מדוע סגר המשנה לפרקליט המדינה תיק עבירות מין של קצין בכיר בשב"ס?

(בווידאו: נציבת שב"ס לשעבר עפרה קלינגר מתייחסת לפרשה, 2015)

בינואר 2016 הודיעה המשטרה כי גובשה תשתית ראייתית להעמיד לדין את מפקד כלא איילון, גונדר-משנה שוהם יוסף, שנחשד בעבירות מין ובהן אונס קצינה שהייתה כפופה לו. ממצאי החקירה העלו אז כי שוהם ביצע לכאורה מעשים מגונים בקצינה, קרן (שם בדוי), בכמה הזדמנויות. כחצי שנה לאחר מכן הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב לסנגורו של מפקד הכלא כי לאחר עיון בחומר החקירה נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין בכפוף לשימוע.

אלא שאז החלה הפרשה להסתבך. באותה העת, פרקליט מחוז תל אביב היה המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר. בשיחה עם וואלה! NEWS טוענת קרן כי למברגר לחץ עליה לוותר על ההליך הפלילי לטובת הסדר מותנה, במסגרתו הודה בקיום מערכת יחסים מינית איתה ונותר ללא רישום פלילי.

חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לרשויות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד ולסגור את התיק בעניינו - אם יודה בביצוע העבירות המיוחסות לו ויקיים תנאים שנקבעו במסגרת ההסדר. אחד הקריטריונים להסדר הוא כי בתיק החקירה ישנן די ראיות כדי להעמיד את החשוד לדין. במקרה כזה, יירשם כי התיק נסגר בעילה של "סגירת תיק בהסדר", כשהפרת תנאי ההסדר תביא להעמדתו לדין של החשוד בעתיד.

לטענת הקצינה, למברגר הפעיל לחץ כדי שתסכים ללכת להסדר שיוציא את יוסף ללא רישום פלילי. "הקצין הזה היה אמור להיות מקודם בדרגה. לשב"ס הייתה קשה המחשבה שבמקום לקדם אותו הם צריכים להתמודד עם כתב אישום על אונס. הם רצו להימנע מהמבוכה הזו, שבמקום שיעניקו לו דרגת תת-גונדר הוא יקבל מספר אסיר", סיפרה.

"נציבת שב"ס לשעבר עפרה קלינגר אמרה לי עוד לפני שנאלצתי לחתום על ההסדר המותנה: 'מבחינתי הוא קיבל את העונש. אני לא צריכה שהוא ישב בבית סוהר בשביל להבין שהוא אשם. ברגע שהוא פשט מעליו את המדים ועזב את שב"ס, מבחינתי זה העונש'", העידה קרן. לדבריה, אמירה זו נועדה לאותת לה לחתום על ההסדר ולחלץ את שב"ס מהתסבוכת. "הוא כמובן מקבל פנסיה ואת כל התנאים", הוסיפה.

קרן נדהמה משינוי הטון בפרקליטות, ממצב שבו הודיעו כי יש מספיק ראיות להעמיד את מפקד הכלא לדין ועד שזומנה לפגישה אצל למברגר. "הוא הסביר לי שלא כדאי לי ללכת להליך הפלילי, ושהוא מייעץ לי כמו שהיה מייעץ לבתו", אמרה וציטטה אותו: "מבחינתי את כמו הבת שלי ואני מאמין למה שאת אומרת, אבל אם הייתי צריך לייעץ לבתי זה מה שהייתי מייעץ לה".

במקביל, נודע לקצינה כי בשלב שבו נטה פרקליט המחוז לסגור את התיק בהסדר מותנה, הוא נפגש מאחורי גבה עם נציבת שב"ס. בפגישה, בה נכחה גם קצינת משאבי אנוש מטעם שירות בתי הסוהר, הסביר למברגר כי הוא רואה קשיים בגרסת המתלוננת. "בפגישה הראשונה למברגר ראה שאני לא מתרצה ולא מוכנה ללכת להסדר", סיפרה קרן. "הוא זימן אותי לפגישה שנייה והסביר לי שאין ברירה, שבגלל שמחקתי הודעות וסרטונים חולניים שהוא (יוסף) שלח לי זה יוצר בעיה".

