(בווידאו: באיטליה ציינו מהחלונות 75 שנה לנפילת הפשיזם)
פרופסור זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל למדע המדינה, הלך לעולמו היום (ראשון) בגיל 85. שטרנהל היה חוקר פשיזם בעל שם עולמי באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 2008 הוא זכה בפרס ישראל בעבור עבודותיו. הוא הרבה להתבטא בסוגיות פוליטיות עכשווייות בישראל ופרסם מעת לעת מאמרים בנושאים שונים.
מחקריו של שטרנהל עסקו בעליית האידאולוגיה הפשיסטית במאה ה-20 באירופה. בין היתר, הוא התחקה אחר המקורות הרעיוניים של הפשיזם בצרפת ועלייתו באיטליה. נושא נוסף שחקר שטרנהל היה ההתנגדות לנאורות החל מהמאה ה-18 באירופה.
אל תפספס
לאחר היוודע מותו, רבים מעולם האקדמיה והפוליטיקה בישראל ספדו לשטרנהל. ארגון "יש דין", ששטרנהל היה חבר המועצה הציבורית שלו, פרסם כי הוא "מרכין את ראשו עם פטירתו של פרופ' זאב שטרנהל, ענק רוח שידע לשלב עוצמה אינטלקטואלית ומוסרית ולוחם במאבק נגד הכיבוש והפשיזם".
עוד נכתב בהודעה, כי "פרופ' שטרנהל היה האיש שראה נכוחה את הדרדרותה המוסרית של מדינת ישראל, ועשה כל שביכולתו כדי לעצור אותה. ואנו מוקירים את תרומתו ואת הזכות לפעול ולהיאבק לצידו למען עולם טוב יותר. אנחנו שולחים תנחומים וחיזוקים למשפחתו - לרעייתו זיוה, לשתי בנותיו יעל וטלי ולכל בני ובנות בתיהן".
גם נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, ספד לשטרנהל. "אנו נפרדים בצער רב מפרופ' אמריטוס זאב שטרנהל, שהיה ממובילי החוקרים בתחום המחשבה המדינית בארץ ובעולם ומהחוקרים החשובים שהצמיחה האוניברסיטה העברית. מחקריו החדשניים במדע המדינה, שתורגמו לשפות רבות, הביאו, בין השאר, לשינוי משמעותי בקהילה המדעית בתפיסת תנועות אידאולוגיות בכלל ותנועות רדיקליות בפרט. הכרתי אדם ישר, רודף שלום וצדק. אני שולח את תנחומיי למשפחה, יהי זכרו ברוך".
ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, פרופ' דן אבנון, הביע צער על מותו של שטרנהל. "זאב, מבכירי חוקרינו, מורנו ועמיתנו, זכה להכרה אקדמית בינלאומית בזכות מחקריו אודות הפשיזם והלאומנות המודרנית. פרסומיו וספריו תורגמו לשפות רבות, ומשמשים חוקרים ותלמידים ברחבי העולם. זאב היווה עבורנו מופת לאדם ששילב מצוינות אקדמית עם מחויבות עמוקה לחברה ולמדינה שלנו. אנו עדיין מעכלים את הבשורה העצובה. אנו שולחים תנחומים לזיווה, טלי, יעל ומשתתפים בצערה העמוק של המשפחה. כאשר יוודעו פרטי ההלוויה והשבעה נעדכן".
יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה ספד לשטרנהל. "בילדותו בפולין זאב שטרנהל חווה את התוצאות האיומות של הפשיזם ובהמשך חייו אזר אומץ וכוח כדי לחקור ולהאבק בו. במשך עשורים היווה קול משמעותי בעד זכויות אדם לפלסטינים ונגד משטר הכיבוש בשטחים. המפגש איתו מלווה אותי מאז וכתביו ימשיכו להאיר את הדרך לצדק וחירות לכולם", כתב.
מהגטו ועד לפרס ישראל: חייו של שטרנהל
שטרנהל, שמחקריו עסקו בימין הרדיקלי ובשורשי הפשיזם נולד ב-1935 בפשמישל שבפולין. לאחר הכיבוש הנאצי נשלח עם משפחתו לגטו. דודו ודודתו הצליחו להבריחו לעיר לבוב, ושם הסתתר עמם במסווה של קתולי עד סיום המלחמה. ב-1946 עבר להתגורר אצל דודיו בצרפת, וכעבור חמש שנים עלה ארצה ב"עליית הנוער" לחברת הנוער במוסד החינוכי במגדיאל. לאחר תקופה קצרה בקבוצת אושה עבר לחיפה, ושם חי בגפו, ובתוך שנתיים השלים שלוש שנות לימודים בתיכון.
