יום העצמאות השנה ייראה אחרת, ללא החגיגות והמסורות המוכרות. מטס חיל האוויר לא יתקיים הפעם ובמקומו ייערך מטס הצדעה מצומצם מעל בתי החולים, מופעי הזיקוקים יהיו מצומצמים, טקס המשואות צולם מראש ללא מסדר הדגלנים, וטקס הענקת פרס ישראל וחידון התנ"ך נערכים ללא קהל. רבות ממסורות יום העצמאות התפתחו עוד בשנותיה הראשונות של המדינה ונותרו עמנו עד היום. אך דווקא האירוע המרכזי של 20 השנים הראשונות של המדינה, שהוציא רבים לרחובות, לא שרד.
שיירות של כלי רכב ממוגנים נהגו לעבור ברחובות אחת הערים הגדולות מדי יום עצמאות, וחיילים צעדו עם התזמורת הצבאית כשהם מלווים במפגן של חיל האוויר, בעוד הקהל מריע. המצעד הצבאי הראשון נרשם כהצלחה, אך כלל לא נערך ביום העצמאות, אלא ביולי 1948. בממשלה הוחלט לנצל את ההפוגה השנייה בקרבות מלחמת העצמאות על מנת להעלות את המורל בציבור ולהציג מפגן כוח של צה"ל, שרק הוקם. המצעד נערך בכ' בתמוז, יום מותו של הרצל, שנקרא יום המדינה והוכרז אז גם כ"יום הצבא".
"זה היה יום שתמיד דיברו על זה שיום אחד תהיה המדינה ואיך צריכה להיראות המדינה, והנה קמה המדינה. והגיע יום הרצל חודשיים אחרי הכרזת המדינה. אז החליטו שזה יהיה היום של הצבא. הצבא הוא הדבר הכי אלמנטרי של ישראל של 1948, ועשו מצעדים צבאיים. היה מצעד צבאי בתל אביב ובחיפה, בירושלים שהייתה יחסית עוד במצור, עדיין לא היה", הסביר ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל בספריה הלאומית, שתצלומים נוסטלגיים מאוספיה מלמדים על המשמעות של המצעדים.
עוד בוואלה!
המצעד נחשב לאירוע מרגש וייחודי. "יום גדול היה יום המסדר לתושבי תל אביב. ההתרגשות הייתה טובה רבה והדבר מובן: הרי זו הפגנה ראשונה של ההגנה בלבושה החדשה, הגלוי, הממוכן", תואר בביטאון "על המשמר". "קציני או"ם התרשמו בעיקר מהארגון של המסדר שהיה למופת... צבאנו הפגין את הדיוק הצבאי. הסדר ברחובות לא הופר בשום מקום, תודות לעבודה המסורה של המשטרה והמשמר האזרחי והמשמעת של הצופים... כמובן שלא הכול היה כליל השלמות ויש לציין אי אלו מגרעות בתהלוכה. ההליכה בסך 'צלעה' אי פה אי שם. מספרים כי ביחידות קרביות מסוימות התאמנו בתרגילי סדר ברגע האחרון", תואר בעיתון "על המשמר".
אחרי כן, הוחלט לשחזר את ההצלחה בימי העצמאות. את ההחלטה לבחור במצעד כאירוע מרכזי, עמיאור תיאר כמובנת מאליה באותם ימים. "כשקמה המדינה, המון דברים התחילו מאפס. היו צריכים ליצור מסורות מהר מאוד. בשנה הראשונה של המדינה היה מאמץ מנוהל, מאורגן, עם ועדות וחלוקות סמכויות מה הצבא עושה, ומה קק"ל עושה ומה הממשלה עושה. היו צריכים להכניס המון תכנים למה זה מדינה למעשה. אחד הדברים שכן היה זה צבא, כי הצבא נלחם במהלך מלחמת השחרור. הצבא קם שבועיים אחרי מלחמת העצמאות, עד אז לא היה המאורגן, לא בנשק ולא בארגון. בלי גיוס חובה, מתנדבים", הוא הסביר.
המצעד הראשון - "המצעד שלא צעד"
לדברי עמיאור, "היה ברור שבמציאות כזו שכל המדינה תלויה רק בצבא, כל העם צבא מה שנקרא, אז הדבר הטבעי ביותר זה לעשות מצעדים צבאיים כדי לציין את קיומו של הצבא, ואת זה כמובן לא המציאו אצלנו". הוא תיאר כי "זה היה מאוד מתבקש במציאות הישראלית כשצריך לגבש תרבות, מדינה, עולים חדשים. בן גוריון כמובן שלט בצבא וזה היה בשבילו דרך לחבק את האחיזה של הממשלה"..
אך דווקא מצעד יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל נחשב לכישלון. המצעד לפי המתואר בעיתונות, כלל כ-2,000 חיילים, 170 כלי רכב, סוסים וכלבים, והיה אמור לצאת מכיכר המושבות דרך הרחובות אלנבי, בן יהודה ודיזנגוף, מלווה בשמי העיר במטוסי צה"ל. אך בשל העומס הרב והצפיפות ברחובות, לא ניתן היה לצעוד, והאירוע זכה לכינוי "המצעד שלא צעד". "הכינו מצעד מאוד גדול בתל אביב, יום העצמאות הראשון, יום חגיגי מעין כמוהו, אבל הבלאגן הישראלי הגיע אז לשיאו. היה מצעד, באו חיילים, אבל הציבור סתם את הרחובות וטיפס על הבמות, ופשוט הצבא לא צעד, כי לא יכל לעבור ברחובות, וכנראה גם שחבורות של חיילים התברברו והנכבדים של הצבא לא הצליחו להגיע לבמה", תיאר עמיאור.