"ניסיתי להסביר לו שאני אישה נשואה ולא מוכנה שיהיו אצלי סרטוני מין כאלה. הוא שאל למה לא מחקתי הכול והסברתי לו שהשארתי כמה סרטונים כדי שתהיה לי הוכחה. הוא ענה שהוא חושש ש'השופט יגמור אותי על דוכן העדים'. הסברתי שאני מוכנה שייקחו את הטלפון וישחזרו את החומרים, אבל מומי טען שלא ניתן לשחזר", המשיכה. "הייתי עם הגב לקיר - לא באמת שואלים אותך, מציבים לך עובדה. בפגישה השנייה הוא כבר הודיע לי על ההסדר המותנה".

במסגרת ההסדר המותנה, כתב שוהם מכתב לקצינה. "בעת ששימשתי מפקד בכלא איילון יזמתי שלושה מפגשים בינינו שהיו בעלי תוכן מיני. כמו כן, יזמתי כלפייך מספר רב של שיחות טלפון וכן חילופי מסרונים בעלי אופי מיני. כל זאת, כשהיה ידוע לי כי את מעוניינת להתקדם בתפקידך ובדרגתך ואף ניסיתי לסייע לך בנושא זה על ידי פניה למפקד המחוז", כתב. "גם כיום, בהתאם להסדר עם הפרקליטות וכחלק נוסף של הבעת חרטה על מעשיי, הסכמתי לשלם לך פיצויים משמעותיים בסך 25 אלף שקלים".

בסוף המכתב לקח יוסף אחריות על מעשיו וביקש את סליחתה של הקצינה. בכך נחתמה הפרשה, כשמפקד הכלא יצא מהסיפור ללא רישום פלילי, ואילו הקצינה עזבה את שב"ס. לדבריה, היא חשה שאנשי סגל בארגון הפנו לה גב. "קצינת רווחה של מחוז צפון אמרה לי בזמנו כי הבינו שזה נגמר כשהוא יצא ללא קלון. זה מה שהוא שידר, בזמן שהכפישו את שמי", אמרה.

לפני כשנתיים הוזמן יוסף על ידי שב"ס לאירוע מורשת כלא איילון, למרות מה שאירע לכאורה. בחשבון הפייסבוק שלו הוא כתב אז כי "מעולם לא הורשעתי או הודאתי בהטרדה מינית. יתרה מכך, מעולם לא הוגש נגדי כתב אישום ואין לי רישום פלילי".

כעת, קרן מגישה תביעה אזרחית נגד מפקד הכלא לשעבר, בגין הנזקים שנגרמו לה לטענתה. "אני עד היום לא מבינה למה התיק נסגר כך בזמן שהיו ראיות, ומה פתאום מומי נפגש עם המעסיקה שלי מאחורי גבי. האם בכל תיק נפגש פרקליט המחוז עם המעסיק של החשוד והנפגע?", תהתה.

הקצינה חושבת שהתיק טויח. לדבריה, "אם הוא לא היה דוחף לכיוון הסתדר מותנה, תיק כזה גדול היה נגמר בקצין בכיר שנכנס לכלא. זה לא עושה כבוד לשב"ס בלשון המעטה. הייתי רוצה ששמי יטוהר, שאפסיק להיות הנבלה התורנית שהורסת משפחות בגלל שלא קיבלתי דרגה, בגלל שממציאים שהיה בינינו רומן והוא לא קידם אותי אז החלטתי שאני מתנקמת בו, היו עליי המצאות ואף אחד לא עצר את הסוסים מלהשתולל".

קרן אף מתחה ביקורת על הנציבה לשעבר. "קלינגר לא עשתה כלום, למרות שהבטיחה שתגבה אותי", אמרה. "21 שנה שירתי בשב"ס ו-11 שנים בכלא איילון, לא נפרדו ממני, אפילו לא ברכה לסיום השירות, בסוף אני יצאתי הנבלה הגדולה בסיפור". הקצינה סיפרה כי היא סובלת כיום מפוסט-טראומה, והוכרה על ידי משרד הביטחון עם 30% נכות לצמיתות.

