הכנסת תציין היום (שלישי) לראשונה את ה"פרהוד", הפרעות שנערכו בקהילה היהודית בעיראק בשנת 1941 על ידי אספסוף מקומי. במליאה יתקיים אחר הצהריים דיון שבמהלכו חברי הכנסת יישאו דברים לציון האירועים, במהלכם נרצחו 179 איש ו-2,118 נפצעו. את היוזמה הוביל ח"כ אופיר כץ מהליכוד, בתמיכת יו"ר הכנסת יריב לוין.
כץ, נכד לניצולת פרהוד, הגיש השבוע גם הצעת חוק שנועדה לקבוע יום לאומי קבוע לזיכרון הפרהוד, במסגרתו ילמדו מוסדות החינוך את הנושא, תתקיים ישיבה ממלכתית במליאת הכנסת וכן תהיה אפשרות לערוך עצרת שנתית-מרכזית. לדברי כץ, "זה הוא תיקון עוול היסטורי, כמו סבתי, אשר גדלתי בצל סיפוריה על הפרעות האנטישמיים בבגדד, ישנם עשרות אלפי ניצולים שמבקשים שיכירו בסיפורי התלאות שהם עברו".
עוד אמר ח"כ כץ כי סיפור הפרהוד לא מוכר מספיק "ואינו מסופר לרבים. עלינו לזכור ולשמר את ההיסטוריה היהודית וחובתנו להעביר הלאה את תולדות עמנו לדורות הבאים".
אל תפספס
הפוגרום החל ביוני 1941, עת הופל על ידי הבריטים המשטר הפרו-נאצי ששלט בעיראק. אז, כילה ההמון את זעמו בחברי הקהילה היהודית במדינה במשך יומיים בזמן חג השבועות. האירועים כללו מעשי זוועות של רצח תינוקות, נשים וזקנים. נכסים בבעלות יהודים נבזזו ומאות בתים נהרסו. מאות מתפרעים נהרגו בדיכוי המהומות, שהושוו לאירועי ליל הבדולח בגרמניה.
אולם, המחלוקות ההיסטוריות סביב המאורעות לא חלפו עם השנים. השאלה אם היו אלו פרעות ספונטניות או כאלו שתוכננו מראש נותרה ללא הכרעה, עד היום. רבים רואים ב"פרהוד" - הכינוי למאורעות שפירושו בערבית "הפחדה ברוטלית של נשלטים" - נדבך ישיר לשואה, תוצר האנטישמיות שלא דילגה על מדינות ערב. ההשפעה הנאצית על המשטר הקיצוני של רשיד עאלי אל-כילאני, ראש ממשלת עיראק בשנת 1941, התבטאה בתעמולה קיצונית וארסית נגד יהודים.