"הייתה מהומה שלא תיאמן כי באו המון אנשים ולא היה ארגון טוב, ולא חסמו את הכבישים כמו שצריך". בעיתון של תנועת חירות, הביקורת כמובן הייתה קשה. "אין ציבורנו מפונק ביחס לכישלונותיה חוסר כשרונה של הממשלה - אך מה שקרה אתמול עת צריך היה להתקיים המצעד החגיגי של הצבא עבר כל גבול, חרג מכל השגה של מוח בריא. בעיצומה של השמחה שהקיפה רבבות, מאות אלפים: מצעד הצבא בוטל ברגע האחרון בנימוק, כי האחראים לסדר לא יכלו להבטיח מעבר לצבא". על רקע הכישלון, דווח בעיתונות כי ראש עיריית תל אביב דאז ישראל רוקח הבטיח חקירה.
המצעד הבא נערך לראשונה בירושלים, ובשנים אחריכן נערכו מצעדים בערים שונות, ובהן תל אביב, חיפה, באר שבע וירושלים. לעומת האחרות, בעיר הבירה לרוב המצעדים היו קטנים יותר בשל מגבלות וחשש ממתיחות. אך ב-1968, אחרי מלחמת ששת הימים ועל אף הביקורת, נערך מעין מצעד ניצחון. "המצעד האחרון שהיה ב-68, אחרי ששת הימים, היה מצעד ענק ומרשים ביותר, מה שנקרא ירושלים המאוחדת. כל הטנקים נסעו בכל המקומות שרק לפני פחות משנה כבשו אותם. הם הגיעו מכיוון מוזיאון רוקפלר, לכיוון שער שכם, משם עלו למעלה לאורך החומה לכיוון כיכר צה"ל, פנו לכיוון החומה, ומשם למרגלות מגדל דוד", אמר עמיאור.
"המצעד הזה היה כל כך חשוב כי זה היה צה"ל המנצח, צה"ל הכול יכול, והגנרלים שם. הגנרלים היו בחזקת סגני אלוהים, זה היה מצעד אדיר, ואולי כי היה כל כך גדול וכל כך יקר גם, פשוט נפסק". בשנה הבאה כבר החליטה הממשלה שלא להמשיך עם המצעדים הצבאיים, וזאת בין היתר בשל התקציבים והמשאבים הרבים שהושקעו בהם.
בעיתון "הצופה" נכתב על ההחלטה כי "אחת ממטרותיו של מצעד צבאי בעבר הייתה הפגנת כוחו של צה"ל. היה בכך צורך, מכיוון שעוצמה זו היוותה גורם מרתיע לגבי האויב... לאחר מלחמת ששת הימים אין ישראל זקוקה להפגנת עוצמה. יתרה על כן: היא אינה צריכה להראות כל אשר בידה ויש ברכה במה שסמוי מהעין. לעומת זאת הגיע הזמן לתת את הדעת על דמותה של ישראל בעיני עמים. קיומו השיטתי של מפגן צבאי ביום העצמאות משווה לנו אופי מיליטריסטי מסוים".
בעיתון "דבר" נכתב כי "בפעם הראשונה מאז קום המדינה אנו חוגגים את יום העצמאות בלי שמצעד צה"ל יעמוד במרכז אירועי החג. לאור המספר העצום של צופים שמשך המצעד הצבאי מדי שנה, צריך להניח, כי אי קיומו ישאיר הפעם מעין חלל ריק אצל רבים. אולם יש משום חיוב בקביעת התקדים של חגיגות עצמאות בלי מצעד צבאי - שהרי לפי מהות שאיפותינו הלאומיות הפגנת כוח אינה תנאו לרוממות הרוח ביום הזה". ההחלטה הובילה להתפתחות של אירועים אזרחיים נוספים, שזכו ליותר תשומת לב. "צעדה ססגונית של אלפי הגדנ"עים הייתה תחליף מוצלח למצעד צה"ל", שיבחה הכותרת במעריב.
אך אחרי הפוגה, הוחלט להחזיר באופן חד פעמי את המצעד הצבאי לרגל חגיגות חצי היובל למדינת ישראל. גם הפעם, חרף ביקורת שנמתחה בין היתר מגורמים במערכת הביטחון, הוחלט לערוך אותו בירושלים. "יום העצמאות הכ"ה למדינת ישראל עבר מתוך שמחת הישגים והתרוממות רוח", נכתב בעיתון דבר במאי 1973. "אולם אין ספק כי האירוע המרכזי אשר הלהיב את העם בין שצפה בו במישרין ובין שצפה בו במקלטי הטלוויזיה, היה מצעד צה"ל בירושלים. האימפקט הרגשי שהיה בו במצעד צה"ל לגבי המוני בית ישראל, רק ממחיש שוב, כמה קשה למצוא בדור זה מלבד נושא הצבא ביטויים וצורות בהולמים לחוג בהם את יום העצמאות".
כבר אז, דווח כי אין תכנון להחזיר את המצעדים הצבאיים, אך אחרי מלחמת יום הכיפורים כבר לא היה ספק, ואף בחלק מהערים הוחלט לבטל את החגיגות, כאשר סקרים שפורסמו הראו כי רק כשליש מהציבור תומך בקיום מצעד צבאי. "צה"ל כבר לא היה מה שהיה ונפסקו המצעדים", אמר עמיאור.