גם אם נכונה גרסתו של יוסף, שלפיה היה מדובר ברומן והקצינה השתמשה בו כדי להתקדם בדרגה, אסור היה לו לקיים עמה יחסים אינטימיים בהיותו מפקד שלה. יתרה מזאת, אסור היה לו לפנות למפקד המחוז ולהעלות את שמה לקידום, כפי שציין שעשה במכתב ההתנצלות.

חריגה גם הבחירה לפנות להסדר מותנה. ההליך עצמו נחתם רק עם מי שיש נגדו מספיק ראיות כדי לבסס כתב אישום. אם כך, לא ברור מדוע בחרו במקרה זה לוותר על ההליך הפלילי ולמה למברגר לא קיבל את סירובה של קרן להסדר, בייחוד לאור אמירתה כי פרקליט המחוז טען לכל אורך הדרך כי הוא מאמין לה ויש מספיק ראיות בתיק. זאת, בהינתן שיש אינטרס ציבורי בטיפול בפרשה.

גורם משפטי בכיר, שבקיא בנושא ההסדר המותנה, הסביר בשיחה עם וואלה! NEWS כי בעבר היו בפני התביעה שתי אופציות: כתב אישום או סגירה מחוסר עניין לציבור. "יש מקרי ביניים שבהם הגשת כתב אישום זהו צעד אגרסיבי מדי, אך מצד שני גם סגירת התיק מחוסר ראיות לא באה בחשבון מכיוון שיש מספיק ראיות, וברור שנעברה עבירה", אמר.

אותו גורם מכיר את תיאור העובדות שבהסדר המותנה שנחתם עם מפקד הכלא לשעבר. "על פניו המקרה הזה הוא לא המקרה הקלאסי להליכה להסדר מותנה", אמר. לדבריו, בהסדר מותנה מדובר לרוב על עבירות פליליות, כשהעבירה עצמה נמצאת ברף הנמוך של האישום הפלילי ולכן אין אינטרס ציבורי ממשי להעמידם לדין: "למשל, אדם שגנב מהמעסיק חבילת דפים, אין כאן עניין לציבור להגיש כתב אישום, האינטרס הציבורי לא ייפגע".

עו"ד שני אילוז, שמייצגת את הקצינה, מסרה כי "מרשתי נפגעת עבירה אמיצה שהחליטה להוות דוגמה אישית לנשים רבות ולסוהרות וקצינות בשב"ס. היא משלמת מחיר אישי ומקצועי כבד רק בגלל שבחרה לחשוף את המקרה שחשיפתו אמורה הייתה לגרום לניקוי אורוות בגוף שרב הנסתר בו על הגלוי".

"לצערנו במקום לקבל קידום וגיבוי מלא, היא מצאה את עצמה מנודה חברתית עד שהמערכת הוקיעה אותה", הוסיפה אילוז. "בהסדר מותנה הודה מפקד בית הסוהר לשעבר בביצוע העבירות ועל אף הודאתו ולאחריה זכה לחיבוק חם משב"ס ומקצינים בכירים. מצופה מארגון לאומי המתהדר ביכולתו להיאבק בנושא ההטרדות המיניות לתת גיבוי מלא לקורבנות עברה ולהעביר מסר ציבורי ברור".

מטעם הפרקליטות ולמברגר נמסר בתגובה כי "לאחר בחינת התיק הגיעה הפרקליטות למסקנה שאין ראיות לביצוע עבירת מין, בשל הקושי להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי את יסוד ניצול המרות. בד בבד, נמצא כי התנהגות החשוד יכולה לבסס עבירה של הפרת אמונים. עם זאת, בפרקליטות סברו כי התיק נמצא מתאים להליך של הסדר מותנה לאור מכלול נסיבות העניין, בהן סיום העסקתו של החשוד בשב"ס וכן העובדה שבסופו של יום לא נמצאו ראיות לעבירות המין החמורות בהן נחקר".

"במסגרת בחינת התיק בפרקליטות נפגשו הגורמים המטפלים בתיק, בראשות פרקליט המחוז דאז, עם הגורמים הרלוונטיים בשב"ס, ובהם נציבת שב"ס והיועצת המשפטית. מטרת הפגישה הייתה, בין היתר, לבחון את האפשרות להוכיח את יסוד ניצול המרות ביחס לפער בדרגות בין החשוד לבין המתלוננת, כמו גם את האפשרות לקיים הליך משמעתי לאחר פיטוריו של החשוד משב"ס אל מול הליך פלילי. כל זאת נעשה במסגרת פגישה אחת בלבד, שהתקיימה במשרדו של פרקליט המחוז דאז", הוסיפו.

לדבריהם, "הגורמים המטפלים בתיק, ובראשם פרקליט המחוז דאז נפגשו גם עם המתלוננת ועם עורכת דינה, כדי להציג בפניהן את הקשיים הראייתיים המשמעותיים בתיק, ואת השיקולים המושכים לכיוונו של עריכת הסדר מותנה. זאת, מתוך רצון לשמוע את המתלוננת ואת עמדתה, בטרם תתקבל החלטה סופית בתיק. בפגישה לא הופעל כל לחץ על המתלוננת להסכים להסדר המותנה והדבר מוכחש מכל וכל. ההיפך הוא הנכון".

לפי הפרקליטות ולמברגר, "במהלך הפגישה ניתנה למתלוננת אפשרות להביע את עמדתה בצורה חופשית ורחבה, והובהר כי הדברים יישקלו על ידי הפרקליטות. נדגיש, כי עמדת נפגעי העבירה אמנם נשקלת במסגרת ההחלטה הסופית על עריכת הסדר מותנה, אולם אין חובה לקבל את הסכמתם להסדר, ואף החוק אינו מאפשר להם להגיש ערר על החלטה לערוך הסדר, ולפיכך אף אין כל היגיון בהפעלת לחץ על נפגעי העבירה להסכים להסדר מותנה".

עו"ד משה ורינת גלעד, המייצגים את יוסף, מסרו בתגובה כי "אכן נערך שימוע בפני פרקליטות מחוז תל אביב ובפני פרקליט המחוז שלמה למברגר. השימוע נמשך שתי יממות שלמות ובישיבה ישבו כל בכירי הפרקליטות. אני סבור שבמקרה הזה שני הצדדים הגיעו לעמק השווה והנכון ביותר דהיינו הסדר מותנה של עבירת הפרת אמונים. כששני הצדדים הגיעו להסדר הזה כשכל אחד שוקל את סיכוייו וסיכוניו מהבחינה הראייתית בלבד. דהיינו, אני משוכנע שהיה סיכוי גבוה שאם היה מתנהל משפט, מרשי היה יוצא זכאי מכל העבירות אבל כעו"ד זהיר ומנוסה אני יודע שכשאתה נכנס לבית משפט, אתה לא יכול להיות בטוח מראש מה יפסקו השופטים ואיך תצא ממנו".

לדבריהם, "היה קיים גם סיכוי שהוא יורשע בעבירה של הפרת אמונים ולא בעבירות מין ושני הצדדים קנו ב'יושר' על פי הראיות את הסיכון של רווח והפסד של כל צד והגיעו לפשרה הנכונה. הן מבחינת המערכת, הן מבחינת המתלוננת והן מבחינת הנאשם שהתפטר מהשירות בשב"ס עוד קודם לכן ובלי קישור לשימוע בפרקליטות. בשימוע גם הוגשו מסמכים של מאות עמודים ששכנעו את למברגר להגיע לפשרה הזו. היום, כשרבים ובכירים תוקפים את הפרקליטות, אני מבקש לומר שבמקרה הזה ראיתי פרקליט מחוז שרק האמת היושר והצדק עמדו לנגד עיניו".

נציבת שב"ס לשעבר עפרה קלינגר סירבה להגיב לדברים.