גרמניה עדה לגל של הפגנות נגד הצעדים שהוטלו לבלימת נגיף הקורונה, הניזונות מתיאוריות קונספירציה, גורמים קיצוניים ומתנגדי חיסונים, מה שמעורר דאגה אפילו בקרב הקנצלרית אנגלה מרקל. תנועת המחאה קמה על ידי קבוצה קטנה של מפגינים, שמחתה על המגלות על החיים הציבוריים, אך בשבועות האחרונים היא צמחה להתקהלויות של אלפי אנשים בערים הגדולות של גרמניה. ביום שבת יצאו פעם נוספת אלפי מפגינים לרחובות.
מניין המתים מהנגיף בגרמניה הוא מהנמוכים ביותר באירופה, והמדינה כבר החלה להקל בסגר אף שמרקל אמרה שחלק מצעדי הריחוק החברתי יישארו על כנם. בין המוקדים שבהם התאספו המפגינים, שכונו ברשתות החברתיות "קובידיוטים" העלולים לגרום לגל שני של הדבקות, היו בברלין וברחבי מדינת המחוז ברנדנבורג, המקיפה את הבירה. הפגנות נוספות נרשמו בשטוטגרט, מינכן וערים אחרות.
כמה קבוצות חדשות מובילות את ההפגנות, שמזכירות את המצעדים של תנועת "פגידה" האנטי-אסלאמית ב-2015, בשיא משבר הפליטים של אירופה. בברלין חוששים שרוסיה עומדת מאחורי קמפיין דיסאינפורמציה נרחב, שמזין את ההפגנות.
ההפגנות מעלות שאלות לגבי המשך התמיכה של מרקל, שנמצאת לקראת סוף כהונתה הרביעית והאחרונה, אך נהנתה מזינוק באחוזי התמיכה בה לאור התנהלותה בזמן המשבר הבריאותי. סקר שפורסם ביום חמישי הראה ש-56% מהאזרחים תומכים בצעדי הסגר הנוכחיים, וכי התמיכה בגוש השמרני שבו היא עומדת עלתה ל-40%.
מרקל נכנעה ללחץ מצד מנהיגי מדינות המחוז ואישרה פתיחה הדרגתית של בתי ספר, חנויות, מסעדות ואפילו את חידוש משחקי הכדורגל. ואולם, הקנצלרית, מדענית במקצועה, מזהירה מפני גל שני של הדבקות. עלייה קצרה של קצב ההדבקה ליותר מ-1 בשבוע שעבר הדגיש את החששות מכך שהמגיפה עלולה לחזור.
כפי שקרה לפני כחמש שנים עם גריפת תמיכת הציבור דרך ליבוי הרגשות נגד המהגרים, מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) מעודדת בגלוי את ההפגנות ומציגה את עצמה כמי שמתנגדת לסגר. סקר שפורסם לאחרונה במגזין "דר שפיגל" הראה כי כמעט רבע מהאזרחים "מבינים" את ההפגנות.
אחת הקבוצות היא "התנגדות 2020", שאותה מוביל עורך דין מהעיר לייפציג שבמזרח המדינה ורופא מדרום-מערב המדינה, שמטילים ספק בנתונים הרשמיים של המדינה, ורואים במפלגות הגדולות אליטה שלטונית. קבוצה אחרת, ששמה "קומפקט", מתארת את עצמה כ"חוד החנית נגד התעמולה האימפריאלית". באתר האינטרנט שלה נכתב כי היא עוזרת ל"מתקפת המידע" עבור תנועת המחאה הגדלה. "מדוע את לא אומרת את האמת, גברת מרקל? למה אנחנו מאבדים את החירות, העבודה והבריאות שלנו?", נכתב.
עוד בוואלה!
סרטונים ביוטיוב שמקדמים תיאוריות קונספירציות, כולל כזו שמאשימה את ביל גייטס באחריות למגיפה, או עצות רפואיות לא מבוססות, צוברים תאוצה ומושכים עשרות אלפי צופים. נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר, אמר כי על אף שהוא אינו רופא, הוא יכול לומר בביטחון שחבישת מסיכה מומלצת יותר מלשים נייר אלומיניום על הראש לצורך התגוננות מפני הקורונה.
בימין הקיצוני, לעומתו, מיהרו להתייצב לצד המפגינים. "זה צודק לחלוטין שאנשים מממשים את זכויות הבסיס שלהם ומפגינים נגד צעקי הקורונה", אמר אלכסנדר גאולנד, אחרי ממנהיגי המפלגה. לדבריו, המפגינים הם לא מי שיהיו אחראים לפילוג החברה, אלא "התיוג הגורף של המשתתפים בתור ימנים קיצוניים, משוגעים או תומכי תיאוריות קונספירציה".
ההפגנות הפכו לעתים לאלימות, ונשמעו בהם התבטאויות אנטישמיות כמו הטלת אחריות על המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס כאחראי למשבר.
"הפגנות מסוג זה הן מסוכנות מאוד", אמר פליקס קליין, האחראי מטעם הממשלה על המאבק באנטישמיות. "זה מערער על האמון בדמוקרטיה במדינה שלנו ויוצר מקום שבו תומכי תיאוריות קונספירציה אנטישמיות ומכחישי שואה יכולים להימצא אחד לצד השני, לעתים באווירה קודרת". לדבריו, "עלינו להתייחס לעלייתן של תנועות אלו ברצינות רבה ואנחנו לא יכולים לקוות שעם תום משבר הקורונה הכוחות האלו ייעלמו שוב".
מירו דיטריך, מומחה מקרן אמדו אנטוניו, אמר כי מי שעשוי להימשך לתיאוריות קונספירציה הם מי שמתקשה לתפוס את היקף המגיפה, או מישהו שאינו מכיר באופן אישי אף אחד שנפגעה ממנה. "בנוסף לכך, אנשים מבודדים מהסביבה החברתית שלהם בתקופת משבר, והם מבלים כמות עצומה של זמן ברשת. אלו כל הגורמים שמקדמים אמונה בתיאוריות קונספירציה", אמר.
העיתון "דר שפיגל" הזהיר את מרקל שעליה לפעול עתה, לפני שיהיה מאוחר מדי. "אם היא לא תנקוט צעדי נגד עכשיו, גל זעם פופוליסטי שני עלול לשבור את גרמניה", נכתב.
הרמן בינקרט, שעומד בראש מכון הסקרים INSA, אמר כי התמיכה הגדולה בממשלה של מרקל עשויה להתפוגג במהירות אם הסכנה הבריאותית תפחת. "כשנושא הבריאות המאחד מתאבדה והדיון עובר להתמקד בפתרון הבעיות בשוק העבודה, הכלכלה והמשבר הפיננסי, הקונצנזוס נגמר", אמר.