידה נוספים. "אני רואה בפייסבוק פוסטים של מורים שאומרים שלא יגיעו לעבודה ויקחו חופשת מחלה, ומצד שני אני רואה קולות של נכונות להגיע לעבודה - אבל ממקום של נדיבות ואכפתיות, אבל גם עם תסכול", סיפר.

    "העובדה שהמדינה אתמול אמרה שציבור המורים לא עבד בצורה מלאה בגלל הלמידה מרחוק, זאת אמירה מקוממת. הרוב המוחלט של הצוותים עבד יותר ממאה אחוז, הצורך שלנו להסתגל למציאות של הלמידה מרחוק, התאמת תכניות הלימודים, ההתגברות על הקשיים הטכנולוגיים, יצירת הקשר עם התלמידים מרחוק - מי שאמר שלא עבדנו מהבית לא מבין את המשמעות, מה זה אומר ללמד כיתה מרחוק. יש תחושה שמתחשבנים איתנו ולא רואים אותנו, אני מאמין שזאת רוח שמגיעה בעיקר ממשרד האוצר".

    משה פינטו, מורה לספרות בתיכון עירוני א' בן 61 מתל אביב, אמר לוואלה! NEWS כי כפייה על המורים ללמד בעיניו היא "אקט שגובל בביריונות או במקרה הטוב באיזה מסורבלות ומגוחכות".

    יו"ר ארגון המורים רן ארז (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

    "אנחנו פעלנו בהתאם להנחיות של משרד החינוך, נתנו שיעורים בזום על פי מערכות מסודרות, בנוסף לעבודה ברשתות כמו וואטסאפ ובטלפונים, יש כאלה שאפילו עבדו קשה יותר מאשר בזמן רגיל ונתנו את כל הנדרש מאיתנו, שלא לדבר על כיתות י"א-י"ב, שאפשר לבדוק את זה במוכנות לכיתות הבגרות. פתאום יש טענות מופרכות שלא עבדנו, שעבדנו באופן חלקי ובאמת בשביל מה? המשימות מולאו. אם יש צורך ללוות את התלמידים לקראת הבגרות נעשה את זה, או אולי לקראת חלוקת התעודות נעשה את זה, אז על מה הרעש?", אמר, "בשביל לרצות את יפה בן דוד אנחנו צריכים להגיע כשחלקנו מורים מבוגרים, כאשר ספק אם תלמידים יגיעו, לתשעה ימים שאף אחד לא מבין מה התועלת בהם בכלל?".

    "זאת לא פעם ראשונה שמשרד החינוך מציג דרישות שלא מעידות על מחשבה וקשר עם השטח", אמר פינטו בנוגע להתעקשות על תשעת הימים. "אולי זה שיטת מצליח. ננסה, נעשה, זה בטח לא משאיר טעם טוב ולא יוצר אמון ויוצר אווירה טובה של עבודה".

    מספר מאובחני הקורונה בקרב תלמידים ואנשי צוות במסגרות החינוך עלה היום ל-677, ובסך הכל נסגרו 187 מוסדות לימוד. כמו כן, 18,317 עובדי הוראה ותלמידים נמצאים בבידוד.

    (עדכון ראשון: 11:33)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully