פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הטכנולוגיה שתחולל מהפכה בצלחת שלנו - ותצמיח את חקלאי העתיד

      13% מהירקות והפירות בישראל הכילו שאריות חומרי הדברה החורגות מהרמה המותרת - פי שלושה מאשר באירופה. פעילות החקלאות המדייקת, שהולכת וצוברת תאוצה, כוללת אמצעים מעולם ההיי-טק כמו רחפנים ומצלמות זעירות שייטיבו עם הסביבה, יפחיתו עלויות - וישנו את פני הענף

      הטכנולוגיה שתחולל מהפכה בצלחת שלנו - ותצמיח את חקלאי העתיד
      צילום: שי מכלוף, עריכה:אסף דרורי

      (בווידאו: חקלאות בצל הקורונה)

      החקלאות הישראלית מהווה מרכיב משמעותי בצלחת שלנו. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2019, חקלאות ישראל מספקת לאזרחים כ-70% מצריכת הירקות והפירות, 40% מצריכת הבקר כ-40% מצריכת הקטניות ופחות מ-1% מצריכת הדגנים. עם זאת, דוח של משרד הבריאות לשנים 2018-2017 קובע כי "בישראל קיים שימוש נרחב מהרצוי בחומרי הדברה לחקלאות בישראל".

      הדוח של משרד הבריאות הראה ש-13% מהירקות והפירות המשווקים בישראל הכילו שאריות חומרי הדברה שחורגות מהרמה המותרת, בהשוואה לחריגות באירופה שעומדות על 4% בלבד. רק 37% מכלל הפירות והירקות שנדגמו בסקר היו נקיים לגמרי משאריות של חומרי הדברה, ביחס לאירופה שם הנתון עומד על 55%.

      משרד הבריאות מדגיש שדיאטה ים-תיכונית עשירה בפירות, ירקות, אגוזים וכדומה נבדקה על ידי ארגונים בינלאומיים ונמצאה כאחת הדיאטות הבריאות בעולם. המלצת משרד הבריאות לציבור היא להמשיך לאכול פירות וירקות עם קליפתם המכילה רכיבים תזונתיים חשובים. כדי להימנע משאריות חומרי הדברה ה-FDA ממליץ לשטוף ירקות ופירות עם מים קרים ולשפשף עם סקוץ' רך לפני האכילה.

      קטיף בצל ירוק בשרון, 21 באפריל 2020 (ראובן קסטרו)
      13% מהירקות והפירות הכילו שאריות חומרי הדברה חריגות. קטיף בצל ירוק בשרון (צילום: ראובן קסטרו)

      יש מגוון דרכים לצמצום זיהום המזון בחומרי הדברה. אסטרטגיות שונות קיימות ומיושמות בישראל כגון הדברה ביולוגית, חקלאות משמרת סביבה המעצימה את האויבים הטבעיים של המזיקים, הדברה משולבת וכן חקלאות מדייקת. לאחרונה, האיחוד האירופי החליט להוביל מהפכה חקלאית דיגיטלית הכוללת שימוש בחקלאות מדייקת התואמת את יעדי ה"גרין דיל" האירופי הן בנושא דיגיטציה והן בנושא שמירה על הטבע והמגוון הביולוגי. חקלאות זו, כך לפי האסטרטגיה, תסייע להשיג את היעד השאפתני שקבעו האירופים לצמצום השימוש בחומרי הדברה ב-50% במהלך העשור הקרוב.

      חקלאות מדייקת הינה תחום רחב, המוגדר כאסטרטגיית ניהול שאוספת, מעבדת ומנתחת נתונים לאורך זמן ומרחב על מנת לתמוך בהחלטות ניהוליות, לפי השונות המוערכת של סביבות חקלאיות. זאת במטרה לשפר יעילות שימוש במשאבים, תפוקה, איכות, רווח, וקיימות של הייצור החקלאי.

      התכנית החקלאית של האיחוד האירופי

      האיחוד האירופי הציג בחודש שעבר אסטרטגיה חקלאית חדשה המתיימרת להציע דיאטה בריאה, איכותית ובמחיר סביר על מנת להשיג ביטחון מזון וקיימות בחקלאות. בשבוע שעבר, נציב החקלאות יאנוש וודקיובסקי חשף לראשונה את הרפורמה בסובסידיות לחקלאים האירופים - Common Agriculture Policy.

