לבקשת הנאשמים בהסתה מ"חתונת השנאה": המדינה תנמק מדוע יזבק לא הועמדה לדין

(בווידאו: חשיפת תמלילי חקירות "חתונת השנאה", 2017)

הפרקליטות תצטרך להעביר תרשומות פנימיות הנוגעות לחברת הכנסת היבא יזבק (הרשימה המשותפת) לנאשמים ב"חתונת השנאה", בה דקר אחד החוגגים תמונה של הפעוט עלי דוואבשה שנרצח בדומא. בית משפט השלום לנוער בירושלים הורה לפרקליטות להעביר את הנימוקים להחלטה שלא להעמיד לדין את יזבק, בעקבות טענת הסנגור של כמה מהנאשמים לפיהן הפרקליטות נוקטת באכיפה בררנית במקרה של עבירות הסתה.

בתיעוד מהחתונה, שהתקיימה בשנת 2015, נראים המשתתפים רוקדים עם כלי נשק, סכינים ובקבוקי תבערה, שרים שירי נקמה ומניפים תמונה של עלי דוואבשה, שנרצח כשהיה בן שנה וחצי. בעקבות זאת, נעצרו כמה מהמשתתפים והוגש נגדם כתב אישום בגין עבירות של הסתה לאלימות או לטרור.

הדיונים בתיק נמשכים מזה כארבע שנים, ולאחרונה ביקש עורך הדין משה פולסקי מארגון "חוננו" לקבל חומרים הנוגעים להחלטה בעניין יזבק, בטענה שהפרקליטות נוקטת במדיניות מפלה. זאת, לאחר שבבחירות לכנסת הוגשו פניות לפסול את מועמדותה בשל פוסטים שפרסמה, ובהם פוסט מ-2015 בו כינתה את המחבל סמיר קונטאר "השאהיד הלוחם", וכן שיתפה ב-2013 תמונה של המחבלת דלאל אלמוגרבי וכתבה "יבורכו נשות ההתנגדות".

היועמ"ש התנגד לפסילת מועמדותה לכנסת, ואמר כי הוא סבור שהתבטאויותיה מקרבות אותה לרף הפסילה, אך לאור הבהרותיה בפני ועדת הבחירות - היא לא חצתה אותו. גם בג"ץ קבע כי יזבק תוכל להתמודד לכנסת.

פולסקי כתב בבקשתו כי לאור העובדה שחברת הכנסת כלל לא נחקרה, "הרי שייתכן והדברים אף מסתברים, כי מחוות הדעת הפנימיות המצויות בידי היועמ"ש עולה המסקנה כי ההתבטאויות המיוחסות לה אינן עולות לכדי עבירה של הסתה, ובכך יש להשליך באופן ישיר על הגנת הנאשמים".

הפרקליטות התנגדה להעברת החומרים משום שיזבק כלל לא נחקרה, ולטענתה הם אינם רלוונטיים להגנה. עם זאת, השופט שמעון לייבו קיבל את הבקשה וקבע כי על הפרקליטות להעביר תכתובות בין גורמי התביעה הנוגעות לעניינה, ובכלל זה חוות הדעת של היועמ"ש.

"במצב דברים בו היועמ"ש, בחוות דעת עדכנית מ-2020, נותן משקל שונה לאחד מהערכים ולמעשה משנה את נוסחת האיזון בין חופש הביטוי לאלימות מילולית, הרי שהנוסחאות, מכוחן פעל, עומדות למבחן מחודש ודרושות להגנת נאשמים אחרים שהועמדו לדין מכוח עמדה מוקדמת יותר", כתב השופט לייבו בהחלטתו. הוא ציין כי טענת הסנגור לפיה לא נפתחה חקירה בעניין יזבק, שלטענתו התבטאויותיה חמורות יותר ממעשי הנאשמים, לא נענתה על ידי הפרקליטות.

לדברי השופט, "עצם הימנעות המאשימה מפתיחה בחקירה בעניינה של יזבק, אף שהתשתית הראייתית הייתה ידועה לה ואף שהיועמ"ש בעצמו הודה כי 'הדברים שנאמרו בריאיון (בערוץ 13, מ"ה) חמורים ועלולה להשתמע מהם תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל', מחייבת אותה להציג טעמיה לעניין זה לפי בקשת הנאשמים על מנת שניתן יהיה לבחון נימוק ענייני".

עוד ציין השופט לייבו כי ישנה חשיבות בקבלת עמדה סדורה של הפרקליטות בהחלטה להימנע מחקירה. הוא הוסיף כי לצורך קבלת עמדת הפרקליטות העקרונית לטיפול בתיקים הנוגעים לעבירות להסתה עליה להציג את "כלל ההנמקות: בזמן האירועים ועד מועד הדיון בוועדת הבחירות, שקדמו לגיבוש חוות הדעת בזמן אמת ואין להסתפק אך בחוות הדעת הסופית שהוגשה בתכוף להליך הבחירות".

עו"ד פולסקי מסר כי "כפי שטענו מלכתחילה, הגשת כתב האישום בתיק הזה נבעה ממניעים זרים ופסולים של המאשימה". לדבריו, "למרות שאין כל חולק כי ח"כ היבא יזבק, שהינה אישיות ציבורית מוכרת ובעלת מעמד ציבורי, פרסמה במודע מספר רב של פרסומים שלמעשה מביעים במפורש הזדהות עם גדולי הטרוריסטים והרוצחים, שלמעשה עולים לכדי עבירה ברורה של הסתה לאלימות וטרור, שום גורם במערכת אכיפת החוק לא חשב אפילו לחקור אותה בעניין זה".

לטענתו, מדובר ביחס מפלה בהשוואה ליחס לו זכו מרשיו. הוא הסביר כי "בעת שמדובר בכמה נערים שרקדו באירוע חתונה פרטי, והחזיקו שלט באופן ספונטני ולשניות בודדות, עטו עליהם גורמי אכיפת החוק על מנת לנסות להעמידם לדין". עו"ד פולסקי אמר כי "כל זאת רק על מנת להסיט את תשומת הלב הציבורית מאמצעי החקירה הדורסניים והפוגעניים מאין כמותם שננקטו כנגד חשודים בתיק דומא".