עם סיום הלימודים התגייס שטרנהל לצה"ל, היה קצין בחטיבת גולני, ולחם באזור רפיח במבצע קדש, באוקטובר 1956. לאחר שחרורו התחיל ללמוד היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. "עוד כילד וכנער אהבתי לקרוא ספרים היסטוריים, ואפילו ניסיתי לכתוב ספר כזה. בחרתי בשני התחומים המשלימים האלה כי בהם ראיתי את המפתח להבנת עולמנו", צוטט בקורות חייו המופיעים באתר פרס ישראל.
הוא סיים בהצטיינות את התואר הראשון ואת התואר השני במדע המדינה, ופנה לחקר התקופה של חילופי המאות. מחקרו פורץ הדרך טען כי האידאולוגיה הפשיסטית התפתחה בצרפת והעלה כי "הפשיזם שייך למציאות התרבותית והחברתית של העולם המערבי בדיוק באותה מידה שהסוציאליזם, הליברליזם והדמוקרטיה הם חלק ממנה. הפשיזם לא נולד בסוף מלחמת העולם הראשונה מתוך מציאות חד פעמית ואין כל סיבה להניח שהוא נעלם סופית בתום מלחמת העולם השנייה".
לאורך שנים התריע מפני תהליכים מסוכנים שמתרחשים גם בישראל, וטען כי המשך של שליטה על שטחי יהודה ושומרון עלולה לגרום לכך לקרות. בשנת 1988 אמר שטרנהל בראיון ל"כותרת ראשית" כי "הפשיזם בא לענות על בעיות של זהות לאומית, סמכות פוליטית, בעיות של יחסים בין הפרט לכלל, אין שום סיבה להניח שאין הוא יכול להתפתח בישראל, כשם שהוא יכול להתפתח בכל חברה אחרת". על פי התרחיש שצייר, תהליך כזה לא מתרחש בהפיכה אלא באופן איטי שבמהלכו הדמוקרטיה מתפוררת ומתרוקנת מערכיה תוך ויתור על מאבק נגד מי שפוגע בה.
הוא מעולם לא שתק והמשיך להשמיע את נבואות הזעם שלו, שאף הלכו והחמירו. לפני שנתיים וחצי כתב במאמר בעיתון הארץ, אחרי ראיונות בעיתון עם חברי הכנסת מיקי זוהר ובצלאל סמוטריץ' ואחרי חקיקת חוק הלאום, ובין השאר כתב: "צומח לנגד עינינו לא סתם פשיזם ישראלי, אלא גזענות קרובה לנאציזם בשלביו המוקדמים. כמו כל אידיאולוגיה, גם תורת הגזע הנאצית עברה שלבי התפתחות, ובתחילתה היא בסך הכל שללה את זכויות האדם והאזרח של היהודים".
בספטמבר 2008, מספר חודשים אחרי שזכה בפרס ישראל, התפוצץ מטען חבלה שהונח ליד דלת ביתו והוא נפצע קל. המפגע נתפס בידי השב"כ. מדובר היה במחבל יהודי, ג'ק טייטל, שבחקירתו עלה כי רצח שני פלסטינים. בחקירתו אמר טייטל כי "בחרתי כמטרה את שטרנהל שהוא נחשב מאוד, הוא פרופסור שמאלני. לא רציתי להרוג אותו, מפני שאז הוא יהפוך לקדוש מעונה. אבל מה שרציתי לעשות זה להצהיר".
לאחר שהשתחרר משירות קבע ב"גולני" בדרגת סגן-משנה, המשיך שטרנהל לשרת בשירות מילואים, אחרי שעשה הסבה לחיל השריון. הוא שרת כקצין במלחמת ששת הימים כעוזרו של האלוף ישראל טל, במלחמת יום כיפור כקצין מבצעים של חטיבת שריון ובמלחמת לבנון הראשונה, כשהיה כבר בן 47, כקצין מבצעים במפקדת גיס משוריין.
פרופ' שטרנהל הותיר אחריו את רעייתו זיוה, מרצה לאדריכלות, שתי בנות - טלי ויעל, ונכדים.
(עדכון ראשון: 08:58)