      הנציב מסר השבוע בדיון של ועדת הסביבה, בריאות הציבור וביטחון המזון של הפרלמנט האירופי כי "לחקלאים מגיע שיוקצו להם משאבים על מנת לייצר את המזון שלנו בצורה יותר מקיימת, בייחוד בזמנים קשים אלו". הנציב הוסיף כי הוא מאמין שאנחנו לא יכולים לחזור למקום בו היינו לפני המשבר וחייבים לנצל הזדמנות זו על מנת להתמודד עם אתגרים חשובים. "אנחנו צריכים לסייע למעבר לעתיד בר-קיימא, לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מהבחינה של קיימות אקולוגית".

      391 מיליארד אירו יוקצו לתקציב האיחוד לחקלאות ופיתוח הכפר לשנים 2027-2021. דבר זה מהווה הגדלה של 2% מהתקציב הנוכחי. בנוסף לכך, יוקצו 15 מיליארד אירו נוספים לסובסידיות החקלאיות מקרן השיקום הכלכלי של האיחוד, שנוצרה במטרה לסייע לכלכלה האירופית להתאושש ממשבר הקורונה.

      קטיף ענבים בברם, גרמניה. 1 באוקטובר 2018 (AP)
      "לחקלאים מגיע שיוקצו להם משאבים על מנת לייצר את המזון שלנו". קטיף ענבים בגרמניה (צילום: אי-פי)

      הרפורמה בסובסידיות החקלאיות נדרשת כעת להראות כיצד תקציבים אלו תורמים לחמשת העקרונות של ה"גרין דיל" האירופי, ויובאו לאישור הפרלמנט האירופי בהמשך החודש. חברי הפרלמנט האירופי הגיבו השבוע בדיון של ועדת הסביבה כי הרפורמה בסובסידיות לחקלאים צריכה לשקף את מידת השאפתנות של האיחוד האירופי בנושאי סביבה, אקלים ומגוון ביולוגי.

      לכן, אחת התוספות החדשניות שאכן נלוותה לרפורמה בסובסידיות לחקלאות הינה ההצמדה של התקציב לה יישום האסטרטגיה החקלאית החדשה של האיחוד - "מהחווה למזלג", וכן האסטרטגיה החדשה של האיחוד בנושא טבע ומגוון ביולוגי, תכלול צביעה של לפחות 30% מתקציב פיתוח הכפר לתכניות סביבתיות אשר יתייחסו לנושאי סביבה ושינויי האקלים.

      תכניות אלו יכללו מימון לנושאים כמו אגרו-אקולוגיה, הרחבת החקלאות האורגנית ולחקלאות מדייקת. לפי הנציבות האירופית, האסטרטגיה נועדה לתמוך בחקלאים, דייגים ושחקנים אחרים בשרשרת האספקה של המזון שכבר עברו לפרקטיקות יותר סביבתיות, ולאפשר מעבר חלק יותר עבור אלו שעדיין לא שם.

      בשנת 2017 שוגר מיקרו-לוויין ישראלי-צרפתי בשם VENµS אשר מקיף את שמי ישראל בזווית קבועה ונועד, בין השאר, לספק נתונים עבור מחקרים פורצי דרך בנושא החקלאות המדייקת.

      נציב החקלאות של האיחוד האירופי ונציב הסביבה מציגים את הרפורמה בסובסידיות לחקלאות ולדיג, 2 ביוני 2020 (רויטרס)
      נציב החקלאות ונציב הסביבה של האיחוד האירופה מציגים את הרפורמה, השבוע (צילום: רויטרס)

      פרופ' עבד גרה, המדען הראשי ומנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופרופ' אביטל בכר מנהל המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני, ציינו את נושא החקלאות המדייקת כשנשאלו על ידי העיתון "יבול שיא" על השאיפות שלהם להזנקת החקלאות לעשור הקרוב. השקעה בנושא זה, על פי פרופ' גרה, צפויה לייעל את השימוש באמצעי הייצור ולחסוך בתשומות, כשהכוונה בתשומות יכולה להיות שימוש בחומרי הדברה למשל או שימוש במשאבים כגון מים.

      לפי הראל גרינבלט, מדריך מיכון וטכנולוגיה בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, "החקלאות המדייקת בעלת פוטנציאל אדיר, ותצטרף לכלל הפעולות המבוצעות כיום להפחתת השימוש בחומרי הדברה בגידולים צמחיים". השימוש יכול להועיל בעיקר בריסוס תגובתי הקורה בזמן אמת כאשר מבחינים במזיק או מחלה.

