טקס פרס ישראל לשנת תש"ף: "חוד החנית של המצוינות"

טקס פרס ישראל לשנת תש"ף, הנועל את אירועי יום העצמאות, נערך הערב (חמישי) ללא קהל, לאחר שהוקלט מראש. זאת, על רקע התפרצות נגיף הקורונה. האירוע התקיים במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך רפי פרץ. גובה הפרס עמד השנה על סכום של ‏75 אלף שקלים.

הפרסים הוענקו השנה לשלוש נשים ושבעה גברים שגילו הצטיינות, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו באופן מיוחד לחברה בישראל. הזוכים הם פרופ' אבישי ברוורמן ונעמי סטוצ'ינר בתחום מפעל חיים, פרופ' גדעון רכבי בתחום חקר הרפואה, שרה ברייטברג סמל בתחום אמנות פלסטית, פרופ' בנימין זאב קדר בתחום חקר ההיסטוריה הכללית, פרופ' יוסף קלפטר בתחום חקר הכימיה והפיזיקה, פרופ' ורד נועם בתחום חקר התלמוד, הרב יעקב אריאל בתחום הספרות התורנית, פרופ' אברהם בן צבי בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבין לאומיים, וכן פרופ' דני זמיר בתחום חקר החקלאות ומדעי הסביבה.

פרץ פתח את הטקס בנאום שהוקלט מראש וברך את הכלות וחתני הפרס. "אנו מודים לכם ומתברכים בתרומתכם הייחודית והעצומה לחברה ישראלית", אמר שר החינוך. "ישראל נמצאת בחזית העולמית של מחקרים ופיתוחים פורצי דרך ושל קידום הידע האנושי. היום אנו מוקירים קבוצה של יחידי סגולה העומדים מאחורי ההישגים. כל אחת ואחד מכם, הזוכים, הוא תעודת כבוד לחברה ישראלית. עשיתם זאת ברוחב לב ולא על מנת לקבל פרס, ומשום כך אתם ראויים".

שר החינוך הוסיף כי "המדענים, החוקרים, אנשי הרוח והיזמים החברתיים לצד אנשי אמונה ומעש, הם חוד החנית שלנו ומציגים מכלול של חדשנות, ערכיות ויצירתיות שאני פוגש ברחבי המדינה בכל הגילים. גדל כאן דור מוכשר מאין כמוהו. זוכי הפרס מייצגים פסגה שרבים נושאים אליה עיניים, ומאפילים אליה כבר כיום. יש לנו לא רק הווה מרחיב לב - אלא גם עתיד מבטיח".

ראש הממשלה אמר כי "אנו חוגגים בלב צוהל את התקומה, הקוממיות שלנו. כאן בארץ, הכישרון ואפילו הגאוניות שטמועים בנו הופכים לנחלת הכלל. חכמת ישראל, בינת ישראל, הן מציאות חיה שמרשימה כל כך הרבה עמים ומדינות בעולם". נתניהו הוסיף כי "ישראל היא מגדלור של ידע, בכל התחומים. איננו חושבים רק על עצמנו, הידע הישראלי מסייע למיליונים ברחבי העולם, הוא מציל חיים ומשפר את איכות החיים. כולנו מתגאים בהישגים הכבירים שלנו, ובכם זוכי הפרס. השקעתם שנים של עמל, ביקשתם לתרום לחברה הישראלית, לחוסנה ולרווחתה. אנו מצדיעים לכם. בשם כל אזרחי ישראל - תודה לכם מקרב לב".

ריבלין ביקש לשלוח את ברכותיו בשם כל אזרחי ישראל. "זכייתכם מהווה נקודת ציון משמעותית לכם, וגם לנו כמדינה וכחברה הרואה לנגד עיניה את טובי בניה ובנותיה. אתם מייצגים את המצוינות הישראלית, ואת פניה הרבות של החברה הישראלית. חברה מגוונת ופועלת, משתנה ומתקדמת, חברה שיודעת לשבור מוסכמות ולפרוץ גבולות. חברה שלא מפחדת משאלות קשות ונמצאת בתהליך של חיפוש מתמיד אחר תשובות ותובנות". הנשיא הוסיף כי "אתם מהווים את חוד החנית של המצוינות, היזמות והגאווה הישראלית. המשיכו לפעול כל אחד בתחומו כדי להשפיע על העולם שבו אנו חיים, ולעצב יחד איתנו את המחר. אנחנו כל כך גאים בכם, ומתברכים בכם".

מנגד, שרת התרבות והספורט מירי רגב יצאה נגד הטקס. "פרס ישראל הוא אחרון המבצרים שנשארו לישראל הראשונה", כתבה רגב בחשבון הטוויטר שלה. "הפרס חוטא לאמת ההיסטורית ולכוונתו המקורית- 'לחזק את עוצמתו הרוחנית של עם ישראל'- הוא עושה בדיוק ההפך. הוא מחליש את הרוח ופוגע בעצמאותה של החברה ההישראלית והתרבויות שבה", הוסיפה. "זו הסיבה שפרס ישראל כנראה לא באמת מעניין רבים. אולי כי הם מודרים. הגיע הזמן לעשות גם שם סדר".

ראשון קיבל את הפרס פרופ' דני זמיר, מדען בעל מוניטין עולמי בתחום הגנטיקה והשבחת הצמחים, וחוקר פורה במיוחד. ייחודיות פועלו הוא בשילוב בין מחקר אקדמי לבין יישום המחקר לקידום החקלאות בפועל בישראל ובעולם. פרופ' זמיר הוא חוקר מוביל בתחום, בעל הכרב בינלאומית ושיתופי פעולה בינלאומיים, שתרם רבות לתחום חקר החקלאות.

אחריו קיבל את הפרס פרופ' יוסף קלפטר, בתחום חקר הכימיה והפיזיקה. עבודותיו שינו דפוסי חשיבה מקובלים, והשפעתן משמעותית ביותר על הבנת תצפיות ניסיוניות. מחקריו פתחו בפני חוקרים אפשרויות להבנת תצפיות בלתי מוסברות, ועודדו בדיקת התנהגויות שלא נצפו בעבר. החשיבות העצומה של עבודתו מתבררת ברבות השנים, שכן יותר ויותר מערכות ניתנות לתיאור על ידי השיטות שפיתח.

לאחר מכן הוצגה כלת הפרס פרופ' ורד נעם, מהבולטים שבחוקרי התלמוד בתקופתנו. המחקרים שלה יצרו שם בינלאומי, לאחר בדרכי מחקר היסטוריות וספרותיות היא עוסקת בשחזור של אוצרות אבודים, חשיפה של המסורות הקדומות ואפיונן. פרופ' ורד נעם הציעה תובנות אודות הדרכים בהן עובדו המסורות המגוונות לאורך השנים.

הבא לקבל את הפרס הוא פרופ' בנימין זאב קדר, בין חוקרי ההיסטוריה הישראלים החשובים בדורנו. חיבוריו פורצי הדרך עיצבו מחדש את השיח המדעי, ופתחו אופקים חדשים במגוון סוגיות היסטוריות. הוא נחשב לחוקר המשפיע והפורה ביותר של מסעי הצלב של חקר היחסים הבין-דתיים.

אחריו, הוענק פרס ישראל לשרה ברייטברג סמל בתחום האמנות הפלסטית. ברייטברג סמל היא אוצרת, עורכת ומבקרת אמנות ישראלית, שפעילותה הטביעה חותם עז על התחום במשך עשרות שנים. איכות כתיבתה הבהירה והפואטית וחתירתה לתיווך האמנות לקהלים רבים הנחו את השיח בעולם האמנות שנות דור.

הבא שקיבל את הפרס הוא הרב יעקב אריאל, בתחום הספרות התורנית. הרב אריאל הוא מחשובי המנהיגים הרוחניים של הציבור הדתי-לאומי בישראל. בהדרכה ובהנהגה ציבורית הוא הרים תרומה לספרות התורנית בחיבורי הלכה ופסיקה, פרשנות, הגות והשקפה, כמו גם הדרכה רבנית ורוחנית לפרט ולציבור. כתיבתו נוגעת בכל תחומי החיים המודרניים במפגשם עם התורה.

אחריו קיבל את הפרס פרופ' אברהם בן צבי, בתחום חקר מדע המדינה ויחסים בינלאומיים. הוא מבכירי החוקרים בארץ ובעולם בתחום עיצוב מדיניותה של ארצות הברית כלפי ישראל. עבודתו מתמקדת במדיניות החוץ של ישראל, תוך דגש מיוחד על צמיחתה של הברית האמריקנית-ישראלית. פרופ' בן צבי הרים תרומה חלוצית ופורצת דרך להבנת שדה זה במאמריו וספריו, הכוללים תובנות וטיעונים מקוריים וחדשניים.

הבא לקבל את פרס ישראל היה פרופ' גדעון רכבי, בתחום חקר הרפואה. הוא רופא בעל ידע רחב וחוקר בעל הישגים מדעיים יחודיים. הישגיו של פרופ' פתחו שטחי מחקר חדשים. תגליותיו פרצו דרך במקוריות, בחשיבות ובעומק המחקר, ויצרו שינוי ברפואה בעולם כולו. הוא מקפיד לקיים קשר בלתי אמצעי עם הילדים החולים ובני משפחותיהם, ומגלם את השילוב בין מצוינות ברפואה קלינית לבין הישגים פורצי דרך במחקר.

אחריו קיבל את הפרס פרופ' אבישי ברוורמן, בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. זאת, על תרומתו הגדולה לפיתוח של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. כנשיאה, הוא פתח את המוסד בפני ישובי הפריפריה והאוכלוסייה הבדואית בנגב תוך עמידה על מצויינות. הוא אף גייס למוסד רבים מטובי החוקרים ומורי האוניברסיטאות. פעילותו שדרגה אקדמית ותרבותית את העיר באר שבע ואת הנגב כולו.

האחרונה לקבל את פרס ישראל היא נעמי סטוצ'ינר, בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. זאת, בגין פעילותה החברתית מעוררת ההשראה למען שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית. סטוצ'ינר הקדישה את חייה לעשייה חברתית, והשפיעה על חייהם של אלפי אזרחים מדי שנה. היא חוללה שינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות, והביאה לשינוי מהותי בתפיסה החברתית, במדיניות הלאומית וביצירת שוויון הזדמנויות לאנשים אלה.

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן בישראל. את הענקתו יזם בשנת ‏1953, שר החינוך דאז, בן-ציון דינור, והוא מוענק מאז באופן רצוף. מדי שנה מגישות ועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים בהוויית העשייה והיצירה בישראל. הזוכים הם אזרחי ישראל יחידים, או במקרים חריגים שותפי הישג שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו באופן מיוחד לחברה בישראל.

(עדכון ראשון: 18:47)