קיצוצים באימונים ופנסיות תקציביות: הקרב של כוכבי על תקציב הביטחון

(בווידיאו: כוכבי מציג את התכנית הרב-שנתית "תנופה", בפברואר)

בעוד המשק מתמודד עם ההאטה וגלי הפיטורים שנגרמו ממשבר הקורונה, מחלוקת חדשה עשויה להתעורר בין הרמטכ"ל אביב כוכבי למשרד האוצר, לאור כוונת המשרד לקצץ בתקציב של צה"ל וכן במשכורת משרתי הקבע ובתנאיהם. לוואלה! NEWS נודע כי בכוונת הרמטכ"ל להציג לשר הביטחון הטרי בני גנץ, למנכ"ל המשרד הנכנס אלוף (במיל') אמיר אשל ולאחר מכן גם לשר האוצר ישראל כץ קו ברור, הכולל שינוי סדרי העדיפויות וסגירת יחידות - ללא קיצוץ בכוח האדם או בשכר.

עם כניסתו לתפקיד בשנה שעברה, החל כוכבי להוביל שני מהלכים: הראשון, להשהות את ההחלטה על רכש עתידי של מטוסים ואמצעי חימוש עבור חיל האוויר, והשני, לבטל את השנה האחרונה בתכנית הרב-שנתית (תר"ש) "גדעון" שהוביל קודמו בתפקיד, רב-אלוף (במיל') גדי איזנקוט. במקומה, הוא החל באופן מיידי את התכנית הרב-שנתית "תנופה" שעליה שקד במהלך הכנתו לתפקיד. לשתי הבקשות הוא קיבל את אישור הדרג המדיני.

למרות המצב הפוליטי הבעייתי בישראל, הצליח הרמטכ"ל לרתום את ראש הממשלה ואת חברי הקבינט לאשר את קווי היסוד העיקריים של תר"ש "תנופה", ולאחר מכן להתניע אותה תחת תשלומים חודשיים של 1/12 מהתקציב, לאחר שלא אושר תקציב המדינה חדש.

כשהגיע נפתלי בנט לתפקיד שר הביטחון, הוא התנהל כחותמת גומי אל מול בקשות המטה הכללי. גורמים במטכ"ל הבהירו לפני כל סיבוב בחירות כי בכוונתם לבקש ממשרד האוצר תוספת תקציבית בסך ארבעה מיליארד שקלים. מנגד, במשרד האוצר העבירו מסרים ברורים למנכ"ל משרד הביטחון היוצא, אלוף (במיל') אודי אדם, כי לאחר הרכבת הממשלה - ועוד לפני קביעת תקציב המדינה - יש לכסות את הגירעון בסך 30-20 מיליארד שקלים באמצעות מסים חדשים או קיצוץ רוחבי במשרד הממשלה.

בזמן שחלף מאז, כוכבי קיים דיונים על פרויקטים שניתן היה להתקדם בהם חרף המצב, על ביטול או דחייה של פרויקטים קיימים ועל העברת הכספים שנחסכו לטובת מימוש קווי היסוד של התר"ש. צעדים אלה כללו כתיבה של תפיסת "הפעלת הניצחון" והטעמתה, התאמות בתכניות האופרטיביות, המשך ההצטיידות במלאים, הגדלת בנק המטרות וחיזוק הקצה המבצעי, כלומר שיפור הקטלניות באמצעות אמצעי לחימה חדשים או תוספת כוח אדם.

צעדים נוספים שבוצעו כוללים הקמת חטיבת תקיפה אווירית בזרוע היבשה, הקמת יחידה רב-ממדית, הקמת מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית וארגון מחדש בתחום, מימוש תכניות חדשות במערך ההגנה האווירית, קליטת סוללת כיפת ברזל שמינית ובקרוב גם תשיעית, הקמת אגף רב-זרועי במקום אגף התכנון וכן הקמת אוגדה 99. בנוסף לכך, בצה"ל החליטו לצמצם את סד"כ (סדר הכוחות) הטנקים הישן, של טנקי מרכבה סימן 2, וכן לסגור את טייסת 117 לצורך חיסכון של מאה מיליון שקלים בשנה.

אלא שבחודשים האחרונים, פרט לסיבוב הבחירות השלישי שהסתיים בממשלה של הליכוד וכחול לבן, התפרץ נגיף הקורונה שהביא לגלי מפוטרים ברחבי המדינה, בעוד עסקים רבים ומגזרים שלמים נותרים משותקים. בממשלה התגברה ההבנה כי קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה מחויב מהמציאות.

ברוח זו, ביממה האחרונה פרסם הרמטכ"ל מסמך "מצפן", שמיני בסדרה, שבו פירט את התהליכים שיישם, אלה שנמצאים בהתהוות ואלה שעוד נמצאים לפניו. "נהיה קשובים למצב במדינה, נתרום את חלקנו, הן באופן מהותי והן כדוגמה אישית, מבלי לפגוע באופן משמעותי בביטחון", הצהיר כוכבי.

במשרד האוצר מתכוונים לא רק לדחות כל תוספת תקציבית - אלא גם לקצץ בתקציב הנוכחי של צה"ל, וכן בתנאי משרתי הקבע, קצינים ונגדים שאינם לוחמים, כמו כלי הרכב או הפנסיות שלהם, כולל קיצוץ בגובה הפנסיות התקציביות. נקודות אלה צפויות להוות את סלע המחלוקת בין צה"ל לבין משרד האוצר. מנגד, הרמטכ"ל מתכוון להציג את התנגדותו לקיצוץ בכוח האדם או בשכר ובתנאים, ומנגד כוונה לסגור יחידות ולהעביר את כוח האדם הקיים במסגרת תהליכי התייעלות, הכוללים צמצום באימונים, בפרויקטי הצטיידות ובהשקעה בתשתיות.

גורמים במשרד הביטחון הבהירו כי בכוונת כוכבי להתעקש על שמירת התקציב הנוכחי, שנע סביב 80 מיליארד שקלים, ואף לבקש תוספת קטנה ביחס לארבעה מיליארד שקלים שעליהם הצהיר בעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו. תוספת זו צפויה לעמוד על 375 מיליון שקלים, בכפוף להסכם על מתווה תקציב הביטחון שסוכם בין השרים לשעבר משה יעלון ומשה כחלון.

עוד החליט כוכבי לבחון מחדש שיבוץ לוחמים מסיבות שונות בתפקידי תומכי לחימה, והחזרתם לשורות הלוחמים. הוא ישקול גם שיבוץ של חיילים בעלי פרופיל 64 בסוללות "כיפת ברזל" והעברת 2,000 פקידות ופקידים לתפקידי "לואו-טק" כדי לגשר על פערי כוח אדם.

על השולחן הדיונים תונח האפשרות לעצור פרויקטים או לדחות את הרכש של התותח החדש עבור חיל התותחנים, האטה של קצב ייצור הטנקים, כמו גם של נגמ"שי ה"נמר" וה"איתן". משימה נוספת שטרם הסתיימה והונחה לפתחו של ראש חטיבת התכנון באגף התכנון, תא"ל עודד בסיוק, היא לקבוע מדרגות להצטיידות גם במיירטים, תשתיות, אימונים וחימושים מדויקים, המהווים מוקד משמעותי של מהלכים שניתן לדחות או לצמצם במסגרת התקציב.

לפי גורמי ביטחון, הדרג המדיני יצטרך במהלך התהליך לאשר את היקף ההשקעה בפיתוח תחום הלייזר, הצטיידות של מיירטים בסוללות הגנה אווירית והכרעה בעתיד הרעיון שהגה שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן - "חיל הטילים". בתחום הרכש עבור חיל האוויר, הכולל מסוקי תובלה כבדים, מטוסי קרב ואמצעי חימוש, תידרש הכרעה על מידת נחיצותם של העסקאות עם ארצות הברית, באמצעות הסיוע הביטחוני האמריקני, שכן הן עשויות להשתלט על רוב התקציב ולא להשאיר נתח לרכש מסוגים אחרים עבור כוחות היבשה.

גורמים במשרד הביטחון אישרו כי המכשול הביטחוני בגבול הצפון, בעלות של יותר ממיליארד וחצי שקלים, עשויה להידחות. במקביל, כוכבי ביצע מהלך חדשני במטה הכללי והחליט למנות אלוף במטכ"ל שייעודו מבוקר ועד ערב - הוא איראן. גוף זה יתוקצב לפי האסטרטגיה של המטכ"ל מחוץ לתקציב הביטחון ולפי מידת הצורך שיכתיב הדרג המדיני, והולך להיות מרכזי עבור כוכבי לצורך השלמת התקציב שבו הוא מעוניין.

צה"ל נערך לדיונים שיתחילו בשבוע הבא עם משרד האוצר על עתיד תקציב הביטחון. לפי הערכות בכירים במשרד הביטחון, יהיו אלה דיונים ארוכים ומורכבים, שכן שני הצדדים מגיעים נחושים בעמדותיהם. המחלוקת יכולה להיפתר רק אם השרים בשני משרדי הממשלה - האוצר והביטחון - יציגו פשרות וימנעו מהמנכ"לים של משרדיהם לנהל קרבות פומביים על כל שקל.