      זיהוי יכול להיעשות על ידי שימוש ברחפנים, תמונות לוויין או אפילו מצלמות מיקרוסקופיות המזהות מזיקים בשטח. ישנן כיום חברות טכנולוגיה חקלאית, אגרו-טק, בישראל המספקות שירותי רחפנים וניתוחי מידע. ריסוס תגובתי לפי רמת המזיקים, עשבים שוטים או המחלות באזורים הנגועים בשדה יכול לצמצם ולהחליף את הצורך בריסוס שמיושם על כל השדה.

      החזון הינו שהחקלאי לא יצטרך לרסס בכל השדה למשל בתפוחים, ויכול לדשן ולהשקות בדיוק לפי הצורך. בכך החקלאי ימקסם רווחים בצורה יותר חכמה כלכלית וסביבתית - החקלאי יראה היכן יש בעיות, יזהה ויפעל בהתאם. עם זאת, מידת השימוש בחקלאות מדייקת בישראל הינה עדיין בשלביה הראשונים.

      חקלאות מדייקת

      לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צריכת המים של הסקטור החקלאי היוותה כ-55.4% מכלל צריכת המים בישראל לשנת 2017. חקלאות מדייקת יכולה להוביל לצמצום השימוש במים ולייעל את צריכת המים בצורה שתגביר את תפוקת השטח. לכן, נושא זה אף יכול להתקשר למתווה ה"גרין ניו דיל הישראלי" שהשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הצהירה שבכוונתה לקדם.

      מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית של הטכניון הציע בניתוח שעשה בשנת 2016 לתמוך בתעשיית האגרו-טק וכן ספציפית בנושא חקלאות מדייקת על מנת לפתח את החדשנות בנושא בישראל. גם כן הודגש הפוטנציאל של לייצא טכנולוגיה חקלאית ישראלית לשאר העולם, למשל לשווקים מתפתחים כגון הודו וברזיל, ובכך לספק מגוון רחב של אפשרויות תעסוקה במשק החקלאי ושוק עבודה ליזמים וכן לסטודנטים להנדסה חקלאית, תחום שנהייה דומה יותר ויותר למגזר ההייטק.

      למשרד החקלאות והכפר אין כיום נתון מדויק על מספר החקלאים הישראלים המשתמשים בשיטות של חקלאות מדייקת. עם זאת המשרד הפעיל בשנים האחרונות שורה של מענקים על מנת לסייע לחקלאים ברכישת טכנולוגיות לצורך מיכון וחקלאות מדייקת. למענקים מסוג זה לא נלווה מעקב או חובת דיווח על התייעלות בשימוש משאבים כגון צמצום שימוש במים או צמצום שימוש בחומרי הדברה, ולכן לא ניתן להבין כיום בסקאלה הלאומית מהן ההשפעות של חקלאות מדייקת בישראל, אלא רק ברמה של פיילוטים מקומיים.

      טקס חילופי שרים במשרד החקלאות 18 במאי 2020 (אתר רשמי , עודד כרמי)
      צחי הנגבי ואלון שוסטר בטקס חילופי שר החקלאות (צילום: עודד כרמי)

      "אין ספק שהחקלאות בישראל בדרך להיות יותר חכמה", סיכם גרינבלט. ואולם הטכנולוגיות כל הזמן מתפתחות, ולוקח לנושא זמן לחלחל לשטח. בנוסף הוא מקווה שחקלאות חכמה ומדייקת תעזור למשוך את הדור הצעיר לכיוון החקלאות. משרד החקלאות תמך בחקלאות מדייקת בשנתיים האחרונות, באמצעות מענקים ייעודיים לעידוד דור חקלאים חדש. מהלך זה מתיישב עם דבריו של עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי, שלפיהם "יש לעודד בדרכים שונות כניסה של חקלאים צעירים ולחזק את המחקר ופיתוח של מוצרים חקלאיים חדשניים".

      הגיל יכול לשחק תפקיד במידת השימוש של החקלאים בישראל בטכנולוגיות חכמות של חקלאות מדייקת, אך גרינבלט אופטימי ונותן כמה דוגמאות לחקלאים בני 60 ומעלה שכבר מיישמים שיטות מתקדמות של חקלאות מדייקת באמצעות רחפנים בשדה: "זה לא הגיל, אלא התרגיל".

      הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון