השופטת ששכלה את בנה והתנגדה לפסילת יזבק: "פיתוי רב לפסוק לפי הרגש"

השופטת ענת ברון, שבנה הבכור נהרג בפיגוע בטיילת בתל אביב ב-2003, הייתה אחת מהשופטים שתמכו באישור התמודדותה של הח"כית מהרשימה המשותפת. ברון כתבה כי "לפיגועי רצח אין סליחה ואין מחילה, ולכאב אין מזור", אולם יש לשפוט לפי אמות המידה המחמירות לפסילת מועמד

צילום: רוני כנפו, עריכה: אסף דרורי

(בווידיאו: הדיון בפסילתה של יזבק, בשבוע שעבר)

שופטי בית המשפט העליון היו חלוקים בדעתם בנוגע לבקשת פסילתה של ח"כ היבא יזבק מהרשימה המשותפת, בטרם אישרו הערב (ראשון) את התמודדותה, חרף החלטת ועדת הבחירות. אחת מהשופטים שתמכו באישור התמודדותה של יזבק הייתה השופטת ענת ברון, ששכלה את בנה הבכור בפיגוע.

ברון אמרה כי "ההיסטוריה של מדינת ישראל מאז הקמתה ועד ימינו למודת פיגועים ושותתת דם. תמונות מחרידות, של גופות מוטלות לצד אוטובוסים מפוצצים ושל מקומות בילוי שהפכו לזירות טרור ורצח, אינן דוהות גם ברבות השנים ותישארנה צרובות בליבנו לעד. פיגועי דריסה של חיילים ואזרחים, רצח לאור יום בדקירות סכין, כל אלה הם מנת חלקנו גם בימים אלה ממש". לדבריה, "לפיגועי רצח אין סליחה ואין מחילה, ולכאב אין מזור. ודאי שלתומכים ברצח יהודים באשר הם יהודים אין מקום בכנסת ישראל".

"השאלה - אמות המידה המחמירות לפסילת מועמד". ח"כ יזבק (צילום: יהונתן ולצר, TPS)

באפריל 2003, ברון שכלה את בנה הבכור - רן בן ה-22, שנהרג בפיגוע במועדון מייק'ס פלייס בטיילת תל אביב. בהחלטה, הסבירה השופטת כי "הפיתוי לפסוק על פי הרגש הוא רב. אולם, עלינו להישמר לבל יגבר הפיתוי על אמות המידה המחמירות, שרק בהתקיימן ישנה הצדקה לפסילתו של מועמד מלהתמודד בבחירות לכנסת. וזו השאלה העומדת לפתחנו ולהכרעתנו".

הבקשה לפסילתה הגיעה בעקבות כמה ראיות, ובראשם שני פוסטים שפרסמה יזבק - אחד מהם, משנת 2015, עם תמונתו של המחבל סמיר קונטאר שרצח את משפחת הרן; ופוסט נוסף, משנת 2013, עם תמונתה של המחבלת דלאל מוגרבי שביצעה את הפיגוע בכביש החוף. זאת, לאחר שוועדת הבחירות הצביעה בעד פסילתה של הח"כית מבל"ד.

בהחלטתם, שופטי העליון קיבלו את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהתנגד לפסילתה של יזבק. הם קבעו כי בשל הכמות המעטה של הראיות המהותיות, חלוף הזמן, היעדר ביסוס בדבר פעולה חוזרת ונשנית ובעיקר נוכח הבהרותיה והצהרותיה של יזבק, המגובות בתצהירים אישיים ובהבעת חרטה מצדה - לא הצטברה "מסה קריטית" של ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות המצדיקות את פסילתה.

עוד בוואלה! NEWS

עבירות מין, בריחה מהארץ ואלימות החסידים: השערוריות של הרב ברלנד

לכתבה המלאה
"התמונות המחרידות צרובות בליבנו לעד". השופטת ענת ברון (צילום: ויקיפדיה)

בנוסף לברון, השופטים שתמכו באישור התמודדותה של ח"כ יזבק היו עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק ארז ומני מזוז. בצד שהתנגד, ונותר במיעוט, היו הנשיאה אסתר חיות והשופטים נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון. שופטי המיעוט, ובהם נשיאת בית המשפט העליון, סברו כי הראיות שפורטו בעניין יזבק אינן משתמעות לשתי פנים ומלמדות על תמיכה בפעולות טרור, מהקשות ומהמחרידות שבוצעו נגד מדינת ישראל. ארבעה השופטים סברו שיש בכך מספיק כדי לפסול אותה.

דחיית הבקשה לפסילתה של הח"כית עוררה סערה במערכת הפוליטית. יזבק אמרה כי "בקשות הפסילה הן חלק מקרקס ההסתה נגדי ונגד החברה הערבית ונציגיה", ובמפלגתה בירכו על קביעת השופטים. "שוב הוכח שהקמפיין של הימין הקיצוני נגד ח"כ יזבק והרשימה המשותפת הוא תעמולה זולה שמטרתה דה-לגיטימציה של נבחרי ציבור ערבים", מסרה הרשימה המשותפת.

מנגד, בימין תקפו בחריפות את החלטת העליון. ח"כ אופיר כץ (הליכוד), ממגישי בקשת הפסילה של יזבק, אמר כי "בושה שהמשפחות השכולות צריכות לראות שמהללת רוצחי יקיריהם יושבת בבית המחוקקים. בימינה, אמרו כי מדובר ב"נקודת שפל חדשה של בית המשפט העליון ואמון הציבור בו".

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully